חצר עצי התפוח – האישה, המאהב, האונס והרצח…

ביקורת: יוכי שיין

זהו סיפור על מערכת יחסים בין הכותבת לבין המאהב שלה , אשר נכתב כמכתבים . השניים נפגשו בבנין הפרלמנט בלונדון והמבט הראשון שהם מחליפים סוחף אותם אל תשוקה וסקס מטורפים אותם הם nממשים במקומות ציבוריים שונים, בין היתר בחצר סמטה שעל שמה הספר. הכותבת בעלת תואר אקדמי בכיר וחוקרת בעלת שם,בצוות שביצע מיפוי של הד.נ.א , נשואה ואמא לשניים. מרצה בוועדות של בית המחוקקים הבריטי ובאוניברסיטאות שונות.  אין לה שום מושג מי האיש איתו היא מנהלת מסכת של יחסי מין, עד שלב מסוים אף אינה יודעת את שמו. במהלך הקריאה היא נותנת לקורא רמזים על מה שקרה, למעשה, בשלב מאוחר יותר.

באחד הערבים  במסיבה באוניברסיטה היא משתכרת עם עמית שלה, עולה איתו למשרדו ושם נאנסת על ידי העמית באופן אכזרי ביותר. היא משתפת את המאהב אשר מזמן חבר, איש משטרה לפרוס בפניה את האפשרויות כיצד לנהוג. היא מחליטה להסתיר את האירוע ואינה משתפת איש. יום אחד בנסיבות שיצרה עם המאהב לקחה אותו לביתו של האנס במטרה להפחיד אותו והמאהב רוצח את האנס.

האישה והמאהב נעצרים ומובאים לדין. תוך כדי הדיונים בבית המשפט מתברר לה על איזה ‘טיפוס’ היא ‘נפלה’. מתגלות לה פניו האמיתיות של הגבר, אך היא עדיין קוראת לו אהובי…

הספר כתוב באופן רהוט וסוחף. הפניה הישירה של הכותבת נותנת תחושה שזהו יומן אישי, שאסור לקורא לקרוא בו, מה שמאדיר את תחושת הסחף ויצר המציצנות. העובדה שהכותבת אינה מסתירה את התלות שנוצרת בינה לבין המאהב, את הצורך שלה בו למרות שהיא חושדת שמשהו בו אינו ‘כשר’, שהיא מודעת לכך שהוא מסתיר מפניה כל פרט שהוא על אודות עצמו ובכל זאת נשארת איתו – מאד מסקרנת. היא מנתחת ופורסת את תמונת הרגשות שלה ואת העובדות במעשיות ‘מחקרית’, אך בכל זאת עם רגשות חשופים מבלי ‘להתבייש’ או להסתיר דבר מה.

חווית הקריאה די מיוחדת עקב צורת הכתיבה שפונה אל המאהב, מה שמעורר סקרנות ומציצנות למיטתם ולמערכת היחסים של השניים. בהתחלה הספר קצת עושה רושם של רומן “כמו כל האחרים”, אך הוא מצליח להתרומם ולסחוף ובסיומו נותן תחושה של ‘עוד’. קשה שלא להתאהב בסגנון הכתיבה שהוא בהחלט יחודי.

קישור אל סרטון המחשה לספר:

שם הספר: “חצר עצי התפוח” (Apple Tree Yard) –

מאת: לואיז דוהטי

הוצאה לאור: פן (הפצה ידיעות ספרים)

מחיר: 66 ₪.