ספר ילדים לא מתיימר, שנולד בקרבות השריון בסיני של 1973 ונכתב על ידי אריה רוטשטיין. יש בו חכמת חיים ואהבה, עלילה שכל ילד יתחבר אליו בקלות וגם איורים יפים להפליא ולא להאמין מי האיש שאייר אותם…
את “מעשה בברווז” כתב מפקד הטנק אריה רוטשטיין, היום בשנות ה- 70 לחייו ואז, מילואימניק טרי, מפקד טנק, שממש כמוני, מצא את עצמו מוטל אל מלחמה קשה, כמה חודשים אחרי שהשתחרר מצה”ל.
את הסיפור מספר המחבר לילדיו, והוא לוקח אותם אל חולות סיני, אל טנקים המשתרכים בשיירות ארוכות, אל ייאוש שקט ממלחמה שאיש אין לו מושג מתי תסתיים, ואל ברווז אחד צולע, עם רגל שבורה, שאבא מוצא על גדת התעלה ולא יודע מה לעשות אתו.
“ְּשֶׁאַבָּא סִפֵּר אֶת הַסִּפּוּר עַל הַבַּרְוָז, הָיוּ עֲדִי וְנַעֲמָה יְלָדוֹת גְּדוֹלוֹת.
אָבוֹת אֵינָם אוֹהֲבִים לְסַפֵּר לְיַלְדֵיהֶם זִכְרוֹנוֹת מִמִּלְחָמָה, כְּדֵי
שֶׁהַיְלָדִים לא יַחְלְמוּ חֲלוֹמוֹת רָעִים, אֲבָל הַסִּפּוּר עַל הַבַּרְוָז הָיָה
מְיֻחָד בְּמִינוֹ וְאַבָּא הֶחְלִיט לְסַפֵּר לָהֶן אוֹתוֹ”
כמוני, וכמו רבים מחברינו הלוחמים אז, הרחק במאה הקודמת, גם אריה רוטשטיין העדיף שלא לחלק את זיכרונותיו מהמלחמה עם ילדיו. אולי אפילו לא היה בטוח שיש להם סבלנות לשמוע אותו. אבל סיפור על ברווז צולע שמאמץ לעצמו חייל? הו, זה כבר משהו אחר. את זה תמיד כיף לשמוע, ולא רק אם אתה ילד.
מה שעלה בגורלו של הברווז כשיצא החייל לחופשה, האם נרפאה רגלו ואיך מסתיים הסיפור כולו, את זה יגלו ילדיכם, בעצם – נכדיכם – כשתקריאו להם את הספר, שיצא עוד ב- 2010 בהוצאת “זברה”.
לאיורים המשוכים ביד מוכשרת, עשירים ברגש ובמבע, וקוויהם מעבירים היטב את מראה המדבר, אחראי ירון לובטין שנולד זמן קצר לפני המלחמה. ולמי הוא נולד? למוריס, שהיה הנהג של מחבר הספר וגם ידידו הטוב. לא פחות ולא יותר.
“מעשה בברווז” פרט על מייתרים שניגנו בי מנגינה נוסטלגית של זיכרונות רחוקים, שטמנתי עמוק בתוך עצמי 50 שנה.
