מאת: איטו אבירם
מי יצליח לעצור את הכדור מסיבובו?!
החזאי הבטיח שיהיה גשום, וכך, אכן היה. אבל הגשמים המובטחים רק דרבנו אותנו לצאת שוב (בפעם המי-יודע-כמה) אל המוזיאון המטופח והמפתיע בכל-פעם-מחדש, השוכן בקריית המוזיאונים בירושלים. מוזיאון המדע שמציע למבקריו קצת יותר…
ראשית – מגרש החנייה מעברו השני של הכביש, המבטיח שבדרך כלל תהיה לך חנייה בשפע. מאד חשוב, לא?! שנית – המוזיאון פתוח גם בשבתות, ובימי שישי הוא נסגר מאוחר יחסית – בשעה שתיים, ולא כמו מוזיאונים אחרים שסוגרים דלתותיהם כבר בשתים-עשרה בצהרים. אבל מעבר לכל אלה מוזיאון המדע מציע שפע של אטרקציות שניתן לגעת בהן, למשש אותן, להפעיל אותן, לשחק בהן ולעבור הלאה, בחוסר סבלנות דוחק, כזה המאפיין את ילדינו, לפחות, אל האטרקציה הבאה שבקומה שלמעלה, או בזו שלמטה.
ואם לא די לכם במוצגים המאפשרים פעילות אקטיבית – המוזיאון מציע באודיטוריום שבקומת המרתף גם סרט טבע תלת-מימד, וגם הצגת תיאטרון חיה, הנערכת בחצר המוזיאון. שתי אלה הינן תוספות חשובות במיוחד. ראשית – יש בהן מימד בידורי, המשתלב עם המימד החינוכי. שנית – הן מצליחות לפנות את מירב התצוגות שבמלון מהמבקרים הקטנים, המצטופפים לידם בדרך כלל, ומאפשרות לאלה שמוותרים על ההצגה או הסרט ליהנות מאפשרות קלה הרבה יותר להפעיל את המוצגים האינטר-אקטיביים כמה שמתחשק להם.
בביקורנו האחרון ילדיי בני ה- 12 התלהבו במיוחד מסדנת בניית מטוסי הנייר, שיש בה דובדבן בקצפת: מתקן המפריח לחלל המוזיאון את המטוס שאותו סיימת זה עתה לבנות. ומכיוון שאביהם החכם של ילדיי טרח ללמד אותם, כבר בגיל צעיר, איך לקפל בזריזות מטוס נייר מוצלח מדף נייר סטנדרטי, הם יכלו לממש את אהבתם במהירות. וכך הם הפריחו שוב ושוב את המטוסים שאותם בנו מחבילת הניירות שהונחה בסדנה לתועלת הציבור הצעיר, וזכו לראות כיצד אלה מתעופפים אל התקרה, חולפים בהצלחה בין טבעות ענק מיוחדות שנקשרו גבוה, וזכו למבטי קנאה מצד ילדים, שהיו פחות מיומנים במלאכת קיפול מטוסי הנייר…
וכמו בביקוריהם הקודמים, גם הפעם הם גילו פחות סבלנות אל המוצגים הדורשים התמקדות והבנה של תיאוריה מדעית כלשהי, והשקעת זמן רב יותר, ונסחפו, כמו ילדים אחרים, אל מוצגים אינטר-אקטיביים המציעים הנאה מהירה ומיידית. וכאלה היו בשפע.
חוויות מהביקור הקודם
בלי הרבה מדי הכנות מנטאליות או פיזיות, הטענתי את הילדים על המכונית ביום שישי קייצי ולח, ובתוך שעה הנחתי אותם לפתחו של אולם מוזיאון המדע בירושלים, הגדוש בתצוגות, פעלולים, תערוכות והפעלות. קיוויתי שלא יהיו יותר מדי מבקרים, כי רק אז ניתן ליהנות במוזיאון, ולמזלי צדקתי.
האמת היא, שקפיצה קטנה עם הילדים לירושלים מתבררת בדרך כלל כהימור נבון. הנסיעה מהמרכז אורכת פחות משעה, אם יודעים לצאת אחרי הפקקים הגדולים של הבוקר. לא רק תכלת השמיים עזה יותר בעיר הקודש אלא שמזג האוויר נוח יותר ברוב עונות השנה.
