מה תעשה מנדי ששלוש בנות מכיתתה הפכוה למטרה לחיציהן, ומיהי באמת ילדה רעה בספרה של ג’קלין ווילסון בהוצאת ידיעות ספרים “פרוזה צעירה”
הקראתי לשני ילדיי, תלמידי כיתה ג’, את הספר “ילדות רעות”. הספר מיועד לילדים גדולים יותר, אבל הימרתי. לא ממש ידעתי לתוך איזה מים אני קופץ, אבל לקחתי הרבה אוויר. שבוע מאוחר יותר (ההקראה היא לפני השינה, בכל יום כמה עמודים שניתן, עד שכולם מתעייפים), סיימנו את הספר ונשמנו עמוק. אין ספק, הקריאה ב”ילדות רעות” היתה חוויה עזה בשביל ילדיי ובעצם, גם בשבילי.
בזמן שספרי ילדים אחרים לוקחים את קוראיהם אל עלילות מכשפות צעירות, פיות או בתי ספר לקוסמים, ג’לין ווילסון, הסופרת, לוקחת את הקוראים אל מחוזות שכל ילד ההולך לבית הספר מכיר: מקובלים ופחות מקובלים, הורים שעושים פדיחות לילדיהם ובעיקר – מיהם באמת הילדים הרעים הסובבים אותנו. האם אלה מי שהורינו חושבים שהם כאלה, או דווקא אחרים, שנושאים הילה של נופת צופים. עלילת הספר נסובה על מנדי, ילדה חכמה שאמה שמנה ודאגנית. חברותיה לשעבר חוברות לילדה יהירה ומתנשאת בשם קים, וביחד הן הופכות את מנדי למטרה קבועה לכל חיציהן המורעלים.
אבל יש ילדה רעה נוספת בספר. זוהי טניה. עבריינית צעירה, גנבת מדופלמת, שהוריה אינם מתפקדים והיא גדלה אצל אם אומנת, שהיא במקרה גם שכנתה של גיבורת הספר. שתי הילדות – העבריינית המועדת, המקסימה באופייה, ומנדי החנונית נהפכות להיות חברות טובות. זאת, למורת רוחה של האימא, שעדיין מלבישה את מנדי בוורוד, קונה לה בגדים ילדותיים ומצרה את צעדיה, מתוך כוונות טובות, כמובן.
הספר מרתק לקריאה, ומעביר לקוראים את עולמה של מנדי ממש בגובה משקפיה וצמד צמותיה. נוגעת ללב ההתבטלות העצמית שלה בעיני עצמה, הפאסיביות וחוסר האונים, כזה שרבים מהקוראים מכירים. למשל, כשצריך לדבר באומץ אבל הדמעות מפריעות והנשימה משתנקת.את האיורים ילדיי פחות אהבו. נכון לומר – התאכזבו מהיותם קטנים ושוליים, ולא גדולים, כאלה שממלאים עמודים שלמים, או לפחות חצאי עמודים.
שם ספר: ילדות רעות
שם מחבר/ת: ג`קלין ווילסון
הוצאה משכל (ידיעות ספרים)
סדרה: פרוזה צעיר
מספר עמודים: 197
מחיר: 70-80 ₪.