גרנד ויסטה – מלון בוטיק בכפר יובל

צלליתו של הבית בולטת מעל בתי המושב הצנוע כפר יובל

אמרו לנו שממש בקצה אצבע הגליל, בין קריית שמונה ומטולה, בין נחלות כרמים, מטעי שזיפים ולולי עופות נמצא מלון בוטיק שכדאי לבדוק.

אז לקחנו מזוודה ויצאנו לסופשבוע ארוך. כי אם בדיקה – אז כמו שצריך.

הגענו לכפר יובל, שהוא ברובו חקלאי. בתים שאינם מנקרי עיניים, לולים, פה ושם חצרות מעלות קוצים, והגבול שנמצא ממש בקצה המושב ומשרה אווירה של ספר על המקום.

את הווילה המיוחדת, בנוית האבן, ניתן היה למצוא בקלות. יותר בזכות היותה בולטת לעין ופחות בזכות השלט המצטנע. יש לציין שהמבנה המרכזי, בו נמצאות שתי סוויטות בקומה השנייה וחדר אוכל וספא בקומה הראשונה – הרשים ביותר. בתי השכנים, בחלקות הסמוכות למלון (מדובר במושב) קצת פחות.

מרשימה לא פחות היא הבריכה ההידרופובית, שנוכחותה מקנה אופי שיקי לכל המתחם. היא גבוהה, פתוחה אל הנוף, ואף כי אינה “אולימפית” – הרי שגודלה נכון ומספיק גם כדי לטבול וגם כדי לשחות מעט. זהו לב העניינים של המלון. כאן מתרכזים כולם, ואת זאת הבנו מיד כשראינו את האורחים שרועים על כסאות הנוח וספות העץ והבד, חלקם לבושים בחלוקי המלון הלבנים, משתזפים בשמש ומחליפים משפטי נימוס מסוקרנים בינם לבין עצמם.

אנו המשכנו אל הבקתה שלנו, שהיא אחת הבקתות שנבנו במורד החלקה בהמשך לבריכה. הכניסה לבקתה מתבצעת בעזרת כרטיס פלסטיק אלקטרוני, חידוש מרענן בנוף הצימרים הישראלי. בתוך הבקתה – ג’קוזי גדול, מיטה זוגית רחבה, טלוויזיה שטוחה גדולה, קצת מרוחקת מהמיטה, מטבח מצויד וחדר שירותים נפרד ובו מקלחת “גשם” גדולה. את זאת לא הצלחנו בשום אופן להפעיל, עד שעובדת זריזה הגיעה והראתה לנו את תנועת הפתיחה של הברז, שהיא פשוטה למדי, מה שגרם לנו לדכדוך זמני בשל אזלת ידנו.

“הטבענו את יגוננו” בבקבוק היין שחיכה על השולחן, ובחנו את הבקתה שלנו. אכן, חדר גדול, במפרט גבוה במיוחד: אריחי אבן, רהיטים מעץ אגוז אפריקאי, ג’קוזי, וילונות ומצעים לבנים צחורים. מילאנו את הג’קוזי במים ונכנסנו לטבול. כשרצינו לפתוח מעט את הוילונות כדי לראות את הנוף הפראי גילינו שהנוף הניבט מהג’קוזי שלנו הוא נוף מגרש החנייה. מכיוון שחששנו שכל איש העובר או נוסע אל המגרש יצפה בנו בתוך הג’קוזי נאלצנו לסגור את הוילונות.

לא נורא. את הנוף יכולנו לראות הן מחדר האוכל, הן מהבריכה והן מהמרפסות במבנה המרכזי. מכיוון שמחיר הסוויטות במבנה המרכזי זהה למחירי הבקתות קבלו עצה שלנו – לכו על אחת משלוש הסוויטות שבקומה השניה, אך לא על האמצעית. הן נרחבות יותר, ומציעות גם מרפסות הנפתחות אל הנוף, בניגוד לבקתות הסמוכות מדי זו לזו.

אורי, הבעלים הבלתי נלאה של המקום, הוא קבלן שפרש מעיסוקיו והשקיע את כל מרצו והונו במלון הבוטיק היוקרתי. אורי הוא אדם מיוחד, וראוי להכיר את תכונותיו כדי ליהנות אף יותר מהשהייה במלון. מילת המפתח של אורי היא: “שירות”. כל בקשה שלכם תיענה במהירות כמעט אובססיבית. מדי פעם, כשתיתקלו באיש, הוא ישאל אתכם בחברה’מניות: “נו, אנחנו נהנים?” ואתם מוזמנים להתעלם מהפמיליאריות ולהיות מעשיים בתשובה.

את ארוחת הבוקר שלנו, שהוגשה בחדר אוכל נאה שהוא הרחבה של המטבח הפתוח, הגיש לנו אורי בעצמו. גם את החביתות שלנו הוא הכין בעצמו ואף את הסלט. הוא גם היה זה שפתח את בקבוקי היין שאותם מזגה העוזרת שלו לכוסות האורחים ליד הבריכה. הוא גם זה שהכין את הקפה במכונת הקפה, והכין עוד ועוד, כי היה טעים והאורחים לא נלאו מלבקש עוד.

אחר הצהרים לקחנו הפסקה מהבריכה ויצאנו בריצה קלה אל המטעים המקיפים את כפר יובל. ראינו שזיפים בשלים על העצים, גילינו את גדר הגבול בקצה המטע ופתאום חשבנו שזוהי הזדמנות מצוינת בשביל החיזבאללה לחטוף אותנו. אבל המשכנו אל הכרמים, עשינו סיבוב די גדול וחזרנו אל הבריכה לטבילה מרעננת. בערב יצאנו אל מסעדת נחלים הסמוכה, שהיא ההימור המוצלח ביותר בין המסעדות באצבע הגליל, אם כי יש עוד כמה טובות. אורי, הבעלים, ישמח לתאם בשבילכם מסעדה מומלצת, וגם יוכל להציע לכם מסלולי הליכה, אטרקציות ורכיבה על סוסים או טרקטורונים.

היה כל כך כיף בשמש הסתווית האלכסונית ליד הבריכה, עד שבהחלטה ספונטאנית ויתרנו על הרעיון המקורי לטייל בסביבה. משכנו את הזמן, התפנקנו עם היין והעוגיות שהוצעו לנו והוצאו לבריכה, וכשעייפנו חזרנו אל הבקתה כדי להתקלח ולחרופ מעט. אכן הדקדנטיות במייטבה.

בקתות האירוח בקצה החצר מפתיעות לטובה בתוכן, ומאכזבות בצפיפותן מבחוץ. החלונות מאפשרים לזרים לראות את כל מה שקורה בפנים…

החופשה במלון הבוטיק הזה איננה זולה. בסופי שבוע המחיר הממוצע לשני לילות לזוג הוא 3300 ₪. עם זאת, המקום נאה ויוקרתי והבעלים ייפנק אתכם באופן אישי. עוד יתרון – מדובר במלון לבוגרים בלבד, והכניסה מותרת מגיל 16. אורי גם מרשה לעצמו לעשות סלקציה ולא להכניס כל אחד שכספו מאפשר לו לנפוש במקום. מדובר בהתאמה מבורכת של אורחים לסוג הנופש הזה. חבורה של צעירים הוללים, למשל, לא תתקבל כאן בברכה.

ובכל זאת – הנה כמה תובנות והצעות לשיפור שעלו מניסיוננו האישי:

א.       העדיפו את הסוויטות על פני הבקתות אם אתם אוהבים נוף.

ב.       תפריט ארוחת הבוקר באתר האינטרנט מציע יותר ממה שעלה על השולחן בארוחה. אני מניח שזה קרה בטעות, דווקא בגלל שהבעלים הוא גם השף העסוק והטורח. אתם מוזמנים לבקש סלטים נוספים, דגים ומה שעולה בדעתכם. יש סיכוי שתקבלו את הרוב.

ג.        עצה לאורי – שתול שדרת עצים משני צידי החלקה. נוף הבתים הסמוכים, כולל החצרות הקוצניות אינו מוסיף לאווירה.

ד.       ועוד עצה לבעלים – החלף את הסוכריות המוצעות לאורחים בחדרם בפירות, ואפשר גם בונבוניירה קטנה. אין כמו פירות ושוקולד טוב לתת לאורח טעם של יוקרה ופינוק.

גרנד ויסטה – כפר יובל משק 31, 12215

אורי – 052-6388783 פקס 5388040 -077

מייל – grandvista1@gmail.com