בין האתרים שמצדיקים ביקור נפרד בעיר נמצא גם מוזיאון המדע ע”ש בלומפלד, הממוקם בקריית המוזיאונים, בין גבעת רם ומוזיאון ישראל. יש חנייה נוחה ממול למוזיאון והמוזיאון עצמו מציע לא רק מגוון מוצגים אינטראקטיביים, אלא גם הצגת תיאטרון יומית עם שחקנים חיים, נושמים ומצחיקים, ואפילו מזנון שבו ניתן לחסל רעב פתאומי בעזרת בורקס (4 שקלים) או נקניקייה בלחמניה (15 ₪).
נוכחותם של ההורים נדרשת בשלבים הראשונים. אחר כך גדל ביטחון הילדים, ואתם תוכלו לפרוש לשתות קפה…
ילדיי אוהבים להגיע למוזיאון הזה, ובכל פעם הם מתפלאים לגלות ש”הפעם היה לנו יותר מעניין מהפעם הקודמת”. כבר בכניסה למוזיאון מתגלגל לו כדור בזלת ממורק וענק, כשהוא טובל במים זורמים. אין לך ילד שלא ינסה לעצור את הכדור מלהתגלגל. כמובן שאין ילד שיצליח… בחצר, הלא ממוזגת, חם אבל יבש, ואפשר לבלות יותר מכמה דקות בלי לחוש מועקה. החצר מוקדשת, בחכמה רבה, לפעילות הקשורה במים. איך העלו קדמונינו מים מהבאר, איך השקו את השדות, איך פועלות משאבות מים ומדוע “עמוד מים”, כל עמוד שכזה, לא יוכל להגיע לגובה של יותר מ- 10 מטרים.
בתוך המוזיאון יש תערוכות מתחלפות וגם מתקנים קבועים. רוב המתקנים הם אינטראקטיביים. ככל שאתה ילד חכם וסקרן יותר, שלא לדבר על גדול יותר, כך תמצא את המוצגים במוזיאון מעניינים יותר. וזה חייב לבוא, בדרך כלל, עם השתתפות פעילה של ההורה. כלומר – זה אינו מהמקומות שבהם ניתן, לפחות בחלקו הראשון של הביקור, לברוח לשתות קפה במזנון. אחר כך – כן. מכיוון שהילדים חוזרים אל מתקנים שנהנו לעשותם, מגלים עוד מתקנים חדשים ותופסים ביטחון.
בניגוד למוזיאונים רבים אחרים, במוזיאון הזה יש צוות מדריכים פעיל. כזה שלוקח אותך לסיור עם הסברים. כזה שמושיב אותך בעיגול מול מתקן מסוים ומסביר לך איך הוא פועל. הפעם הלכנו עם בהייאה, מדריכה ערבייה צעירה ולבבית, שהכניסה אותנו לחדר חושך והעבירה ביחד איתנו חצי שעה של פעילות הקשורה בקרני האור. פעילות מרתקת. אחר כך הילדים משחקים במתקנים השונים, מקפיאים את הצל שלהם בתנוחות מצחיקות, מנסים לגעת בקרני האור ויוצאים החוצה חכמים יותר.
באחת וחצי עזבנו הכל וירדנו אל האודיטוריום שבקומת המרתף. שם צפינו בהצגה החדשה והשובבה ששמה, הקשור במולקולה, פרח מזיכרוני. לעומת זאת אני זוכר היטב את צחוקם המתגלגל של הילדים באולם, ואת השחקנים המוצלחים שיצרו כימייה מיידית עם הצופים. 40 דקות בסך הכל – ואפשר לחזור אל אחת הסדנאות לעוד חצי שעה יצירתית. ילדיי בחרו לצבוע כפפות בצבעים רגישים לאור שמש. אלה משנים את צבעם הלבן לשלל צבעים בבואם במגע עם אור שמש ישיר. אטרקציה אמיתית. הסדנה מציעה מגוון פעילויות עם כפפה, שכל אחת מהן נשמעת מעניינת מרעותה.
בשלוש נסגר המוזיאון, ואנחנו הרגשנו שבילינו זמן נהדר בפעילות אקטיבית, תוך קבלת הסברים מעניינים על כוחות הטבע, תופעות מדע וטכנולוגיה וחוקי הפיסיקה הפועלים עלינו. זה היה בדיוק הזמן לסיים. בפעם הבאה שנגיע למוזיאון, נתחיל מהתחלה…
* ושלא תגידו שלא אמרנו לכם: בקרוב תיפתח במוזיאון תערוכה מדליקה על אופניים. לצורך התערוכה יש עניין באופניים, או חלקי אופניים משומשים, בכל גיל ובכל מצב. בתמורה לתרומת חלק אופניים שיתקבל – תקבלו כרטיס כניסה למוזיאון…
מוזיאון המדע –02-6544888 mada@mada.org.il