Image default
בימה ומחול תרבות ובידור

קומדיה קלילה ליום קיץ לוהט – “אהבה ומגפה” בקאמרי

 

יצאנו לחופשה קיצית קצרצרה ומוצלחת במלון שינקין בתל אביב ומיד עלה בדעתנו שראוי לשלב בה גם קומדיה לא  מחייבת, כזאת שיהיה בה זיכרון רחוק-קרוב, שכולם כל כך מתענגים לשכוח ממנו. אז הלכנו לראות את ההצגה “אהבה ומגפה” בתיאטרון הקאמרי. שלושה סיפורי אהבה קומיים ברקע מגפת הקורונה, במלון תל אביבי. (קצת פחות מוצלח מזה שבו בילינו אנו).

זוגתי צחקה, נהנתה ואהבה. אני צחקתי, קצת פחות נהניתי, אבל חשבתי שבסך הכל מדובר בלא יותר משלושה מערכונים משוחקים לא-רע, מה-גם שנזכרתי במערכונים אותם הייתי יוזם, כותב ומשחק, בשנות בית הספר התיכון העליזות שלי.

את “אהבה ומגפה” היא פרויקט יזום, במסגרתו נתבקשו לכתוב בת חן סבג, יואב שוטן-גושן, עירד רובינשטיין, נועה לזר קינן וגור קורן, 3 סיפורי אהבה ומגפה כלקח קומי מתקופה בלתי אפשרית שסחררה את האנושות בתחילת העשור השלישי של המאה ה- 21. בימוי וקונספט: עירד רובינשטיין. מה שיצא אלו שלושה סיפורי אהבה קצרים, קומי-טרגיים, מרגשים ופרועים המתרחשים כולם במלון קורונה.

ממש כשהקהל מתיישב בעולם, נראות על הבמה דמויות חייזריות בסרבלים ומסיכות המרססות חומר חיטוי על תפאורת חדר בית מלון. תזכורת לימים בהם ריססנו את המוצרים אותם קנינו בסופרמרקט. ברקע נשמעים צלילים של שידורי רדיו, אולי מהדורת חדשות, שבהן המילים: “בידוד”, “עלייה בתחלואה” וכו’ משמשות בערבוביה.

השחקנים: כינרת לימוני, נטע גרטי, נדב אסולין ונדב נייטס העבירו אלי בהצלחה את התחושה הלא נעימה, שמדובר בטקסט טלנובלי, שנועד לרגש ולהצחיק בכל מחיר, ולכן קצת הופתעתי ממחיאות הכפיים והאהבה הרבה שבה קיבלו הצופים האחרים, כולל זוגתי, את השחקנים כתום ההצגה.

מה שהוביל אותי למחשבה, שכנראה אני הוא הבעיה, שכן אני הוא זה שלא מתאים לסוג כזה של הצגה.

ההצגה עולה בתיאטרון הקאמרי במספר מועדים בחודש אוגוסט.

אולי תאהב\י גם:

תיאטרון אורנה פורת מציע בסוף אוגוסט: “חגיגות סוף הקיץ” בשלושה מוקדים בתל אביב. צפינו ב”מעלה קרחות” וב”רון הלא נכון”

איטו אבירם

בסופ”ש הזה – אופוס, פסטיבל לסרטי תרבות ואמנות במוזיאון ת”א

איטו אבירם

מיני ופרובוקטיבי: “חלום ליל קיץ בחלל” שיקספיר למבוגרים בלבד

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן