שיט קיאקים בירדן – החוויה הרטובה של הקיץ בקיאקיי כפר בלום

יוצאים מהקורונה לשיט קיאקים

קיאקי כפר בלום שמחים להכריז על פתיחת עונת השייט, הקיץ וקבלת חג המים במקום האידיאלי, המהנה, הקריר, בלב הטבע, באוויר הפתוח במסלול השייט המשפחתי בקייקי כפר בלום.הנהלת האתר וצוות העובדים מתגעגעים לארח את בית ישראל לחוויית קיץ מושלמת בצפון, בסימן גיבוש משפחתי במסלול הירדן שמציג זרימות נפלאות וטבע שוקק חיים

החורף האחרון, הביא עמו גשמי ברכה וזרימת הנחלים בשיא עוצמתה, הקורונה שינתה את התכניות ודחתה את פתיחת עונת השייט מחג הפסח לחג השבועות. בקייקי כפר בלום אתר השייט הוותיק והמוביל בארץ,  ערוכים ומוכנים לפתיחת עונת השייט בדגש על הקפדה יתרה על הנחיות משרד הבריאות.

לרגל חג השבועות – חג המים, כל משפחה תבחר להצפין לגליל וליהנות מחוויית שייט משפחתי ומהנה במי הירדן הצוננים, באוויר הפתוח בלב ערוץ החיים והטבע של מדינת ישראל.  משך המסלול כשעה ורבע בצמחיה טבעית מנקודת השילוח בבית הילל. לאחר חורף רווי משקעים הזרימה נפלאה המים קרירים בטמפ’ של 17 מעלות צלזיוס. את שיא הכיף תחוו במפלון שם מומלץ לחייך – כי מצלמים אתכם. אורך המסלול כ-4 ק”מ.

“צוות האתר נרגש לרגל פתיחת העונה ויקפיד באדיקות על הנחיות משרד הבריאות שיכללו: עטית מסכות, ריחוק חברתי, ניקיון והיגיינה. ברחבי האתר יוצבו מתקני אלכוג’ל לשימוש המבקרים” ציין גיא ירמק מנכ”ל קייקי כפר בלום

בכניסה לאתר תתבצע מדידת חום לכל המבקרים, לקופות יגיע נציג מכל משפחה, שאר בני המשפחה / הקבוצה ימתינו במדשאות האתר. יש להקפיד על ריחוק חברתי של 2 מ’ בתור לקופות, להסעה ולירידה למים. חשוב להישמע להוראות הצוות במקום. הסירות, המשוטים, חגורות ההצלה יעברו חיטוי ע”פ הנחיות משרד הבריאות ואחרי כל שימוש בהם. במהלך השייט תידרש שמירה על מרחק בטיחות בין סירה לסירה. 

מתי?  27.5 ובמהלך חג השבועות  10:00 –15:30.

כמה? שייט במסלול המשפחתי בלבד. עלות ליחיד: 101  ₪ (השייט מגיל 5 בליווי מבוגר מעל גיל 18) (ניתן לרכוש כרטיס מראש בהנחה דרך אתר האינטרנט או מועדוני הצרכנות השונים)

שיט הקיאקים אינו פשוט. צריך לחנות את הרכב ולהגיע אל הקופות, שסביבן יש, בדרך כלל, תור גדול של אנשים חצי עירומים. מישהו עם קופונים לא תקפים מעכב את התור, יש קצת צעקות, ובסוף מגיחים משם עם הכרטיסים ביד וממשיכים אל התור לאוטובוס, הלוקח את עם ישראל – גדודים-גדודים – אל נקודת היציאה שעל הירדן.

יש כמה יתרונות לשיט הקיאקים שמציע כפר בלום על פני חברות אחרות. ראשית – מדובר באופרציה מקצועית ביותר, המגלגלת מאות קיאקים (אם לא אלפים) ביום ממוצע. העסק חייב להתגלגל כמו שצריך, והוא מתגלגל. ההסעות מגיעות בזמן, ההסברים שלפני הירידה למים ניתנים על ידי איש צוות סבלני ובעל קול עז, וגם תהליך בחירת חגורת ההצלה, מתוך אינסוף החגורות הדהויות, הבוציות, הלחות עד רטובות אשר תלויות על קולבים מאולתרים מסתיים לו במהירות.

עוד יתרון אחד – המסלול המתחיל בבית הילל ומסתיים בכפר בלום. בקצהו ממתין המפל, מפחיד, מסתורי ומשעשע. אטרקציה שאין כמוה, ואפילו האומגה, קיר הטיפוס ומסלול החבלים התלוי , אשר מוצעים למטיילים, אינם מצליחים להתחרות בו. הכיף מתחיל עם הירידה למים, שהיא כמו תמיד – סוערת, ספונטנית ומעט מפחידה. אבא אחד טבע במימי הירדן לעיני ילדיו בתחילת העונה, בעת שיט קיאקים.

המחשבה על כך מקננת לה בראשו של כל בר-דעת שמוביל את משפחתו על גבי רפסודות הגומי הצפות בעזרת משוט. הזרם חזק, מתעתע, ועושה בך, בעצם, כרצונו. אבל הכיף גדול. השקט גובר על צהלות המשייטים, מרחיק אותם זה מזה ומעניק רגעים נדירים של חוויה רטובה ואמיתית. פה ושם צוללת ציפור אל תוך המים. פה ושם מתגלה משפחה נופשת על הגדה. הנופים מתחלפים, העיקולים אינם נגמרים והנה – נקודת החיבור של שני הנחלים, ובאחת נעשים המים שקטים ועמוקים יותר.

עתה נותר רק המפל, כמו מוקש של כיף מהול בפחד, שאי אפשר שלא לדרוך עליו. חצי דקה של פחד, רעש, המולה, צלצולים וטיפות הניתזות לכל הכיוונים וכבר אנו בצד השני, מבכים את החלטתנו להיחפז ולהשיג את כל הקיאקים האחרים במקום להאט, להשתהות וליהנות יותר זמן, שהרי השעה חלפה מהר מדי ודומה שנסתיימה עוד לפני שהחלה…

השורה התחתונה: שיט קיאקים הוא, בעיני רבים, האטרקציה האולטימטיבית של הקיץ בצפון. פארקי מים יש בכל מקום, ובהם מגלשות אימים. בריכות השחיה על מימיהן שורפי העיניים היו כבר לזרא. בכינרת החופים מלוכלכים ומסתתרים בהם נחשים וכל פעילות משפחתית אחרת מתחת לשמש הקופחת מתיכה את מצב הרוח המשפחתי ומשאירה ממנו שלולית עכורה. בקיאקי כפר בלום מספקים את הסחורה בקצב מעורר השתאות, ומציעים לך גם גן מוצל עם מזנון,  מגדל טיפוס גבוה ואם חם לכם מאד (וחם לכם!) אתם מוזמנים לקנח באומגה ממגדל הטיפוס היישר אל נהר הירדן!

קיבוץ כפר בלום ד.נ. גליל עליון 12150 ישראל לפרטים:  04-6902616, WWW.KAYAKS.CO.IL 

מי מפחד משיט קיאקים?!

סיפור קצר לילדים מאת איטו אבירם

המים היו ירקרקים והם נעו במהירות גוברת והולכת.

הרמתי את הראש. מעלי היתה סוכה של ענפי עצים ושיחים, קני סוף מרשרשים ושמיים כחולים.

“הי, מה אתה חולם, ליאור, אתה לא רואה שאנחנו נתקעים בשיח הפטל?” זה היה עמית, הבן דוד, שישב מאחורי בתוך הקיאק, והיה לחוץ לפחות כמוני:

“נו כבר, תקע את המשוט, אחרת נסתבך בתוך הקוצים של הפטל”, הוא צעק, ואני דחפתי קדימה את המשוט שלי, מנסה להסיט את הקיאק מהגדה של הירדן, שהתקרבה במהירות אדירה. “תגיד, אתה לא שומע רעש כזה?” שאלתי את עמית, אחרי שהצלחתי לשנות את כיוון ההיסחפות של הקיאק, ושוב היינו שטים במהירות במרכז הזרם הירקרק.

“בטח… זה המפל, אני חושב שאנחנו כבר קרובים אליו”, הוא ענה במהירות. המפל. אלוהים, רק זה חסר לנו. טוב, אז כולם הרגיעו אותנו שהמפל על הירדן הוא ממש קטן, וצריך רק לשמור שהסירה תהיה ישרה, עם כיוון הזרם, ואז הכל יהיה בסדר, וביחד נגלוש עם זרם המים, וכבר יהיה המפל מאחור.

אבל בינתיים הרעש מתגבר, ומרחוק אני מצליח לראות איך שהמים של הירדן נעלמים כאילו בתוך בור כזה, והכל קורה פתאום כל כך מהר… מהר מדי!

