סִפֵּר: אֲדָר אֲבִירָם
צִלֵּם: אִיטוּ אֲבִירָם
אַרְבָּעָה יָמִים שֶׁל מִטְרִיּוֹת הִגִּיעוּ אֶל סוֹפָם
הָעֲנָנִים אָז הִתְפַּזְּרוּ וְגַם הַגֶּשֶׁם תָּם
וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת חִיְּכָה חִיּוּךְ רָחָב
יָדַעְנוּ שֶׁיּוֹצְאִים אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נֹאהַב.
“הוֹלְכִים אֶל הַשְּׁלוּלִית” – אַבָּא הִכְרִיז בְּקוֹל גָּדוֹל
“נִקַּח אִתָּנוּ גַּם תַּרְמִיל, יִהְיֶה מָה לֶאֱכֹל”
אָז רוֹמִי וַאֲנִי נָעַלְנוּ אֶת הַמַּגָּפַיִם
כְּפָפוֹת וּמְעִילִים וְגַם שְׁלוֹשָׁה זוּגוֹת גַּרְבַּיִם.
נָשְׁקָה אוֹתָנוּ אִמָּא וְהוֹסִיפָה אַזְהָרָה:
“אָמְנָם הַגֶּשֶׁם תָּם, אֲבָל עֲדַיִן קַר נוֹרָא
לָכֵן – וְזוֹ פְּקֻדָּה – חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל חֹם הַגּוּף
וְלֹא לָתֵת לָרוּחַ לְהַכּוֹת עַל הַפַּרְצוּף”
הִנְהַנּוּ בְּרָאשֵׁינוּ וְיָצָאנוּ אֶל הַדֶּרֶךְ
חָצִינוּ שְׁנֵי שָׂדוֹת וְגַם פַּרְדֵּס אֶחָד בְּעֵרֶךְ
וּבְדִיּוּק כְּשֶׁרוֹמִי כְּבָר הִתְחִילָה לְהִתְעַיֵּף
חִיְּכָה אֵלֵינוּ הַשְּׁלוּלִית, וְאָז הִתְחִיל הַכֵּיף.
“פִּסְעוּ לְאַט וּבִזְהִירוּת, הַמַּיִם עֲכוּרִים*”
הִזְהִיר אוֹתָנוּ אַבָּא וְהוֹסִיף: “וַעֲמֻקִּים!”
“וְחוּץ מִזֶּה” הִמְשִׁיךְ אָז אַבָּא וְהִנְמִיךְ תַּ’קּוֹל
“בְּתוֹךְ הַמַּיִם מִסְתַּתֵּר לוֹ מִין כָּרִישׁ גָּדוֹל”
“הוּא לִפְעָמִים תּוֹקְפָן מְאֹד – תָּלוּי בַּמַּצַּב-רוּחַ
וְלִפְעָמִים יְדִידוּתִי – וְרַק שׁוֹכֵב לָנוּחַ.
זִכְרוּ רַק זֹאת, שֶׁאִם דְּרַכְתֶּם עַל אוֹתוֹ כָּרִישׁ
הַמְשִׁיכוּ לְחַיֵּךְ וְאַל תַּרְאוּ אֶת זֶה לְאִישׁ”!
הִכְנַסְנוּ תָּ’רַגְלַיִם לַשְּׁלוּלִית הַמַּמְתִּינָה
וְהִיא חִבְּקָה אוֹתָנוּ כָּךְ בְּרוֹךְ וּבְעֶדְנָה
הָלַכְנוּ לְאִטֵּנוּ כְּפוֹסְעִים עַל זְכוּכִיּוֹת
הָיָה בָּרוּר שֶׁכָּל דָּבָר עָלוּל עַכְשָׁו לִקְרוֹת.
פִּתְאוֹם בְּמַגָּפַי הִרְגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ קְצָת רַךְ
“זֶה הַכָּרִישׁ”, חָשַׁבְתִּי, “וְעַכְשָׁו קָדִימָה, בְּרַח!”
זִנַּקְתִּי בִּמְהִירוּת וְגַם נִסִּיתִי לְחַיֵּךְ
אַךְ רוֹמִי הַמֻּפְתַּעַת נִבְהֲלָה-לָהּ וְעוֹד אֵיךְ…
“אֲדָר דָּרַךְ עַל הַכָּרִישׁ,”
הִיא צָעֲקָה, “זֶה עֵסֶק בִּישׁ!
צָרִיךְ לָצֵאת, מַהֵר נִבְרַח”
וְחִישׁ קָפְצָה בְּ”בּוּם” וּ”טְרַח”
בָּרוּר שֶׁזֶּה הִפְחִיד אוֹתִי, הִתְחַלְתִּי גַּם לָרוּץ
דִּלַּגְנוּ וְאַחֲרֵי דַּקָּה הָיִינוּ כְּבָר בַּחוּץ
אַךְ הַכָּרִישׁ נָקַם בָּנוּ – הִתִּיז עָלֵינוּ מַיִם
הִרְטִיב אֶת הַבְּגָדִים וְגַם מִלֵּא תַּ’מַּגָּפַיִם.
אֲבָל הַסּוֹף הָיָה נֶחְמָד, פָּשַׁטְנוּ כָּל דָּבָר
בַּשֶּׁמֶשׁ הִתְיַבַּשְׁנוּ וְאָז אַבָּא’לֶה אָמַר:
“מֵהַכָּרִישׁ נִצַּלְתֶּם, אַךְ נוֹתְרָה עוֹד סַכָּנָה:
לְאִמָּא מָה אוֹמְרִים… נַחְשֹׁב בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה!”
(התפרסם בימים טובים יותר של מגזין הילדים “פילון” בשנת 2008)
*קַטְלָנִית – מְסֻכֶּנֶת עַד מָוֶת!
* עֲכוּרִים – בּוֹצִיִּים וְלֹא צְלוּלִים