איטו אבירם

מלון חוף נחשולים – גם חדרי בוטיק, אוכל מפנק, הים התיכון במיטבו

המיקום, רמת האירוח והאטרקציות הסובבות אותו שביניהן: הכרמל, שמורת תל דור, חוף הרחצה ומוזיאון המזגגה הופכים את החופשה לשווה במיוחד בכל עונות השנה.

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

 😎  שורה תחתונה: חופשה מומלצת ושווה בזכות הקרבה למרכז, המרחבים, חוף הים, האטרקציות, העיצוב של החדר והאוכל הטעים. מתאים לנופש גם בחורף, בזכות הכרמל והאטרקציות הקרובות. יש במלון חדרים ברמות מחיר שונות. מלון הבוטיק מפנק ומאיר עיניים, אך אפשר לוותר על הבריכות הפרטיות, שאינן ממש פרטיות. חווינו גם תקלה מעצבנת שהצוות לא הצליח לפתור.

 

"הייתי חוזר לשם מחר", זה משפט מחייב מאד, שאיני נוהג לומר אותו גם בתום חופשות מפנקות במקומות מדהימים. לגבי מלון נחשולים אין לי ספק שהייתי חוזר לשם בכיף, מחר. אדייק ואוסיף, כי יש לי לא מעט הערות לגבי איכות המלון וטיב האירוח, אך אלה בטלות בשישים בהשוואה ליתרונות של המלון הקיבוצי הזה, בואו נתחיל.

חופשה בלבו של קיבוץ היא תמיד סוג של כיף למשפחה. המלון אינו מבודד מסביבתו, אלא מוקף בעוד מדשאות, עוד שבילים ועוד יעדים מסקרנים מעבר לגבולות החדר וחדר האוכל, וזה נפלא לא רק להורים, אלא גם לילדים, בכל גיל.

המיקום של מלון נחשולים, בתוך הקיבוץ, מול הכרמל, על חוף הים התיכון, הופך את החוויה לשווה הרבה יותר, ולו בשל העובדה שהמיקום הקרוב והמרכזי כל כך הופך את הנסיעה לשם לקלילה ולא מעייפת.

מבנה מלון הבוטיק הוא חלק מהאירוח הכפרי של הקיבוץ הכולל עשרות חדרי אירוח צמודי דשא על שטחים נרחבים.

רכס הכרמל מאחור, הים התיכון לפנים, המלון המפנק בתווך והקיבוץ המקיף אותו מסביב, כל אלה היו רק המתאבנים להפתעה שצפתה לכולנו, כשפתחנו את דלת הסוויטה המשפחתית בקומה השנייה של מלון הבוטיק. המיטה הרחבה, השולחן עם היין והפירות, פינת הישיבה והעיצוב המעורר התערבבו עם מראה הים הקרוב כל כך, שנשקף מהמרפסת, שהיא המשך ישיר של החדר.

פרץ של יצירתיות הכה בילדים ובנו, ההורים. ובספונטאניות עדרית שלפנו כולנו את הסלולרים שלנו והתחלנו לצלם בהתלהבות את כל הקיטש הזה, שהצליח ללכוד אותנו בקוריו המתעתעים.

שני הילדים, בגיל ההתבגרות, קיבלו את החדר האחורי עם שתי מיטות יחיד נוחות, ארון קיר ענק ומסך טלוויזיה רק שלהם. אנחנו קיבלנו את החדר הקדמי עם מיטה זוגית רחבה מאד, פינת ישיבה מעוצבת ומרפסת הצופה אל המדשאות, עצי התמר, חוף הים החולי ושבילי הקיבוץ. מבט למטה, אל חדרי הבוטיק בקומה הראשונה, גילה את בריכות השחייה הפרטיות הקטנות שמציע המלון לזוגות המחפשים רומנטיקה.

דווקא על הבריכות האלה לא אמהר להמליץ. אמנם הן היו מיועדות לזוגות, אך בכמה מהן ראינו ילדים משכשכים, כלומר, החדרים הללו מוצעים גם למשפחות, ובשל כך הן עוררו קנאה מצד ילדינו, שקיבלו במקום בריכה פרטית – מרפסת דק הצופה אל הים.

ואולם במהלך השהייה גילינו כי חוף הים הקרוב והמדהים, התחום במפרץ טבעי, מרתק ומלהיב יותר מכל בריכת שחייה שהיא. בנוסף, הבריכות הפרטיות אינן מופרדות זו מזו והרוחצים בהם חשופים לא רק למבטי דיירי הקומה השניה במלון, אלא גם למתרחצים בבריכות הפרטיות הסמוכות. חוסר הפרטיות הזה אינו מפריע כלל לילדים, אולם יכול בהחלט להפריע לבני זוג בירח הדבש. (הצעתנו להנהלת המלון:להתקין סככות מעל הבריכות, ולהפריד ביניהן בצמחייה טבעית סמיכה מספיק.)

קשה להימנע מלצלם את חוף הים, השקיעה והנוף. קיטש, או לא קיטש…

הקרבה אל המפרץ הטבעי, שאחריו מסתתר עוד מפרץ ובקצהו גבעה עטורת פרחים הצופה אל הנוף, השבילים המתפתלים אל יעדים נסתרים בקיבוץ ונוכחותו של ההר "הירוק תמיד" ממש מעבר לכתף, כל אלה הפכו את השהייה בחדר, מפנק ומלהיב ככל שיהיה, לקצרה להפליא. מקץ זמן קצר מיהרנו לצאת החוצה "לגלות" את צפונותיו של המקום, ותגליות היו לנו, אכן, בשפע.

בדרך אל השער המחבר את חוף הים עם הקיבוץ (הליכה נמרצת, שעשויה להתקצר אם ייפתח השער שמול מלון הבוטיק), גילינו את החדרים הנוספים שהקיבוץ מציע. מרחבי דשא ירוקים חובקים את הבתים מכל עבר, צמחייה מטופחת ושבילים מתפתלים בין 152 יחידות אירוח ברמות שונות ביניהן: יחידות משפחתיות, יחידות זוגיות, חדרי "נופש כפרי", וילה משפחתית, וחדרי בוטיק החדשים בשני מבנים דו-קומתיים שבהם זכינו להתארח.

משם המשכנו אל בתי הקיבוץ, שחלקם עורר בנו קנאה של ממש בשל מיקומם על קו החוף. מדהים, איך יכול קיבוצניק ממוצע להרשות לעצמו להתגורר באותה איכות חיים של מיליונר המתגורר בארסוף, מושבת העשירים שבצמוד לחוף הים של געש. בין בתי הקיבוץ בולט מבנה חאן מתקופת הצלבנים, שבתוכו נמצא מוזיאון ה"מזגגה", המוקדש להיסטוריה של הזכוכית בים התיכון.

מזנון עשיר המעוצב כדוכני מזון בשוק, במסעדת המלון.

"מוזיאון המזגגה" הוקם על ידי הברון רוטשילד כבית חרושת לזכוכית. העיר העתיקה דור התפרסמה הודות לטכניקה סודית להפקת צבע התכלת מחלזונות ימיים. צבעים אלה עיטרו את בגדי הכהן הגדול בבית המקדש. לוגו הקונכייה הפך לסמלו של מלון חוף נחשולים והוא משתלב כאלמנט עיצובי בחדרים. מקום מסקרן ושווה ביקור, אלא שהוא סגור בשבת. כמה חבל. בכל זאת, שווה להתעקש ולבקר במקום בבוקר שישי, או לפני העזיבה ביום ראשון. המקום בהחלט מעניין גם ילדים.

כשהגענו, לבסוף, אל חוף הים, כבר לא היה ספק: זוהי האטרקציה העיקרית. חוף הים חולי ונקי, הים יוצר בריכות טבעיות ושקטות גם כשהים עצמו סוער, ובכך מומלץ גם לילדים קטנים. דומה שאין אחד שמגיע לחוף, שלא יסתקרן לטפס על הגבעה הסמוכה, הלא היא תל דור, הנראית קרובה וקורצת.