**

השיא של כל טיול לגליל, במיוחד אם זה קורה כשכבר מספיק חם בחוץ, זה שיט הקיאקים. אני מודיע לכם, שאין שנה שעוברת, שאני לא שטתי בקיאק לפחות פעם אחת. אני מת על קיאקים, ובמיוחד אם אני משיט אותם בירדן, ועושה את זה בלי שאחד המבוגרים יחליט שהוא מתיישב לידי, כדי להיות בטוח שלא יקרה לי שום דבר.

ישנם כמה מסלולי שיט אפשריים. אפשר לשוט מפארק הירדן, מתחת לגשר אריק בקיאקים של “אבו קיאק”, אבל שם זאת לא חוכמה לשוט, כי הירדן רחב, הזרם שלו איטי ולמרות שנורא כייף לשוט, הרי שאין בכלל אתגר.

אבל כשבוחרים לצאת לשיט באצבע הגליל, היכן שהזרמים חזקים, המון שיחים וענפים נתקעים לך כל הזמן בפרצוף והמסלול מתעקל, מתפתל ומזמן לך כל הזמן הפתעות – זו כבר חוויה אחרת לגמרי. בשנה שעברה עוד התעקש אבא לשבת לידי בשיט הקיאקים.

השנה הוא הסכים, בפעם הראשונה, לתת לי ולעמית, בן הדוד שלי, להיות שנינו לבד בקיאק אחד. אבא לקח את אמא בקיאק השני, וכל המשפחות האחרות שבאו איתנו לשיט הקיאקים שכרו גם הם סירות גומי גדולות או קיאקים, כך שהיינו חבורה גדולה ודי רועשת.

אני זוכר איך בשנה שעברה אבא הפחיד אותי לאורך כל השיט בקיאק, מפני הרגע שבו נצטרך לעבור את מפל המים שנמצא ליד כפר בלום, בקצה מסלול השיט. טוב, אבל אז אבא ישב לידי בקיאק, ואני לא פחדתי בכלל… רק קצת. השנה, ביחד עם עמית, זה סיפור אחר לגמרי.

הזרם על הירדן חזק יחסית, בגלל שזו תחילת העונה, עוד לפני החופש הגדול. המים קרים, והאיש שמשכיר את הקיאקים הזהיר אותנו במיוחד מפני הזרם החזק: “כשהקיאק מתהפך, אתם עוזבים אותו מיד, נאחזים בענף בולט ומחכים שיבואו להציל אתכם”, הוא אמר.

אתם קולטים? הוא לא אמר: אם הקיאק יתהפך. הוא אמר: כשהקיאק יתהפך, כאילו זה בטוח שהקיאק יתהפך. מאז חלפה יותר משעה. אני ועמית עברנו הרבה חוויות על הקיאק. כבר נתקענו כמה פעמים במכשולי ענפים ונחלצנו. פעם אחת אני נפלתי למים בזמן סיבוב, אבל בעצם די רציתי ליפול, בשביל להתרענן ולחזור לקיאק.

עשיתי את זה מאד מהר. עכשיו, מול המפל המתקרב, אני מרגיש איך הביטחון העצמי נוטש אותי במהירות…

**

“כוון את החרטום ישר, ליאור”, מתרגש עמית, וקולו גובר, ביחד עם הרעש המתגבר.

מולנו אנחנו רואים את המפל, קרוב יותר ויותר. המים הירקרקים כאילו נדחפים ליפול למטה, בין הסלעים, עד שהם פוגעים בקרקעית המפל ונהפכים לקצף לבן ולבועות של אד שנסחפות ברוח וצובעות את האוויר כמו ענן. “מה יהיה, עמית?!” אני שואג, ושומע איך הלב שלי פועם כמו פטיש ענק.

“אתה חושב שעוד אפשר לשנות כיוון ולעלות על הגדה?” “ס’תכל קדימה, תהיה מרוכז, הנה, זה קורה”, קוטע אותי קולו של עמית, וכבר הקיאק נסחף בכוח הזרם, שכאילו שלח ידיים והוא מושך אותנו אליו, אל הסלעים השחורים, אל הקצף והבועות, אל הפחד והסכנה… אימהל’ה!

רגע חלף, והכל מאחורינו.

המים רוגעים ושלווים, החיוך על הפנים מרוח כמו קרם שיזוף, הלב נרגע לאיטו.

מאחור אנחנו רואים איך הקיאקים של ההורים שלנו ובני המשפחה האחרים נסחפים במהירות דרך הסלעים במפל. קולות צווחה של מבוגרים וילדים נשמעים, פחדנים שכמותם!

(מתוך הספר “ליאור זה אני” של איטו אבירם, שיצא לאור בהוצאת מודן)