קפהדרציה – יש בית קפה בדרך לצפון!

ביקרנו בבית הקפה “קפהדרציה” בכפר תבור בשעת צהריים, והמקום שבה את ליבנו. הגענו למקום של אוכל וקפה שיש לו לב פועם ותפריט מעודכן, עיצוב מזמין ואווירה קורצת ונכונה. כזו, שתחזיר אותנו לשם בהזדמנות הבאה שבה נמצא את עצמנו נוסעים לחופשה באצבע הגליל, או לסקי בחרמון.

קפה טוב בדרך לצפון איננו דבר מובן מאליו. ואנחנו לא באים בבקשות מוגזמות. רוצים מקום שפתוח גם בסופ”שים, למשל. שיהיה ריהוט נוח ואלגנטי, לא מפואר מדי ולא זרוק לגמרי. שהמלצריות תדענה מה האורחים רוצים, שהקפה יהיה כמו שעושים אותו במקומות של קפה ו… כן, שיהיו גם כריכים טעימים, רצוי כאלה שבאים גם בחצי או “מיני”, ולא במחירים קורעים.

טוב, אז אם אתם מקווים לסיים את הביקור ב”קפהדרציה” בקפוצ’ינו + כריך קטן ב- 25 שקלים או פחות, זה עדיין לא קורה. אולי בעקבות הכתבה הזו. אבל אם באתם רעבים יותר, ואתם רוצים לאכול משהו על הדרך, לשתות קפה, ללקק ת’לשון מקינוח מוצלח ולהמשיך הלאה, זה המקום שלכם. לצערנו, הכריכים המצוינים שהם מגישים מתומחרים ב- 38 – 54 ₪, לא כולל קפה. זהו, בכך סיימנו, למעשה, עם הטענות שיש לנו כלפי המקום, שבו נהנינו – זוג הורים וזוג ילדים – מארוחת צהריים מהנה וטעימה במיוחד.

הר תבור נשקף ממול, ענק, כיפתי וסמכותי. למטה עוברת הדרך שפעם כולנו נסענו בה צפונה, עד לצומת לגולני ומשם הלאה. היום “וייז” מכוון אותך, הנהג היוצא מאזור המרכז, אל כביש 77 דרך מחלף הסוללים, ובכך עקפת את עפולה וכפר תבור. כדי להגיע ל”קפהדרציה” צריך לנסוע דרך כביש 65 (כביש הסרגל) ולהמשיך משם צפונה דרך עוקף עפולה. בתוך כפר תבור עליך לפנות באפשרות הראשונה ימינה (שדרות קק”ל) ומשם תגלגל אותך הדרך, בין הבתים הפרטיים הנאים, אל רחוב המייסדים שבו מרכז קטן ליד בית העם, שבעיבורו שוכן בית הקפה, שיש לו גם מרפסת ישיבה, חלונות גדולים והרבה אווירה.

הכניסה לקפה מפתיעה, ומעוררת חיוך. העיצוב מודרני ואקלקטי. יש בו אופי גלילי, אך גם מגע אירופאי. במרכז הקפה ניצב בר גדול, שמדפיו גדושי אלכוהול, וסביבו מסודרים השולחנות בצורת האות “ח”. החלונות הגדולים מאפשרים לנוף (בית הקפה, לצערו, מפנה את עורפו אל הר תבור) שבעיקרו רחוב כפרי עם שמיים גליליים, לחדור פנימה.

בעלי המקום מעידים על עצמם שתפריט בית הקפה מבוסס על תוצרת מקומית ואיכותית מכל משקי האזור, מהגבינות הגליליות והיין ועד לשמן הזית המובחר. ההתנסות שלנו הוכיחה שכל זה נכון. התפריט אכן, כלל ארוחות בוקר מיוחדות, סלטים טריים, פסטות, תבשילים ומרקים מחממים לימים הקרים, מאפים משובחים, מנות אחרונות מפנקות שמותירות אתכם עם טעם מתוק לסיום הארוחה, וכמובן, קפה משובח. אגב, כל הכריכים, הפסטות והמנות העיקריות האחרות מתומחרים בפחות מ- 50 ₪ למנה.

בניגוד למצופה, ולשמחתנו, התברר שהמקום איננו חלבי. על לוח ה”מיוחדים של היום” שהיה תלוי במקום בולט, מצאנו גם מנת המבורגר ומנת נקניקיות, וכך גם התברר לנו כי המטבח של המקום מייצר מעדנים כמו: כבד על פירה שכולל כבדי עוף ברוטב יין ובלסמי, בצל, ערמונים ופירה, מנת סינטה, ירקות גריל, שום קונפי ופסטו זעתר ואפילו מנת ספיישל “יאסו בורגר”, שיש בוה צזיקי, פרנה, עגבניה גריל, חציל גריל, פלפל חריף, בצל ירוק וביצת עין.

שתי מנות ראשונות בחרנו מתוך התפריט (32 ₪): דג מלוח של צביקה, וחגיגה בלקנית. הגיעה צלחת שהיתה עמוסה בנתחי דג מלוח ורדרד ופרוסות בצל כבושות, שהיו מהטובים שטעמנו. שווה להגיע לכאן רק בשביל המנה הזאת. החגיגה הבלקנית התבררה כנשנושי טורטייה במילוי קרם חציל, ממרח פסטו ביתי, פלפל קלוי, עלי בייבי וגבינת פטה. טעים, ללקק ת’אצבעות!

שתי המנות הבשריות שבהן בחרנו (המבורגר ונקניקיות) היו בהחלט בטעם הנכון ובגודל הנכון. שתי נקניקיות “בוטיק – של אלן” (62 ש”ח) שהוגשו עם תבשיל כרוב כבוש, חרדל גרגרים ותרד – טעמן היה מעולה, אף כי עלה התרד היחיד שמצאנו נדרש לייצג את התוספת של עלי תרד והתקשה לעמוד במשימה. ההמבורגר הבשרני, התפצח בנגיסה וחשף בעליצות את הליבה האדמדמה הטחונה גס, שייצרה את הטעם הנכון כל כך לחיך.

והיו שתי מנות ללא בשר: מנת הרביולי תרד-עגבניות הצהבהבה התעלתה בזכות הרוטב המצוין. דווקא מחבת ירקות השורש בחלב קוקוס התגלה כמנה נדיבה אך לא מאוזנת מבחינת הטעם. מתיקותה, כנראה בשל העובדה שרוב ירקות השורש היו כתומים, היתה בולטת מדי. לא הייתה בה חריפות מספקת והרוטב הסמיך לא חיבר מספיק טוב את כמות האורז הגדולה שעליה ישבו ירקות השורש.

הקינוח שהוגש עם סיום הארוחה היה גרסה של “סופלה”, ושימשו בו בערבוביה מוצלחת שוקולד סמיך, גלידה ועוגייה גדולה במרכז.

אגב, במקום אינטרנט אלחוטי וחניה בשפע, לנוחיותכם.