איטו אבירם

סיפורים בימי קורונה: יוסף מגשים חלום/ ברוך סלפטר *

“את מצרכי המזון שהגיעו במשלוח שטף במים וסבון כשידיו עטויות כפפות לטקס שהזכירו לדליה את הגניקולוג שלה. ואף בייש את אסנת כשגרש את רון החבר הראשון שלה מן הבית.”

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

עד שהגיעה המגיפה במלוא עוצמתה והחלה להכות באיטליה גילה בה יוסף, בעלה של דליה, רק ענין מועט. אך כשהחלו להתבהר הנתונים הקשים על התפשטותו של הנגיף הזעיר והאכזר בארץ מערבית נאורה ומפותחת זו והיו שמועות גם על התפשטותה בשאר יבשת אירופה התחילו להתגלות בהתנהגותו סימנים מדאיגים. על מסך המחשב שלו, מולו ישב שעות מבודד בחדרו, הופיעו גרפים צבעוניים והוא החל למלמל ביטויים כמו “לשטח את העקומה” “שיעורי תמותה השוואתיים” ו”התפשטות אקספוננציאלית”. בנוסף, הוא החל למדוד חום כל שעה.

יוסף בילה ימים שלמים מול הטלוויזיה, מזפזף בין הערוצים ולא החמיץ אף מהדורת חדשות, ולא ויתר אף על צפייה בעדכונים ב-CNN ו-BBC. כל ערב ישב דרוך מול המקלט חיכה בכיליון עיניים לתדרוך היומי, ההולך ונדחה, של ראש הממשלה כאילו חיכה לשיחה מאריאלה על זכיה בדאבל לוטו. אחריו היה רק נבוך ומבולבל עוד יותר כשהוא תוהה מהן בדיוק ההנחיות על פיהן יש לנהוג, מנסה לאסוף  את כל המידע כדי לייצר משמעות לחוסר הודאות וליצור שליטה בכאוס שנוצר.

יוסף היה בעל אוהב ונאמן, מתחשב ואף נוטה לרצות. את כישוריו בתחום האימון ניצל כדי ליצור יחסי קירבה עם בנותיו אסנת ומירב וכיוון שהיה קשוב ולא שיפוטי הן נתנו בו אמון ושיתפו אותו בחייהן למרות שהיו בראשית גיל התבגרות. על כל חוסר המשמעות, חוסר הוודאות, הכאוס ואובדן השליטה הוא ניסה לחפות בניסיון לשלוט בחיי הבית. הוא הפך לנודניק וטרחן. למשל, הורה לדליה והבנות לשוב  ולרחוץ ידיים ופנים במים וסבון אינספור פעמים ביום, לא אפשר להן לצאת מהבית אפילו להליכה יומית שהותרה על פי ההנחיות. את מצרכי המזון שהגיעו במשלוח שטף במים וסבון כשידיו עטויות כפפות לטקס שהזכירו לדליה את הגניקולוג שלה. ואף בייש את אסנת כשגרש את רון החבר הראשון שלה מן הבית.

האווירה בבית הפכה למתוחה ומריבות קטנות פרצו מספר פעמים ביום, מה שגרם לבנות להסתגר בחדריהן מול המסכים.  כשניסה לפייס את דליה והבנות חזר וטען כי הכל נובע רק מאהבה ודאגה לשלומן ושב והבטיח כי כשהשיגעון הזה יחלוף ייקח אותן לחופשה במלון. דבר שלא עלה כלל בקנה אחד עם אורח חיי המשפחה ואולי אף לא תאם גם את יכולתם הכלכלית.

לכן כשהגיעו אנשי מד”א עטויים וממוגנים כאבירי השולחן העגול והעלו את יוסף לאמבולנס כשהוא מאובחן בקורונה עם סימפטומים קלים נשמו בני הבית לרווחה  סוף סוף יהיה לנו קצת שקט.

יוסף, מצידו, זכה, לראשונה זה עשרות שנים, לבלות חופשת מחלה במלון דן.

  • ברוך סלפטר משתתף בסדנת כתיבה של איטו אבירם בקתדרה פרדס חנה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *