סיימנו את החופשה הקצרה והמוצלחת שלנו בירושלים. כבר ארזנו הכל, נחלצנו כמו פקק שמפנייה מהחניה התת-קרקעית של מלון אייל שבו שהינו וחמקנו ברכבנו בין הסמטאות אל השדרות הרחבות יותר, וכבר אנו כמעט מחוץ לעיר הבירה, בדרכנו הביתה.
אך מה לעשות, השעה שעת צהרים, ובטנינו הומיות. ארבעה בני משפחה רעבים יושבים במכונית, רוצים להגיע לתל אביב אבל חייבים לעצור ולאכול בדחיפות אוכל שאיננו יקר אך טעים ומשביע בטרם עוזבים את העיר… ושיהיה מקום חניה למכונית!
ואז נזכרתי. יש מקום אחד שנשמח לבקר בו. זהו המתחם שבנעורי, לפני לא מעט עשורים, זכיתי לרדת בו מהרכבת לירושלים אל רציף התחנה, כתום הנסיעה. היום נותרה המסילה כסמל בלבד, וסביבה עוצב מתחם בילוי, פעילויות, קניות ואוכל שחייבים לבקר בו, כי הוא פשוט יפה לעין ומזמין לחיך. מתחם התחנה הראשונה.
וכבר התגלגל לו כלי רכבנו בין דרך חברון ודרך בית לחם, לא הרחק מגן הפעמון, אל המקום שבו נכבשו כל השטחים שבהם חנו בעבר קרונות הרכבת בתחנה הסופית, ונהפכו למתחם שבו חנויות אופנה, דוכני מזון ומסעדות. חנינו באחד ממגרשי החנייה הקיימים סביב המתחם (ללא תשלום) ופנינו על אחד משבילי ההליכה הנמתחים בין דרך חברון ובין המקום עצמו. על השבילים האלה ממש ניתן לרכוב על אופניים מרחובות העיר ועד למתחמי הפעילות והאטרקציות שחלקם קבועים וחלקם מתחלפים: מתקני ספורט, אולם החלקה על הקרח, מתקני כושר ועוד ועוד…
יש לא מעט מסעדות ודוכני מזון במתחם התחנה, ואנו בוחרים את אחד הצנועים שבהם – “חומוס אבו שוקרי“. יום חם בירושלים, ואף כי השולחנות נמצאים בצל, הם פתוחים לרוח החמה הנושבת. אולם אנו מתיישבים ליד מפזר האוויר והלחות הגדול שהוצב בחוץ, שמצליח לעשות את העבודה.
השולחן מתמלא בזריזות במבחר צלוחיות ובהן סלטים, מתאבנים וחמוצים מכל הסוגים. הפיתות חמות, ועד שתגיע המנה העיקרית: קבב ושישליק על השיפודים ביחד עם אורז צהבהב וצ’יפס, נהיה כבר שבעים.
הסלטים טעימים, חלקם אפילו מאד. החומוס, בלי להתפלסף ולהשוות, מעולה, ובני המשפחה מנגבים אותו ביסודיות ראויה מהצלחת. בכלל, הקטע הזה עם החומוס, שממליך מלכים, רוזנים וקיסרים, ותמיד חייב להיות אחד שנחשב ל”הכי טוב”, הוא ממש לא הקטע שלנו. אנחנו אוהבים חומוס לפי מידת הרעב שלנו, ובעוונותינו מעיזים ליהנות ממנו כמעט בכל מקום שבו אנו מנגבים אותו, במידה שווה.
טעים לנו, והקינוח – מלבי וורדרד וריחו ריח ורדים וכולו רוטט מתשוקה להיאכל כבר – כמו חותם בנשיקה טעימה להפליא את החופשה שלי ושל בני משפחתי. עכשיו נותר ללגום עוד מיץ טבעי סחוט ב”דוכן מיץ פטל“, שנמצא מדרום למתחם, ליד המקום שבו החניתי את המכונית, וזהו. חוזרים לישראל מעוד ביקור בחו”ל… סליחה, בירושלים.
חופשה משפחתית בירושלים: כל הטיפים, האטרקציות והמסעדות שאספנו במהלך חופשה מוצלחת בעיר.