מאת: ציפי שחרור
לראשונה באולם התיאטרון קיבלתי את אנה פרנק ללא צנזורה, ללא מחיצות. אנה פרנק שיומניה נמצאו לאחר שנתפסה במחבוא ולימים כבשו את העולם כולו. וזה אשר שימש בסיס לגרסה הבימתית, יחד עם סיפורן של שתי משפחות יהודיות שהוסתרו למעלה משנתיים במחבוא באמסטרדם תחת הכיבוש הנאצי. היה זה סיפורה של נערה, סיפורם של שתי משפחות הנאבקות לשרוד את זוועות המלחמה, סיפורו של דור.
זאת, בתיאטרון הקאמרי במחזה “אנה”, על פי יומניה של אנה פרנק, אך הפעם אנה שלא ממש הכרנו. ללא צנזורה ועם הקטעים הגנוזים מיומניה. בהצגה העשויה היטב מאיר המחזה נקודות חדשות ומוצגים צדדים נוספים במערכת היחסים בין אנה ומשפחתה, ובעיקר יחסיה הטעונים עם אמה. במחזה מאת ג’סיקה דורלאכר ולאון דה ווינטר, אנו עדים להתבגרותה של אנה מילדה לנערה הכולל וידויים אינטימיים על שינויים פיזיולוגים והורמונליים, פרצי זעם ותבונה בוגרת ומתבגרת.
ראוי לציין כי המחזה מוגש ברוח התואמת את שנות האלפיים, ומאפשר גישה מרתקת לרגעים אינטימיים בחיי האנשים המסתתרים בדירה הנסתרת מפני הנאצים בתנאים קשים, ללא מחיצות או יכולת לשמור על עצמיות ומרחב אישי.
זה בא לידי ביטוי חזק מאוד בהעמדה נטולת מחיצות תרתי משמע- ביחסים החשופים ובדרך הבימוי והתפאורה המיוחדת החושפת את החדרים בפני הצופה, את כול הבית על חפציו ואנשיו. הכול גלוי במקום בו מסתתרים אנשים- חשיבה פילוסופית מעניינת ומצמררת- הכול גלוי לעין הצופה, האנשים הישנים, המתפשטים, המתלבשים, הנכנסים להתרחץ או לעשות את צרכיהם.
לזכות הקאמרי והעושים במלאכה יאמר שהם העלו הצגה חוצת קהלים וגילאים המותאמת גם לבני נוער העשויים להזדהות עם אנה פרנק. אהבתי את עבודת הבמאי אלון אופיר שביים באופן אנושי וכה אמין, ולילי בן נחשון שעצבה תפאורה מצמררת המסתובבת על צירה, חושפת וחשופה עד כאב.
מומלץ בחום.
אנה,
עפ”י יומניה של אנה פרנק
מאת – ג’סיקה ל דורלאכר ולאון דה ווטינטר
בימוי- אלון אופיר
תפאורה – לילי בן נחשון
שחקנים – דנה מיינרט, אוהד שחר, עדי ארד, טל בלנקשיין, שרה פון שוורצה ועוד
תיאטרון הקאמרי תל אביב