צפייה סבלנית בסרט “פיניטה לה קומדיה” העלתה בי מחשבה, עם סיומו, שכנראה צפיתי בניסוי קולנועי מוזר, שטבעו אינו מובן לי עד תומו. עד בערך מחצית הסרט עוד היתה בי ציפייה כלשהי שדברים מובנים יותר יתחילו לקרות בו, ואחר כך נכזבה תוחלתי, ואני נמרחתי על מושבי, בערך כמו שהסרט נמרח על המסך, עד ששנינו הגענו לסופנו.
עם זאת, ייאמר מיד לטובתו של הסרט, החזקתי מעמד. לא נרדמתי, וזכיתי לראות את הסרט מתחילתו ועד סופו, בניגוד למה שקורה לי לעיתים קרובות יותר ויותר בשעת צפייה בסרטים.
הסרט הותיר אותי בעיקר נבוך. לא התרשמתי ממשחקם של השחקנים, חלקם מכובדים ומוכרים, ונראה היה לי שהם בעיקר מתלוצצים על חשבוני, באיזו מין בדיחה פרטית שלי אין חלק בה.
העלילה מוזרה, עד לא מובנת, והיא עוסקת ב”אחורי הקלעים” של סט קולנועי של סרט, העוקב אחרי צילום סרט אחר שבו רואים את המלחין בטהובן, בעיקר בפגישותיו עם כמה זוגות חברים, ליד שולחן ועל המיטה ברגעי חייו האחרונים, בשחור-לבן ובהגשה קאמרית ומטושטשת בכוונה. עוד נוסיף, ש”פיניטה לה קומדיה” היו מילותיו האחרונות של המלחין הדגול. אלה גם המילים שאסי דיין אומר, או לפחות מתכוון לומר, כשהוא נופח את נשמתו בתפקיד המלחין בטהובן, ובעצם, גם בחייו האמיתיים, שכן הוא לא זכה להשלים את הסרט המקורי.
בנוסף, יש בסרט גם עלילה מבולבלת שבה אקי אבני, בתפקיד במאי הסרט המצולם “מאחורי הקלעים”, חומד את הצלמת, שיש לה חבר “סאונד-מן”, וגם מתכנן איזה שהוא רצח שלא מצליח לו.
ולקינוח, יש בסרט קטע שלם, לא קצר, שכמו מודגש בטוש שחור ובאותיות זרחניות, ובא לרומם ולפאר את המלון הטבריאני “דונה גרציה” שבו צולם הסרט. וכך, באמצע הסרט, כמו מתוך כחול השמיים, זוכה הצופה לצפות בשידור תעמולה מצוירת למלון ולדונה גרציה, שעל שמה קרוי המלון. כן, גם את זה צריך הצופה הסבלני לבלוע.
אבל, כאמור, לא נרדמתי בסרט!
75 דקות, עברית, תרגום לעברית
ישראל 2019
תסריט ובימוי: ויקטור בראון ושחר צפניה
מפיק: שחר צפניה
חברת הפקה: “צפניה הפקות סרטים”
שחקנים: אקי אבני, הגר טישמן, אסי דיין, גיא לואל, רני אלון, רויטל למר.