Image default
אטרקציות ופעילויות צפון איפה לישון בצפון לינה

מנרה לודג’ – גם אירוח כפרי וגם חופשת אקסטרים גבוה על ההר

שלווה כפרית על ראש ההר. הרחק למטה פרושה אצבע הגליל. מעבר - רכס החרמון וארץ לבנון.
שלווה כפרית על ראש ההר. הרחק למטה פרושה אצבע הגליל. מעבר – רכס החרמון וארץ לבנון.

אנחנו, ההורים, חיפשנו בלודג’ מנרה קצת שלווה, שקט ונוף גלילי. הילדים חיפשו בצוק מנרה את האקשן. ביחד מצאנו, כל המשפחה, את כל מה שחיפשנו. הילדים ששבעו מה”אקשן”, נהנו גם מהשלווה, מנופי הגליל ומהמרחבים שנפרשו לעיניהם מכל פינה בה שוטטנו בין שבילי הקיבוץ ובתוך החורשות המקיפות אותו. אנחנו, גם אם לא ממש רצינו, נהנינו לגלות את האדרנלין שכל כך היטיב להתחבא אי-שם בתוך מחזור הדם שלנו. שהרי לא נניח לילדינו הרכים לגלוש, להחליק, לטפס ולהתאמץ לבד?!

כשהגענו, זוג הורים, זוג ילדים וכלבלב אחד לחדרנו שב”לודג'” בקיבוץ מנרה על רכס נפתלי בקצה אצבע הגליל, קצת הופתענו. גילינו את עצמנו עומדים בדיוק מול המבנה הדו-קומתי הצנוע, המזדקן לו בחן, מוקף הדשא, השיחים, עצי הנוי והנוף עוצר הנשימה, שבו בילינו חופשה נהדרת לפני ארבע שנים. אחר כך נכנסנו פנימה אל החדר, שנפתח אל פינת ישיבה מרוצפת בקצה המדשאה, שכמו נשפכת במורד התלול אל קריית שמונה, כמעט קילומטר מתחתנו, והרגשנו שכאן כבר היינו.

אותו הקומקום החשמלי, אותו הארון, אותה המיטה הזוגית ואותו קיר-החלון הגדול, שהוא בעצם גם הדלת אל החצר הירוקה שבעברו השני. אמנם, דומה ואחד הקירות הפנימיים שבחדר כוסה בלבנים אפורות, דקורטיביות ודינמיות, שכמו רמזו לנו שעכשיו שם המשחק הוא “אקסטרים”. אבל מעבר לכך הכל כשהיה. הלודג’ הוא אותו המקום ובעצם, אנחנו מאד אהבנו את מה שהיה בחופשה הקודמת, ורק שעכשיו צריך להתרגל לעובדה שלאירוח הכפרי קוראים “לודג'” ולחופשה קוראים “אקסטרים”.

 

חדרי "נופים", ב"לודג'" הם אותם חדרים שבהם בילינו בחופשה הקודמת, שאותה כל כך אהבנו.
חדרי “נופים”, ב”לודג'” הם אותם חדרים שבהם בילינו בחופשה הקודמת, שאותה כל כך אהבנו.

דבר חשוב אחד בכל זאת השתנה: לודג’ מנרה שייך היום ל”צוק מנרה”, והוא מציע לאורחיו קונספט חדש, ספורטיבי וחסכוני של אירוח. מדובר בחיבור נכון בין אטרקציות האקסטרים שמציע צוק מנרה ובין היתרונות של חופשה כפרית במרומי ההר. .עיקרו של החיבור: הגעתם לנפוש אצלנו בקיבוץ? הידד! עכשיו כל אחד מכם זכאי ליהנות גם משפע האטרקציות, שרובן כוללות פעילות ספורטיבית אתגרית ברמות אקסטרים שונות. כל זאת, בזכות רצועת פלסטיק המקנה לכם כניסה חופשית בלתי מוגבלת לכל מתקני האקסטרים בצוק מנרה. וכך יוצא, שהאורחים זוכים גם לחופשה ספורטיבית ברמת הפעילות המתאימה להם (מריחוף מעורר חלחלה באומגה הארוכה בארץ ועד לרכבת פעוטות בין שבילי הקיבוץ), וגם אירוח כפרי ברמות שונות של חדרי אירוח בלודג’.

