“להשכיר דירה משפחתית בלונדון” – מסלול טיול וחופשה בעיר

במרכז השקט והיוקרתי של לונדון, במרחק הליכה קצרצר מתחנת הרכבת התחתית belsize park, ובמרחק נגיעה מ- Hampstead High Street, הרחוב הראשי שוקק מסעדות, חנויות אופנה, חשמל וכל מה שכרוך בחיים הטובים, ובמרחק הליכה סביר מ”המפסטד-פארק” הענק, מסתתרת לה דירת אירוח גדולה, איכותית ומטופחת.

ואנחנו – זוג הורים וזוג ילדים – הצלחנו לשכור אותה לגמרי במקרה.  שלא תטעו – הדירה עצמה ממוקמת בבית דירות יוקרתי, עם שוער בפתח, בסמטאת Hillfield Court, שהוא רחוב נסתר ושקט, עטור עצים ודשא. אבל הקרבה של הסמטאה אל כל “הטוב הזה” שסביבה כמעט ומביכה מרוב אושר. עוד החלטנו שלא לקפוץ “מעל הפופיק”, ולהתיש את עצמנו בנסיעות אין קץ אל כל האטרקציות שהעיר הענקית הזו מציעה. במקום זאת, כך חשבנו, נחיה כמו משפחה לונדונית שמנצלת שבוע של חופש כדי לבלות בגבולות העיר. החלטה שהפכה את החופשה למוצלחת פי שבע.

הסיכום עם בעלי הדירה היה, שכשנצא ממעמקי הרכבת התחתית, על טפנו ומזוודותינו, נמתין לו באחת המסעדות או בתי הקפה הסמוכים לתחנה. הוא ייפגש עמנו שם, ימסור לנו את המפתחות וייקח אותנו ברגל אל הדירה, כדי שיוכל גם להסביר לנו את צפונותיה ולהקל עלינו להסתדר בתוכה במהלך החופשה.

וכך היה. עד שבעלי הבית הגיע, הספקנו לאכול ארוחת צהרים קלילה במסעדת “ג’ירף”, אחת מלפחות עשר מסעדות (כמה איטלקיות, כמה בתי קפה, מכסיקאית, סינית, צרפתית ועוד…) הממוקמות סביב תחנת הרכבת התחתית. הלכנו אחריו כמאתיים מטרים, עד להסתעפות קטנה שהובילה אל הרחוב המעטיר והקצר שמאכלס כמעט רק את הבניין שבתוכו דירת האירוח. דלת המעלית חרקה קלות ונפתחה, לא לפני שהשוער זיהה אותנו בידידותיות, ואפשר את כניסתנו.

בקומת הדירה ממוקמות עוד דירות ובהן מתגוררות משפחות ודיירים אמידים, חלקם בני גיל הזהב. דלת הדירה נפתחה ואנחנו גילינו את עצמנו בפתחו של פרוזדור ארוך העובר כחוט שדרה בין חדרי הבית הרבים, הממוקמים משני צידיו.

מימין לפרוזדור תחילה המטבח, המצויד היטב ובתוכו פינת ישיבה לארבעה, ואליו עוד נחזור. אחריו חדש שירותים, אחד משניים, ובו גם אמבטיה, מקלחון נפרד, כיור ומראה. אחרי חדר האמבטיה ממוקמים מימין שני חדרי שינה, בכל אחד מהם לפחות שתי מיטות, וביניהם עוד חדר אמבטיה, הכולל חדר שירותים.

מצידו השמאלי של הפרוזדור נמצאים סלון הדירה, הצופה מערבה, אל נופה של העיר, ובצמוד לו, כשביניהם דלת שקופה הנפתחת לרוחב, חדר אוכל גדול. הלאה מהם נמצא חדר שינה גדול ובו מיטה זוגית.

מסע הגילויים של ילדינו היה ממושך ביותר. הדירה מרוהטת, בטעם קלאסי של פעם, אך שמור היטב, כאילו יושביה נסעו לטייל והשאירו את הכל מאחוריהם. על המדפים ספרים רבים, בארונות השונים יש אינסוף כלי נוי, כלי מטבח, כלי עבודה, חפצי בית שונים וכל מה שאדם יכול להעלות בדעתו, שמקומו בבית מן הישוב.

שני מקלטי טלוויזיה המחוברים לכבלים מבטיחים שלא תהיו מנותקים מהתקשורת בעת שהותכם במקום. מגוון אקלקטי של כורסאות, כיסאות ופינות הסבה יבטיחו שבעת הצפייה בטלוויזיה, או הישיבה בסלון, כל אחד ימצא את המקום הנוח לו. אגב, בשולחן הסלון מסתתרת מגירה ענקית ובה שפע מפות וספרי הדרכה על העיר לונדון, סביבותיה והאיים הבריטיים, לשימושכם, כמובן.

המטבח אינו גדול, אבל זהו מטבח מתפקד ויעיל, שקל מאד למשפחה ממוצעת להסתדר בו, בעיקר מכיוון שיש בו הכל. מיקרוגל, תנור, מקרר וגם כלי בישול ואפייה, סכו”ם, מגוון צלחות וסרוויזים, וגם קופסאות שימורים, בקבוקי רטבים, שקיות מוצרי מזון, ועוד… אנחנו הבנו מיד את גודל האוצר שנפל לידינו. מיהרנו אל הסופרמרקט הסמוך, מילאנו כמה שקיות במצרכי מזון טריים וחזרנו אל הדירה, כשאנו מבטיחים לעצמנו שלפחות את ארוחות הבוקר והערב נאכל כאן. אגב, את כל הארוחות המשפחתיות אכלנו בפינת הישיבה שבתוך המטבח.

אחרי שהתמקמנו וגילינו מעט מסודותיו של הבית, התחלנו במסע גילוי של שכונת המגורים והסביבה הקרובה. החלטנו שנחיה כמו תושבי הרחובות הסמוכים, ונבקר תחילה במה שיש לסביבת המגורים להציע. כמובן שהתחלנו בכך, שבחרנו את בית הקפה שבו נאהב להתחיל את הבוקר, ואת החנויות שבהן חובה לבקר, הכל ברחוב הראשי הסמוך. המשכנו משם בקו אלכסוני, מרחק רבע שעה של הליכה נינוחה, אל “המפסטד הית'” (HAMPSTEAD HEATH), הפארק הענק שפיתה אותנו להגיע אליו עוד כששמענו על מיקום הדירה בישראל.

וכך, מאחורי פשפש, בקצה סמטה גילינו את אחת הכניסות הרבות אליו. חורשת עצי ענק קרצה אלינו מן העבר השני, ושביל, שהתפצל לשניים, ואחר כך לעוד ועוד, אותת אלינו בידידותיות שנעלה עליו ונתחיל לפסוע במסע גילוי נלהב. ואנחנו פסענו… אל שדות דשא אינסופיים, אגמים שוקטים ובריכות (שניתן לרחוץ בהן, לשחות וליהנות!) פינות ישיבה נסתרות ואתרי מצפור אל העיר הגדולה, המקיפה את הפארק מכל עבריו.

ביום אחר בחרנו ללכת ברגל עד לשוק של קמדן (Camden market). זהו אחד השווקים הצבעוניים והתוססים יותר של העיר, שגם ילדים יגלו בו עניין רב. השוק, בחלקו מקורה, הוא אוסף אקלקטי של חנויות לחפצים ישנים, צעצועים שאבד עליהם הכלח, אופנה, ענתיקות וכמובן: אוכל, אוכל, אוכל. כאן היה המקום שבו התוודעו ילדינו לראשונה למאכל הלאומי הבריטי – “פיש אנ’ צ’יפס”. מכאן הם חזרו עם כמה פסלוני זכוכית קטנטנים, אוטובוס צעצוע שכבר לא מתפקד ועוד כמה מציאות שלא היו שוות הרבה, אך לפחות עלו פני’ז, ולא לירות.

