השקיעה הסמיכה באמפי וואהל נותנת את האות לחגיגה לחושים. ממערב השמש צונחת אל בין עצי האיקליפטוס של פארק הירקון, ממזרח עולה הכדור הפורח שליד האגם כחזיון תעתועים של ירח קרוב מדי. הירקון תורם ריחות כבדים של מים עומדים, כלבים חברותיים נובחים על כלבים חברותיים פחות אי-שם בין המדשאות הענקיות הנפרשות מכל העברים. כיסאות הפלסטיק מתמלאים באיטיות, השורות נסגרות, אם כי בשוליים יוותרו כיסאות ריקים רבים. ניתן לחוש בקצות האצבעות את אדי הלחות, שאותם יודעים להבקיע במיומנות של מטוסי קרב רק היתושים, ילידי המקום.
אנחנו פה בשביל הלהקה, שעושה איחוד אחרי 25 שנה. יוזב. שלושה קנדיים: מתופף, בסיסט וגיטריסט. לפני שהגעתי לכאן ראיתי אותם ביו-טיוב בהופעה לפני 25 שנה. שיער ארוך בסגנון שנות ה- 90 והרבה טקס באצבעות. הגיטריסט שיערו שחור משחור והוא רזה ורציני. הבסיסט חייכן, יוצר קשר עין כל העת עם חבריו. המתופף רחב כתפיים, אוזניות על הראש, מתמסר לקצב.
זוהי הופעה למוסיקאים בלבד. הופעה למביני דבר ובני זוגם. הרבה שיער שהחל להכסיף, הרבה כרסים חדשים של אנשים שעוד לא התרגלו לנוכחותן. לפני יושב מנהל הקונסרבטוריון במדרשת שדה בוקר. הגיע לכאן מהנגב עם גופיה וכמה חברים. כשהיה נער העריץ את הלהקה. גם עכשיו הוא זוכר בעל פה את כל המוסיקה שלה. כשהם עולים התלהבותו נוסקת לשמיים, כמו הכדור הפורח. אחר כך הוא לא יפסיק לצלם אותם בסלולרי ולשלוח לחברים שנשארו בבית כי לא הסתדר להם לנסוע שלוש שעות לכל כיוון ולשלם כמה מאות שקלים לכרטיס בשביל שעתיים של נוסטלגיה.
ראשונים עולים, כדי לחמם, החבר’ה הישראלים שכשהיו צעירים, מרוב הערצה ל”יוזב”, הקימו לעצמם להקה דומה וקראו לה “קונפיוז’ן”. מאז הם גדלו, חלקם נהיו עורכי דין וחלקם המשיכו כנגנים, אל קריירה בינלאומית. גם הם התפזרו בעולם, ועתה חזרו לאיחוד משלהם. המוסיקה שלהם טובה. יודעים לנגן. הסקסופוניסט אינו פוסק לעלות ולרדת בסולמות המוסיקליים, גם הקלידן משובח.
הפסקת התארגנות. החשיכה כבר מוחלטת. בשמיים מטוס נוחת מאיים לפגוע בכדור הפורח ברגע של אשלייה אופטית. למטה מנסים בדוכן הנקניקיות שעל הדשא להאיץ את הבשלתן של אלו, שצריכות להסתובב לפחות רבע שעה כדי שהנגיסה בהן תניב את הטעם המצופה. הכרוב הכבוש נגמר במהירות.
“יוזב” עולים על הבמה. הפתעה. היכן השיער השחור הסמיך? איפה הרזון? רק העיניים ממשיכות ליקוד והמוסיקה, גם היא, בדיוק כפי המצופה. הקהל מתלהב בנימוס. בהמשך ההופעה יישכח הנימוס והאמנים על הבמה יחושו את הקרינה האוהבת, המלטפת אותם מכיוון הקהל המפרגן. הם ישיבו במילים טובות וברצון לתת עוד ועוד לאלה שאוהבים אותם במקום הנידח הזה שאליו הגיעו, במסגרת מסע האיחוד העולמי שהם מקיימים עתה.
כמה מאות מטרים מכאן הופיעה לפני שבוע בריטני ספירס בהופעה לפני עשרות אלפים. עכשיו, מול קהל אינטימי-משהו, נשמעים הצלילים המסובכים, המאלתרים, המקפיצים, כמו דינוזאור שהתעורר לפתע לחיים והתחיל ללכת.
איכשהו, מצליחים הצלילים המקפיצים של הגיטרה והלמות התוף לדגדג מעט את האוויר הסמיך והכבד העולה מהירקון, ולטיפה רכה של רוח קרירה יותר נוגעת לכולנו בלחיים. החיים יפים.
חגיגת הג’אז פיוז’ן נמשכת: בעוד שבוע יערך מופע מיוחד במועדון בארבי של שני הרכבים שקמו בהשראת “יוזב” : החבר’ה מ”קונפיוז’ן” שנודעה בביצועי הפיוז’ן המורכבים לשירים מוכרים “רואים רחוק, רואים שקוף” וההרכב “נייוג’י”. ההרכב האחרון זהו הרכב עולה בתחום שזוכה להצלחה חובקת עולם בעוד ששורשיו נטועים כאן אצלנו בכרמל.
בארבי, תל אביב, יום שישי 14/7/2017 בשעה 13:00
להזמנת כרטיסים כנסו לאתר Eventer.
הפקה בישראל סיקרט וורלד הפקות – Secret World Productions