מסעדת “הבית” בעין חוד – אוכל ערבי מקורי, הרים ונוף

מאת: צוות התרשמות

“הבית” – ליד המסגד, מזרחה לעין הוד, גבוה עם נוף לים

נתחיל באזהרה: בשבת צפוף, אז אולי עדיף לא להגיע, או לפחות לתאם טלפונית עם הבעלים החביבים של המסעדה. אבל גם אם אתם רעבים דווקא בשבת, שווה להתאמץ ולעשות את הדרך המתפתלת ועוצרת הנשימה שבין כביש חיפה תל אביב הישן ובין מסעדת “הבית” שבכפר הציורי עין חוד, השוכן גבוה על הכרמל.

שווה, כי מדובר בארוחה שהיא איננה רק חוויה גסטרונומית. זה מתחיל בדרך, שהיתה לא סלולה עד השריפה האחרונה בכרמל. כמובן שצריך אסון כדי שגם ישוב ערבי יקבל כביש אספלט נורמאלי, וכמו שרואים – אין רע בלי טוב. עולים לכיוון עין הוד וממשיכים בכיוון הקיבוץ הדתי ניר עציון. ממשיכים בכיוון השלט על כביש צר ומתפתל, החולף ליד גדרות הקיבוץ, ואחר כך לוקח אתכם, כמו ברכבת הרים, אל ירידה מטורפת ועליה לא קלה, בתוך יער אורנים סבוך. בינתיים צצים גגות עין חוד האדומים והשפיץ של המסגד פה-ושם בין העצים, והנה אתם כבר בתוך הכפר, מוקפים בנוף מדהים, מחפשים חנייה ליד המסעדה ומגלים, בשמץ של אכזבה, שלא מעט אנשים הקדימו אתכם. אבל… סבלנות. גם לכם יהיה מקום.

מוחמד מובארק אבו אל היג’א, בעליה של מסעדת הבית, בנה אותה בסמוך לביתו. גבוה על ההר, צופה מערבה היכן שהרחק רואים את הים התיכון. ילדיו המסורים לקחו את הפיקוד מידיו, ועכשיו הם שולטים בנעשה במסעדה ביד רמה, ולמוחמד נותר להסתובב בין האורחים, ללחוץ ידיים ולשפשף עיניים למראה ההצלחה, שבהחלט מגיעה לו.

המקום מרווח, ובקיץ כולל גם ישיבה בחצר הגדולה. לפני שאנו הגענו לאכול, ביקרו במקום כל חברי קיבוץ עינת. 350 איש. הם אכלו, שבעו ועזבו, ואנחנו, שהוזהרנו להגיע רק אחרי שהם מסיימים, מצאנו שולחן נהדר ליד הנוף, ומיד החלו הסלטים להגיע. רק שתבינו – האוכל שמוגש במקום הוא עסקת חבילה: את מה שמכינים במטבח המסעדה באותו היום – אתם, האורחים, תוכלו לאכול. רוב המאכלים יובאו בפניכם בלא שתטרחו להזמינם. מדובר בעסקת “טעימות” שבמסגרתה אתם נחשפים למגוון של יותר מעשרים מאכלים שונים, כולל סלטים, בשרים, תבשילים שונים וכמובן – קפה ובקלאווה.

מטבחה של המסעדה מתמחה באוכל ערבי בלאדי המתובל בעשבי בר הנאספים מהשטח, בטעמים ובניחוחות מזרחיים. המאכלים מוכנים במטבח המשפחה באופן המסורתי הנהוג כבר מאות שנים, ואף מוגשים לאורחים על ידי בני הבית. הארוחה משתנה לפי העונה, וכוללת מגוון משתנה מבין עשרות סוגי המאכלים שבהם מתמחה המשפחה. וכך עלו על שולחננו, אחרי הסלטים המתבקשים, שביניהם היו בהחלט כמה יוצאי דופן, גם כבש בתנור, (ח’רוף מחמר), עוף בתנור, מוגרבייה, סינייה כפתה, פוקעייה, מלוח’יה, פריקי, פסוליה, במיה, לוביה, מקלובה, ממולאים, ועוד ועוד.

חשוב לציין שממש לא מדובר באוכל הערבי שהישראלי הממוצע רגיל לבקש במסעדה ערבית. כאן אין “על האש” ואף כי יש צי’פס – הרי שהוא מוגש בעיקר לילדים, ביחד עם שניצלים מעולים. עובדה זו משחררת את המבוגרים להתעסק בטעימה של אינסוף מאכלים ובליל הטעמים בפה גורר הפתעות מכל הסוגים. יש טעמי גן עדן, יש טעמים סבירים ומעניינים, ופה ושם נתקל אחד מיושבי השולחן במאכל שאינו ערב לחיכו. זה אפשרי ובהחלט מותר, כשעל השולחן נמצאות להן, בכל רגע נתון, יותר מעשרים צלחות מזון שונות.

הארוחה, מבחינתך, יכולה להימשך שעות, וקצת חבל לזלול הכל במהירות, לשבוע צ’יק-צ’אק ולסיים את החוויה בזמן קצר מדי. צריך ללכת שוואייע-שוואייע, ללעוס ולבהות בנוף, לטעום ממנה חדשה שהגיעה, ולחזור אל אחת קודמת, שמצאה חן. הארוחה הזאת מאותתת לך להוריד הילוך ולעבור, גם באכילה, לסגנון ים תיכוני שבו הזמן בשפע.

כשסיימנו הופתענו לגלות שהציעו לנו לרדת קומה אחת למטה, בשביל הקינוח. ירדנו, וגילינו שם סלון רחב ידיים ובו כורסאות להסבה. היו שם סועדים שנעלמו מעינינו כשסיימו לאכול ואנו היינו בטוחים שכבר הגיעו הביתה. אבל – לא. הם עדיין פה, מתפננים על עוגות בקלאווה וספלוני תה וקפה ומושכים את הזמן. אז עשינו ממש כמותם.

מסעדת “הבית” البيتמציעה גם חדר פרטי לאירועים, וכן אולם אורחים (דיוואן) ديوان, לעד 150 איש, המתאים למסיבות, 0524606343 048397350: albeet@albeet.biz