בימי החופשה האחרים הרחקנו נדוד אף יותר, ולשם כך השתמשנו ב”טיוב”, כשאנו מנצלים את הקרבה הנוחה אל תחנת הרכבת התחתית השכונתית belsize park. שיטוטינו ב”ווסט אנד” הובילו אותנו אל כמה מוזיאונים, כיכרות ואל הטיילות הנמתחות משני צידי נהר התיימזה. על הגלגל הענק “העין של לונדון” (London Eye) החלטנו שלא לעלות, כשראינו את גודל התור. מדובר באחד מגלגלי הענק הגדולים בעולם, התצפית שהוא מאפשר על העיר הגדולה מזכירה לא מעט את התצפית שיש ל”אח הגדול” על משתתפי התכנית.

לעומת זאת, מכיוון שבחוץ שרר שרב בריטי נדיר, בחרנו להיכנס אל “האקווריום – עולם המים“(SEA LIFE London Aquarium) ולא הצטערנו. במשך יותר משעה שוטטנו להנאתנו בתוך פרוזדורים קרירים שלקחו אותנו אל מיכלי ענק ובהם דגים ויצורי מים בגדלים שונים ומשונים. מפינגווינים ועד רכיכות, מכרישים ועד לספינות טרופות. חלק מהמוצגים הם אינטראקטיביים וביציאה, כמו שצריך, חנות מזכרות ראויה. על האפשרות המטריפה לצלול במשך רבע שעה בחברת כרישים, חלקם ענקיים, ויתרנו. זאת, למרות שמתלווים לצלילה מדריכים מקצועיים ומנוסים. גם המחיר (יותר ממאה לי”ש) סייע לויתור הנדיב מצידנו.

עוד נוסיף, ששבוע ימים בבירה הלונדונית הוא זמן מספיק כדי לבלות בשייט רגוע על נהר התיימזה, (או בשייט פרוע בעזרת רכב אמפיבי). אפשר לסייר בסכרי הענק שנבנו על הנהר כדי לעצור שיטפונות שיציפו את העיר, או להרחיק נדוד בשייט שייקח אתכם אל הגנים הבוטניים הענקיים, ובדרך עוד להספיק לקפוץ לסיור משובב במבוך המפורסם, על גדת הנהר.

לנו התברר, לשמחתנו, כי במרחק הליכה סביר מהדירה השכורה נמצאים גן החיות המקסים והידידותי במיוחד, שלצידו משתרעים מדשאותיו של ריג’נט פארק, (regents-park) שעליהם שיחקנו פריזבי ואת מתקני המשחקים הידידותיים הרבים שמצאנו שם הרבינו לנצל. באותו היום הרחקנו נדוד עד “הייד פארק” (hyde-park). בפארק הזה, שבו אפשר לשחות בבריכה או לרוץ חופשי על המדשאות הגדולות שרק ארמון המלכה מצליח לבלום אותן בקצותיהן, החלטנו דווקא לשכור לילדים רולר’ס. עשינו זאת באחת החנויות הצמודות לפינת “מרבל ארץ'”, המתמחות בכך. וכך הענקנו לילדים חווית על גלגיליות, שנמתחה לאורך ולרוחב הפארק והמדרכות הסמוכות אליו, בלב הכרך ההומה.

להיות “בעלים” לשבוע של דירה מרווחת במרכז לונדון, פירושו לחיות כמו לונדוני. לטעום את החיים הטובים, להיות קרוב לבתי הקפה, לקנות מה שמתחשק לך לאכול בסופרמרקטים הגדושים שברחוב ליד הבית ולחזור, מתי שמתחשק, אל הבית שלך בעיר. בהחלט מומלץ!

אשת הקשר פרלה, ומספר הטלפון בלונדון: 447714404416