את אוהדיה הרבים של “פינק מרטיני” בישראל גילינו כבר בתור הארוך שהשתרך בכניסה להאנגר 11, בערב קייצי לח. היו שם בעיקר בני 50+, בעיקר מבוססים, לא מעט ישראלים ממוצא רוסי ולא מעט תיירים, שייתכן כי תזמנו את החופשה בישראל גם לפי ההופעה האחת הזאת.
ההאנגר הוא מקום ענק, וכשהוא מרוצף באינסוף כיסאות פלסטיק צפופים, עם עשרות סדרנים, אנשי אבטחה ודוכני נקניקיות, פופ-קורן ובירה במחיר של 34 ₪ לשליש הליטר, זה איננו המקום האידאלי להאזנה למוסיקה, אבל כנראה המקום הנכון לחגיגה ים תיכונית.
הלהקה המלוטשת, השרה מוסיקה במגוון שפות ומציעה, בעיקר, ביט לטיני ושילוב של מרטיני ושמפניה מוסיקליים, כבשה את הקהל, שהגיע כדי להיות נכבש והתמסר בקלות – כבר בשיר הראשון, והלהיט הגדול מכולם – “אמורה מיו”.
רומי, בתי בת ה- 19 ואני נשענו לאחור, מנסים להתעלם ממשענת הפלסטיק הלא נוחה, והחלטנו שבאנו ליהנות, גם אם מסיבות אנתרופולוגיות, ואכן – נהנינו. אני זיהיתי את רוב השירים ויכולתי לשיר לא רק את המלודיות אלא גם את הסולו של החצוצרה, הטרומבון והגיטרה. רומי התחברה בעיקר לאווירת החגיגה המוסיקלית שחברי הלהקה, שאינם רק נגנים, אלא ברובם גם שחקני תיאטרון לעת מצוא, היטיבו לייצר על הבמה.
עם שתי זמרות ענק, צ’יינה פורבס וסטורם לארג’ ולא מעט נגנים עם שירים בלמעלה מ-25 שפות, זאת היתה משימה אפשרית בהחלט, מה גם שחברי הלהקה מכירים כבר די טוב את הקהל הישראלי, אחרי שהופיעו בישראל לפני שלוש שנים וזכו להצלחה מרובה.
ומה עם מי שאינם מכירים את הלהקה והגיעו בפעם הראשונה? האמת היא, שכדי להשתכנע לבוא להופעה הזאת אין צורך אלא להקשיב לביצוע של פינק מרטיני לשיר “הילדה הכי יפה בגן” בביצועה של הלהקה. (ולמען הצדק, מן הראוי להקשיב גם לביצוע של ענת מושקוביסקי לשיר בצרפתית מדהימה(.
“פינק מרטיני” מונה 11 מוזיקאים בהנהגתו של הפסנתרן תומאס לאודרדייל והסולנית סטורם לארג’. המוזיקה שלהם חוצה ז’אנרים ונעה בין אולד פאשן פופ, ג’אז, לטיני, קלאסי, ובמספר שפות, ביניהן: אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, ערבית ועברית.
פינק מרטיני הופיעה לראשונה באירופה בפסטיבל קאן ב-1997 ואת הופעת הבכורה התזמורתית שלה עם הסימפונית של אורגון ב-1998 בניצוחו של נורמן ליידן. מאז, הלהקה המשיכה לנגן עם יותר מ-70 תזמורות ברחבי העולם, כולל שיתופי פעולה מרובים עם הפילהרמונית של לוס אנג’לס בהולווד בואול, הבוסטון פופס, הסימפונית של סן פרנסיסקו, שיקגו סימפונית, תזמורת מינסוטה, הסימפונית של סיאטל, תזמורת קליבלנד ותזמורת הקונצרטים של ה-BBC ברויאל אלברט הול.
הסינגל הראשון שלהם”Sympathique” (“Je ne veux pas travailler”) יצא ב-1995 והפך לסנסציה בין לילה בצרפת ואף היה מועמד לפרס שיר השנה. עד היום המשפט “Je ne veux pas
travailler” (“אני לא רוצה לעבוד”) נאמר כמנטרה בפי העובדים השובתים בצרפת.
ב-2014 יצא אלבומם השמיני Dream A little Dream Of Me שכלל קאבר מקסים בעברית לשיר “הילדה הכי יפה בגן” ושיתוף פעולה עם ההרכב The Von Trapps (צאצאיי המשפחה עליה מבוסס המחזמר והסרט “צלילי המוסיקה”). הביצוע המשותף שלהם זכה לחשיפה גדולה והאלבום קיבל בכורה במגזין המוזיקה בילבורד. עשרים וחמש שנה מאוחר יותר, הם שרים ב-22 שפות ומופיעים ללא הפסקה. התזמורת הופיעה ברחבי העולם בבתי אופרה, אולמות קונצרטים, פסטיבלי סרטים, מוזיאונים ותצוגות אופנה של מעצבים מובילים כאלבר אלבז, ושיתפה פעולה על הבמה עם מעל ל-50 תזמורות סימפוניות מרחבי העולם. בשנת 2014, נכנסה להיכל התהילה של ה- Hollywood Bowl ולהיכל התהילה של ה-Oregon Music.
ב-2016 יצא אלבום האולפן התשיעי Je dis oui!המתפאר ב15 שירים בשמונה שפות , וכלל שיתופי פעולה עם רופוס ויינרייט, צ’יינה פורבס, סטורם לארג’, גורו האופנה איקראם גולדמן, ומנהיגת זכויות האזרח קתלין סעדת.