תיאטרון תמונע מציג את “עונת החדשות”, קומדיית אבסורד אימה, שנכתבה בהשראת בקט, סרטי אימה, ה-7 לאוקטובר ועולם החדשות הישראלי
במרכז הבמה ניצב שולחן פאנל מואר, מאחוריו יושבים חמישה כתבים מעונבים ומגישים לקהל מבזק מיוחד על אסון אשר מתקרב, אך האסון מתעכב להגיע. בזמן ה״מת״ הזה, אשר נמתח הרבה מעבר למצופה, חברי הפאנל מנסים לפרש לקהל, וגם לעצמם, את מצב החירום.
כך מתחיל המחזה ״עונת החדשות״ הנוגע בנושא החדשות כסוגה, וכיצד הן “מפרמטות” ומכתיבות את מציאות חיינו, האסון והשגרה.
המעבר המואץ והחזרתי מהאסונות הרבים אל פרשנותם לציבור, על ידי כתבים מבולבלים ששומרים על טון דיבור רשמי, הפאנלים הסוערים, המוזיקה המתוחה והמשתנה (גם ללא קשר למתרחש), החליפות והאיפור, הפרשנויות החוזרות ונשנות במשך שעות לתיאור אותו המקרה, ומלחמת נרטיב שממשיכה שעות ללא תכלית- מזכירות לנו בצורתם את המסתורין והאימה של דייויד לינץ׳, ובתוכנם את ״מחכים לגודו״ של בקט.
חוסר האונים לפרש את מה שאנחנו עוד לא יודעים, הופך לקרב דרמטי של נקודות מבט שונות, אגו, דעות ודמעות.
מאחורי שולחן הפאנל באולפן יושב איתן, מגיש המהדורה, ולצידו ישובים החברים הקבועים לפאנל- לוליק, ה״פרשן״, ושפרה ה״מומחית״. לוליק ושפרה מתכתשים על שני קצוות האידיאולוגיה – לוליק איש מעשה אשף בביטחון, ושפרה מצדדת במה שהיא קוראת לו ״לשהות״. לוליק ושפרה זורקים האחד על השני ניירות והשמצות, כמו שני אחים, ואיתן נאבק לשמור על הסדר ועל שלמות המהדורה בפני קהל הצופים בבית.
במהלך המהדורה מתרחשים אירועים משונים, מסתוריים ומדאיגים בעולם בחוץ, ממנו מדווחת גאיה, כתבת השטח שמתווכת את המציאות מחוץ לאולפן אל פאנל הכתבים.
בהדרגה האירועים בחוץ הולכים ונעשים מפחידים יותר ויותר. הציפורים עזבו, הים נסוג, והאולפן כמרקחה: האם ניתן לקשור את המאורעות האחד לשני? האם אנו כחברה בכלל זקוקים לים ולציפורים?
כדי לענות על השאלות המטרידות מגיעה לאולפן חברת הכנסת אושרת, לראיון בלעדי.
חברת הכנסת מסיטה את הנושא כדי שלא תוכל להתמודד עם השאלות הקשות ונואמת נאום הבטחות מלהיב ומסחרר להחזרת הציפורים אל הארץ. לוליק מתפקד כ״שופר״ עם ״דף מסרים״ שמצודד באושרת, שפרה דואגת כל כך עד שנכנס בה דיבוק שמדבר מגרונה נבואה אפלה.
ברגע אחד האור באולפן כבה. מתקבל דיווח קטוע מכתבת השטח על ערש דווי: השמש כבתה. ברגע הזה של פחד אמיתי וקריסת כל ההיגיון, בכל דמות מתגלה צד אחר.
לא ניתן עוד להכחיש את המציאות, שחודרת פנימה ומפרקת את האולפן.
מאת: דניאל שפירא ומיכאל שוורץ / שחקנים יוצרים: טל אברהם, קאיה וינצ׳י, ניצן טריינין, יפעת סמליין, דניאל שפירא / הפקת מוזיקה מקורית: איתמר שלמה כהן, מיכאל שוורץ / עיצוב תנועה: אווה שובסטארסקה / עיצוב תאורה: יעל סעדי / ניהול הצגה: יאלי וייס / תכנון ובניית שולחן פאנל: עמית פורטמן / עיצוב תלבושות: שרון סירוטה / עיצוב אביזרים: עדי שמולביץ, קרן כץ, אבינועם שטרנהיים / יעוץ אמנותי: שחר מרום, איתי דורון
ההצגה נוצרה במסגרת פסטיבל ״סראונד״ של תיאטרון החנות.
חמישי, 9.7, 20:00, תיאטרון תמונע.
חמישי, 13.8, 20:00, תיאטרון תמונע
תיאטרון תמונע רח’ שונצינו 8 , ת”א www.tmu-na.org.il 03-5611211