רצינו לראות סרט על תקופת האבירים באנגליה. סרט שירגש אותנו. שיהיה גם מהנה וגם ישכיל אותנו מעט בתקופה המרתקת הזאת. בעבר צפינו כבר בסרטים מהנים יותר או פחות שהתעסקו בנושא: קמלוט, אבירי השולחן העגול, המלך ארתור, אקסקליבר, מרלין ואפילו רובין הוד על גרסאותיו השונות.
חשבנו ש”קינג ארתור” יהיה סרט שיש בו יותר מכוח פיזי וטריקים של המצלמה. אז חשבנו… גאי ריצ’י (בעלה לשעבר של מדונה) במאי הסרט עם הרבה קבלות מסרטי אקשן משובחים (לוק, סטוק ושני קנים מעשנים) אולי ניסה, אבל לא הצליח לו לייצר דרמה וגיבורים שיכולנו להיקשר אליהם, להבין אותם, להזדהות. הכל היה גדול מדי, ענק ומגה-קולוסאלי. במיוחד הפילים, אבל לא רק הם.
וכך, מצאנו את עצמנו, אדר בן ה- 14 ואני, יושבים בעוד פנטזיה בסגנון הוליוודי, עם המון פעלולים ואקשן, ומעט, אם בכלל קשר אל ההיסטוריה, האגדות והמורשת הבריטית המפוארת.
וזה עיקר העלילה: לאחר שאביו של ארתור (צ’ארלי האנם) נרצח בילדותו, דודו של ארתור (ג’וד לאו), תופס את מקומו על כס המלכות ושולט בממלכה, אבל הנבואה מספרת שיום אחד מלך אמיתי יוציא את החרב האגדית אקסקליבר מהסלע.
ארתור, שהוברח כשהיה פעוט וגודל בבית זונות אי שם בסמטאות העיר מבלי לדעת דבר על ייעודו האמיתי בחייו, מוצא את עצמו כבחור צעיר ומנהיג כנופייה, מובל אל הסלע שבו נעוצה החרב האגדית אקסקליבר. כשהוא מצליח למשוך את החרב מתוך הסלע, הוא מגשים בכך את הנבואה על זהות המלך הבא של אנגליה. דרכו של ארתור אל כס המלוכה אינה קלה, השלטון הנוכחי מסרב להכיר בו כמלך הבא ומכריז עליו ועל האבירים שלו מלחמה.
כשחזרנו הביתה, נזקקנו לויקיפדיה, כדי לרענן את זיכרוננו בנוגע לעובדות. קראנו שוב איך הרומאים ייסדו את לונדוניום, איך היא נהפכה ללונדון, כמה פעמים היא נשרפה. קראנו על סר לנסלוט, אביר-האבירים, על ארתור ועל אקסקליבר, הגברת באגם, קמלוט ועוד מושגים שהם חיוניים להבנת הרקע לעלילה.
ת’אמת? זה עזר. אולי אם עכשיו נלך שוב לסרט, נהנה יותר…