גם אנחנו הסתקרנו, ומיהרנו לטפס על התל. היתה שעת שקיעה, רוח קרירה נשבה, מרחבי הים שהתגלו לעינינו הציתו את הדמיון. העין לא שבעה. מצפון נמתח חוף מפורץ למלוא העין, כשגלי הים משתעשעים בסלעים ומציפים בריכות קטנות בקצף ובמים. על הגבעה עצמה ובשיפוליה התלולים נחשפים שרידים ארכיאולוגיים של דור העתיקה ובמזרח ניבטת זיכרון יעקוב, וחוט השדרה של רכס הכרמל. המלון, אגב, מציע לאורחי המלון סיור מודרך אל התל בכל שבת בבוקר.

את ארוחת הערב אכלנו בחדר האוכל המכונה כאן "מסעדת רוזמרין". הופתענו לטובה. חדר האוכל אינטימי ורמת האירוח גבוהה. האוכל עצמו מוצב על דוכנים כמו בשוק, והתחושה היא שהושקע כאן מאמץ מיוחד לא רק בהגשה מסקרנת, אלא גם באיכותו. מבחר מגוון של סלטים, שני סוגי מרקים, בשרים ותוספות והגשה איכפתית וזריזה. נהנינו גם מארוחת הבוקר, שהוגשה רק לנו, אורחי מלון הבוטיק, באולם שקירותיו שקופים, והוא נמצא בסמוך לחוף הים. גם כאן היה מגוון משכנע וכמובן – הג'חנון הבלתי נמנע, שהיה, למרבה הפלא, טעים ומוצלח במיוחד.

לעניות דעתנו, ניתן לנצל את העובדה שצוות המטבח והמלצרים הם ערבים ישראלים, כדי להדגיש אפילו יותר את המטבח הערבי, להציע עוד מנות מעניינות, חריפות ושונות ממה שמקובל בדרך כלל, ולהרחיב את ההיצע הזה גם לקינוחים. אין כמו קינוחים ערביים אותנטיים לסיים בכיף חווית הארוחה במקום.

מכיוון שהמלון מציע ארוחות בוקר וערב בלבד, נותרנו עם בעיה היכן לאכול צהרים בכל ימי החופשה. את ארוחת הצהרים של יום שישי סעדנו ב"מנואלה", מסעדה איטלקית אותנטית במדרחוב של זיכרון יעקוב, 7 דקות ממלון נחשולים. המקום מציע אוכל איטלקי שווה במחירים שפויים. אהבנו את התעקשותו של השף והבעלים להוציא לנו מנות טעימה במקום המנות שהזמנו מהתפריט, ובכך להעניק לנו חווית אירוח מיוחדת במינה. שווה, לא יקר ומומלץ.

בצהרי היום השני של החופשה שמחנו לגלות את "דוכן הבשרים של רוסו" שהסתתר בין בתי הקיבוץ, במרחק הליכה קצרה מחדרנו. מרפסת גן, דוכן, שולחנות פשוטים ורוסו אחד, מקורזל עם לב של טבח של פעם, הנהנה להסעיד את אורחיו. גם כאן נהנינו מהאוכל ומהמחיר השפוי. שווה לכם להגיע, אף אם אינכם אורחי המלון, אלא סתם מטיילים המזדמנים לאזור הכרמל, או נופשים המגיעים אל שפת הים.

חוף הים כמו נלקח מגלויות הנוף ממקומות אחרים…

את התחושה שזוהי חופשה נפלאה כמעט והצליחה לקלקל תקלה טכנית מיותרת – נזילה של מים מהמקלחון השקוף והאלגנטי שבחדר הרחצה. בכל פעם שהתקלחנו בזרם הנהדר של המים, גילינו כי למרות שהדלת השקופה והמגנטית סגורה כהלכה, המים מחלחלים להם בקלות החוצה ויוצרים שלולית ענקית בחדר האמבטיה. קריאות העזרה שלנו נענו בחדרנית שהגיעה, ניגבה וניקתה. אולם את מקור הבעיה, תכנונה הלקוי של הדלת, לא הצליחה לתקן. וכך, בכל פעם שהתרחצנו חזר השיטפון על עצמו. את מימדי "האסון" הצלחנו להקטין בעזרת מגבות שאותן פרשנו מחוץ לדלת המקלחון, משימה שלשמה נדרשים תמד שניים.

מלון נחשולים – טלפון: 04-6399533, פקס: 04-6397614, מייל: rsv1@nbh.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *