במרכז השרון מסתתר לו יער קטן, מסתורי ומקסים, שעציו אורנים ואיקליפטוסים, לעיתים צפופים, ורצפתו חול תחוח, מכוסה במחטים ובעלים. זהו יער קדימה, הממוקם בפינה הצפון מזרחית של הישוב קדימה-צורן, בקצה רחוב חנקין. היער מוקף בשדות מוריקים, שבילים שאינם נגמרים, ובעונת החורף והאביב – גם שדות תותים, המציצים מתחת ליריעות הפלסטיק האינסופיות ופרדסים, המושיטים לעברך, ההלך, קלמנטינות, תפוזים ואשכוליות. מותר לאכול, אסור לבלוס או למלא שקיות.
בתוך היער עובר כביש סלול בחלקו, הנגיש לכל כלי הרכב. אבל החוכמה היא לתפוס מרחק מהכביש ולמצוא מפלט באחת מפינותיו האפלות והמסתוריות יותר של היער. שם ניתן להקים אוהל, לתלות ערסל ולמנגל ללא הפרעה, או סתם לפרוש שמיכה ולאכול משהו צנוע יותר ופחות אגרסיבי שהבאתם אתכם מהבית.
פריחה אביבית בפארק אילנות. נסו לא להגיע בשבת...
קצהו הצפוני של היער מתוחם בשביל, המפריד בינו ובין השדות המעובדים והפרדסים. זהו בדיוק השביל שעליו אתם צריכים ללכת כדי להגיע, דרך שדות תותים (בחורף, כמובן) אל פארק אילנות, שפעם היה חלק מיער קדימה, והיום הוא פארק משובב נפש, הנמצא כשני קילומטרים מערבית ליער.
פארק אילנות שונה מיער קדימה. הוא קטן יותר, צמוד אל כביש רעננה-חדרה (4) ויש בו ספסלים, כרי דשא ומגוון גדול של עצים נטועים, חלקם ענקיים ואחרים צנועים יותר, שהובאו לישראל כדי להתאקלם כאן, העצים משונים ומיוחדים למראה. בלב הפארק נמצא מתחם סגור, כפר של תשושי נפש, שמופרד בגדר גבוהה והכניסה אליו אסורה. השיטוט בפארק אילנות אפשרי על שביליו המתפתלים והסלולים, גם על אופניי ילדים ופעוטות. מאידך, ניתן לנוע בין השבילים, על הכרים המוריקים. מכיוון שהפארק קטן, דונמים ספורים, קשה מאד ללכת כאן לאיבוד.
ובעוד הילדים נהנים לרכוב על כלי הרכב הקטנים שלהם בין השבילים, המבוגרים ייהנו מהספסלים הממוקמים כל כך נכון מתחת לעצים ובשטחים פתוחים. עוד יותר מעניינת תהיה השוטטות בין העצים, וקריאת שמותיהם מתוך שלטי המתכת, המפרטים גם את מוצאם. אני הצלחתי לספור 20 מיני אקליפטוס לפני שהתעייפתי…
שתי אטרקציות מעניינות במיוחד מחכות בתוך הפארק. הראשונה היא המבוך, הממוקם במרכז, ובהחלט שווה ללכת בו קצת לאיבוד. מזרחית למבוך, בין העצים, מסתתר מעגל קזוארינות מיוחד במינו, הנראה כמו מקום פולחן לאל פרהיסטורי. המקום מרשים ומעורר השראה.
אפשר להגיע במרכז הפארק אל הגשרון הסמוך למעבר תת קרקעי שייקח אתכם מתחת לכביש 4 ההומה אל המשכו המערבי של פארק אילנות. חלק זה רחב, חורשתי, ואהוב במיוחד על משפחות המחפשות מקום לפיקניק. במקום מתקני משחק לילדים, ושבילי אופניים, המתפתלים בין העצים. מעבר לחורשה נפתחים השבילים אל שדות רחבי ידיים. יש שם משטחי דשא ענקיים ומעבר להם קורצת העיר נתניה.
הסביבה מציעה עוד הפתעות. למשל, שביל צבעונים המתפתל בין הפארקים והפרדסים, ומביא אותך, ההלך, אל ריכוזי צבעונים הפורחים באביב. אל תחילת השביל מגיעים בהליכה מפינתו הצפון מערבית של פארק אילנות.
אנו מציעים לכם לנסות לא להגיע בשבתות. כל כך צפוף שם, שהמשטרה המקומית הציבה שוטרים על כביש 4 כדי לאפשר למשפחות המטיילות לחצות את הכביש הראשי בבטחה. הגעתם? זו העת להחנות את הרכב בתוך פארק האילנות, או בצד השני, בין עצי יער קדימה, ולעשות טיול הליכה מצד אחד אל הצד השני. הטיול אפשרי ברגל ובאופניים, ובחלקו הוא מוצל. בחורף אדמת החול הכבושה של השבילים באזור מאפשרת תנועה גם על אופניים ללא קושי. בקיץ זה סיוט, והטיול אפשרי רק ברגל.
מה, יש מסעדות משפחתיות מומלצות בשרון? בטוח! הנה התרשמותנו מכמה, שלא יאכזבו אתכם.
2 תגובות
ביקרנו בשבת עם שני ילדים (5, 9). הפארק מקסים, אבל היה מלא מדי במבקרים. אז עשינו כמו שכתבת, יצאנו במסלול שביל האירוסים בין שדות התותים והגענו ליער קדימה. בסוף אפילו אכלנו צהרים בקניון דרורים אצל פטר האמלס. (יקר, אבל שווה). תודה על ההצעה לטיול מקסים קרוב לבית!
יערה, רמה”ש.
הגענו בשבת והיה קטסטרופה. אנשים החנו את הרכב וחסמו את השבילים. לא היתה בכלל תחושה של פרטיות. השרב הרס את המצברוח של הילדים. עדיף היה להישאר בבית, או לבוא בסתם יום של חול.