מעבר לפעילויות אקסטרים לכל המשפחה, החליטו במנרה ברמה האסטרטגית לקחת את החיבור לעולם האקסטרים לרמה נוספת ולהתחבר לעולם המקצועני. השנה, למשל,  אירחו את אחד ממחנות האימונים של “סיקליין אקדמי” לטובת הטור דה פרנס. מיד אחרי פסח יתקיימו במקום המרוץ האנכי הראשון לאורכו של המצוק, תחרויות דאונהיל,  אירוע המוני להליכה נורדית וסופי שבוע נושאיים מרתקים מעולמות האתגר. תוואי השטח הייחודי של הצוק הפך אותו אטרקטיבי לאימוני הנבחרת הישראלית לרכיבת אופני הרים, שעתידים להגיע לאולימפיאדה הבאה בריו דה ז’נירו ועופר בלוטרייך, אתלט טיפוס צוקים בינלאומי, נבחר לשמש כמנטור וכפרזנטור של האתר וישתלב בפיתוח עולם הטיפוס, ובהעברת התכנים והפעילויות בו במהלך השנה.

אנחנו, שהיינו בחדרי “נופים”, המחודשים, קיבלנו עם החדר גם טלוויזיית פלזמה על הקיר, ארון קיר, מכשיר מיקרו, קומקום, קפה ותה, מקררון (בלי חלב) ואמבטיה מרווחת שבתוכה מקלחון מעוצב, עם מקלחת “גשם” ומקלחון ידני. (אחר כך גם גילינו כי המים ממהרים לגלוש מתחום המקלחון החוצה, אל רצפת חדר האמבטיה. ביקשנו מהתורן שבקבלה עזרה, וקיבלנו מגב, שהוכיח את עצמו לאורך כל החופשה.)

משהו שילדים מעיזים ומבוגרים לא כל כך... רומי ואדר נתלים על האומגה התלולה והארוכה ביותר בארץ, בצוק מנרה.
משהו שילדים מעיזים ומבוגרים לא כל כך… רומי ואדר נתלים על האומגה התלולה והארוכה ביותר בארץ, בצוק מנרה.

אחרי שהתמקמנו בחדרנו יצאנו לשיטוט של בין-ערביים בינות לשבילי הקיבוץ ההררי. הכלבלב רץ קדימה ופגש את בני מינו הקיבוצניקים, מאירי הפנים (איזה כיף שאפשר לקחת את הכלב לחופשה!) ואנחנו שוטטנו בין שבילים אבודים, בתי חברים עטורי גינות ונוי ומבנים נושנים, שראו זמנים טובים יותר. צמרות העצים סוככות עלינו ומגלות מדי פעם את הנוף ההררי, פיסה מארץ חיזבאללה במערב,  החרמון הסבא המציץ בכל הזדמנות מבין העצים ואצבע הגליל המשוטחת למרגלותינו. המיית הרוח המתגברת, השמיים הקרובים כל כך והשקט, בהחלט הכניסו אותנו למצב רוח “חופשתי”. ומכיוון שהלודג’ מציע רק ארוחות בוקר, את ארוחת הערב אכלנו למטה, במטולה, במסעדת מלון הבוטיק “בית שלום”.

כמה קל היה לדלג בבוקר, היישר מחדר האוכל, אל שער הכניסה של “צוק מנרה”. כמה צעדים, וכבר אתה בתחנת הרכבל העליונה. ראשון לרדת בקרוניות המרחפות במורד צוקי רמות נפתלי, ראשון להגיע אל האטרקציות השונות שמציע המקום המיוחד הזה, עוד לפני ההסתערות הגדולה של “עם ישראל”, הנוהר אל צוק מנרה בהמוניו בכל מועד וחג וחופשה או יום בחירות…

זהו, ללא ספק, אחד היתרונות הבולטים של המקום: בקצה השביל המוביל אל החדר נפתח לעומתך המדרון ההררי, היער, השבילים המתפתלים, השיחים הסבוכים ושפע של אפשרויות לשוטט, לרכוב על אופניים, ללכת לאיבוד ולגלות את הטבע המקיף את אחד מבתי האירוח הגבוהים ביותר בישראל.

שלג במנרה לודג'. צילום: מיקי מ.
שלג במנרה לודג’. צילום: מיקי מ.

וצוק מנרה הוא אותו הצוק, רווי האדרנלין, האתגרים וההרפתקאות, המציע טעימות אקסטרים לכל הגילאים, לפי דרגת אומץ הלב, אורך התורים והגובה בסנטימטרים. ישנו הרכבל, שפתוח לכל, ומציע רכיבה מנקודה הגבוהה ביותר בהרי נפתלי, אל קצהו התחתון בקריית שמונה. למעלה, ליד הרכבל נמצאים ביתנים המציעים פעילויות שונות לקטנים שבחבורה, כמו איפור, למשל.

בתחנה האמצעית חיכו לנו קירות הטיפוס, הסנפלינג, האומגה והחץ וקשת. כולן אטרקציות שוות, בתנאי שאין תורים. אנחנו הגענו בשבת אביבית שבה כל עם ישראל גילה את הצפון, מה שהבטיח שתורים אכן יהיו… לכן הצטיידנו בהרבה סבלנות והמשכנו למטה, אל המגלשות המהירות, הנעות על מסילת ברזל המתפתלת במורד המצוק. החוויה כולה אורכת כמה שניות, כדרכן של חוויות אקסטרים, וניתן לשלוט במהירות הרכיבה בעזרת מוטות המעצורים הפשוטים לתפעול. התור אל המגלשה לקח  כ- 45 דקות. (שוב, היו חכמים, הגיעו באמצע השבוע, או בררו בטלפון את מצב התורים לפני שאתם מגיעים ואז תיהנו פי שבע!)

עוד גילינו למטה  את טרמפולינות הבנג’י, שגם בהן, כמו במגלשות, נדרשנו לסבלנות לצורך עמידה בתור. ההמתנה התבררה כמשתלמת, כי מדובר במתקן שמקפיץ לילדים את האדרנלין ומעלה להם את רמת הכיף לדרגות גבוהות.

מנרה הרכבל

עוד נציין את שתי ארוחות הבוקר שאכלנו במקום. הראשונה, בבוקר שבת, בחדר האוכל של הקיבוץ, כשהמלון בתפוסה מלאה. המבנה מבחוץ  היה מוקף ירק ונראה מבטיח. מבפנים ניבטים אליך, האורח, קירות חשופים ברובם, פה ושם צילומים קטנים של ימים עברו, חלל גדול וריק, מסך ענק וישן תלוי על אחד הקירות והכל מרמז כי פעם, לפני שהקיבוץ הופרט, היה כאן טוב יותר.

האוכל עצמו טעים, יש מגוון של סלטים, שפע ירקות וגבינות, לאבנה וכו… אין דגים. אגב, בעיה מסוימת הציבו הסכינים, שחסרו כשהגענו. כך גם עם הלחמניות והלחם, שאותם מיהרו האורחים לחסל. נציין כי צוות המטבח עבד קשה כדי לחדש את מלאי האוכל המתכלים, אבל עדיין הייתה תחושה שכשמגיעים הסכינים, או הלחמניות מדגן מלא, כדאי למהר ולחטוף…

את ארוחת הבוקר השנייה שלנו בבוקר יום ראשון, אכלנו בחדר האוכל הקטן שליד הקבלה. רוב האורחים עזבו אתמול בערב, והתחושה הפעם היתה נפלאה. חדר אוכל מעוצב וכל כך נעים, האוכל בשפע, היחס נפלא. התיישבנו לאכול, אבל אחרי מחשבה נוספת לקחנו את צלחות האוכל ויצאנו אל הדק, כדי לאכול באוויר הצח, באווירה של בית קפה פתוח לשמש ולנוף.

לסיכום: אהבנו את החופשה במנרה, נהנינו וקיבלנו באהבה גם התקלות השונות שבהן נתקלנו ואת העובדה שלא הכל מושלם כאן. אנחנו גם מאחלים לקיבוץ הצלחה רבה במיתוג החדש!

הערה: החופשה מתאימה גם לבעלי כלבים.

לפרטים נוספים והזמנות: www.manaralodge.co.il     04-6908198

 

אולי תאהב\י גם:

צימר אינדיגו באבירים שבגליל העליון – מיוחד וצמוד ליער אלונים

איטו אבירם

אכזבה מהאירוח ב”גני דפנה”

איטו אבירם

מלון פלאזה נצרת – בלי ציפיות מוגזמות…

איטו אבירם

תגובה אחת

קרינה סולרית נובמבר 5, 2015 at 4:24 pm

היינו ונהננו

השב

הגב לפוסט

דילוג לתוכן