השורה התחתונה: אוכל טוב, לעיתים יקר. מתאים לכל המשפחה וגם לילדים, בזכות הגינה והמרחבים. בחורף יש אח מבוערת ואווירה מיוחדת. בקיץ יש גינה מטופחת. במרכז השרון וקל להגיע לכאן מנתניה, מרעננה ומחדרה. העסקיות שוות במיוחד!
דומה שמסעדת תל יצחק, בכניסה לקיבוץ, תצליח להפתיע גם אתכם, כשם שהפתיעה אותנו. היינו מוכנים למסעדה המדוברת, ידענו שהיא מעודכנת ובסגנון תל אביבי (ומה רע בכך?!), אך לא הכינו אותנו לחווית הגודל, לאווירה ולגינה המטופחת, שממש כיף לשבת בה, כשמזג האוויר מאפשר זאת.
היינו זוג הורים וזוג ילדים, והגענו בשישי בערב – הכי עמוס. המסעדה היתה מלאה, אבל בגינה עוד היה אפשר לשבת, בחלקים הרחוקים יותר. הכניסה למתחם, הדרך שעברנו בתוך המסעדה, בין הסועדים ובר היין על הכיסאות הרבים הצמודים אליו, כדי להגיע לגינה ולשבת – היה ערב מקסים – הגבירה בכולנו תחושה של חגיגיות וציפייה. מהשולחנות הסמוכים נשקפו קבוצות סועדים, ממשפחות העשירונים המבוססים יותר של ישובי השרון המטופחים, מה נפלא להרגיש שייך…
לפני הדיבור על האוכל חשוב לדבר עוד קצת על המקום. זוהי, כנראה, המסעדה הכפרית המציעה את החוויה האסתטית הגדולה ביותר בשרון. המבנה המרכזי הוא רחב וגבוה, חלונות ענק הנשקפים אל הגינה, מדפים שעליהם מסודרים גזרי עצים המיועדים לאח המבוערת, תנור הלבנים בעל הנוכחות, הפולט כל העת לא רק פסטות ומאפים אלא גם ניחוחות, אולם של אוכל.
הגינה המקיפה את המבנה המרכזי גם היא גדולה ומטופחת. יש בה מקומות ישיבה חבויים חלקית, חשופים, מוצלים, או פתוחים לשמש, בהתאם לנסיבות. משום מה, ולמרות שהמקום בהחלט מתאים לאירועים גדולים יותר מסעודה רומנטית או משפחתית, אין המקום נראה כמו אולם אירועים, אלא כמסעדה, וזה חשוב.
התיישבנו וכל אחד מאיתנו בחן את התפריט שהוא גדול מגוון, מה שלעיתים יכול די לתסכל ולהקשות על הבחירה. התפריט של תל יצחק כולל הרבה: הרבה מנות פתיחה, רובן מוכרות, הרבה פסטות ופיצות ומבחר דגים ובשרים. גם קשת המחירים גדולה. יש מנות יקרות רבות, אך מכיוון שהתפריט גדול, ניתן למצוא גם מציאות שוות וטעימות לא פחות.
אלא שהרעב, וכדאי להגיע למקום רעבים, הכריע! סייע לבחירה גם המלצר המיומן שידע לתאר את המנות השונות בפרוטרוט, והוסיף המלצות מטעמו הפרטי, שבמקרה הזה נאמרו בחן ובכנות והיו משכנעות.
בחרנו מנות פתיחה (שמחיריהן נע סביב 55 ₪) פיקנטיות ומפו נפנות, שלא להעמיס על הבטן. לקחנו קרפצ’ו פילה בקר, מנה הנטרפת בקלילות, מנת ברבוניות מטוגנות שהגיעה עם מטבלים מעניינים והיתה ממש טובה וקלמרי סגול (בעטיפתו) שהיה גם הוא מוצלח מאד.
נותרנו רעבים יחסית, וזה טוב, וחיכינו בקוצר רוח למנות העיקריות. רומי קיבלה פילה דניז עם ניוקי. היא אהבה את המנה מאד, אך לא הצליחה לגמור אותה, וכך יכולנו ליהנות מהמנה גם ביום המחרת.
אסנת לקחה ריזוטו פירות ים שהגיע עם סרטן ו”כלי עבודה” מתאימים לאכילתו. בזהירות בוטחת היא פילסה את דרכה דרך המנה עשירת הטעם רק כדי להודיע בסוף שהיה מעולה, אבל העבודה הכרוכה בפירוק, חשיפת ומציצת בשר הסרטן דרשה ממנה יותר קלוריות מאשר סיפקה לה המנה.
המנה שאני הזמנתי היתה סטיק אנטריקוט שהיה גם עבה, גם רחב וגם נימוח, ביחד עם מֵח עצם, תפוחי אדמה וברוקולי. תפוחי האדמה הגיעו “שבורים” וזכו להצלחה רבה. העצם ובה המֵח הגיעה בנפרד מהסטייק. נהניתי למצוץ את הלשד, אף שלתומי סברתי שעדיף היה שהשף היה מניח את המֵח על הסטייק, עם סיום הכנתו ובכך מחבר אותו לכלל מנה אחת, ולא להגיש אותם בנפרד על אותה הצלחת.
את תוספת הברוקולי שהובטחה כחלק מהמנה החליפה צלחת גדושה של ירקות חליפיים כמו קישוא, שהיו חיוורים ולא טעימים.
הפלופ הגיע עם הזמנתו של אדר – סטייק סינטה פרה שמנה. הסטייק התברר כסיבי במיוחד, עד בלתי אכיל. פנינו אל המלצר, שמיהר להחליף לאדר את המנה בסטייק פילה עם חמאת דלעת. זה לקח זמן יקר, שבו הוא הביט בעיניים כלות בנו, הנהנים לאכול, כשהוא מסרב לנשנש מהמנות שלנו, כדי לא לכלות את רעבונו על אוכל שלא הזמין. סוף טוב – הסטייק שהגיע היה מעולה.
בסיום הארוחה הודינו כולנו, בכנות, כי חלק מחוויית האכילה, מעבר לאוכל עצמו, היתה תחושת ה”צוותא” במקום גדול יחסית שאיכשהו מצליח לשמור על אינטימיות, אך מאפשר עם זאת סוג של “ביחד” עם עשרות סועדים אחרים המגיעים מכל קצוות השרון.
אגב, ה”עיסקית” המוצעת בימים א – ה’ עד לשעה חמש אח”צ שווה במיוחד. תקבלו ביחד עם הזמנת המנה העיקרית גם מנת פתיחה לבחירתכם. וכך, אם אתם מזמינים פיצה, ריזוטו, טליאטלה או פסטה בסגנונות שהמקום מגיש, (50 – 80 ₪) תקבלו גם מרק היום, חציל בלדי, קרפצ’יו או סביצ’ה באותו המחיר.
מסעדת תל יצחק, בכניסה לקיבוץ. טלפון: 09-7411110 Manager@telyzhak.co.il
אוהבים את הכתבה, רוצים לדעת איפה עוד שווה לאכול בשרון? הנה, כאן!
מחפשים מה לעשות לפני או אחרי האוכל? הנה קישור לטיול משפחתי בשרון שבטוח תאהבו.
תפריטים ב”תל יצחק”:
