צפה והתרשם: אייל שמי
אלי (נוה צור) בן ה-15 נער דעתן ורגיש הסובל מהפרעות אכילה, מתגורר בתל אביב עם סימה (ליאת אקטע) אמו הביולוגית ויפת בעלה (יעקב דניאל זדה). אביו הביולוגי יום טוב (אלון אבוטבול) גר במרחק הליכה מביתה של סימה.
עלילת הסרט פוגשת אותנו בלב שכונת הארגזים. שם, בכפיפה אחת, מתנהלים חייהן של הדמויות בסיפור המורכב. דודו בוסי שכתב את הספר “פרא אציל” וגם היה לו חלק בתסריט מוביל אותנו לתוך סיר הלחץ השכונתי הזה, שעל פי כל הסימנים – שום דבר טוב לא יכול לצאת ממנו.
זהו רומן קטן על אנשים שמנסים לפרוץ להם דרך בתוך החיים שזימנה להם השכונה, אולם המילה פריצה יכולה להתאים רק לילד הצעיר שעוד לא נכבש בייאושם של המבוגרים ממנו, אלה החיים לצידו. שאר הדמויות כבר שקועות עמוק מדי בביצה, ושורדות רק בעזרת “תנועות שחיה” קטנות ימינה ושמאלה, כדי שלא לשקוע עמוק יותר.
אלי, הצעיר והנמרץ יחסית, הוא המנוע מאחורי רוב ההתרחשות. הוא יוצר זרמים מעל ומתחת לפני השטח ומכריח את בני המשפחה להתמודד עם השינויים שהוא כופה עליהם.
הסרט הוא חווית צפייה מרתקת ובאותה עת, מאתגרת וכואבת מאוד. השוליים הקשים של כל אחת מהדמויות מתכרסמים לנגד עינינו והמציאות שורטת חתכים עמוקים בפני הגיבורים. אם אתם אוהבים להישאר ישובים, שקועים במחשבות על כיסא בית הקולנוע דקות ארוכות גם לאחר שהסרט הסתיים, זהו סרט עבורכם.
השחקנים מצליחים להיכנס לדמויות באופן משכנע, ועוזר להם בכך הצלם עמית יסעור שהצילום שלו מצליח להעביר את האווירה המיוחדת, ואת חוסר היציבות של הסיטואציה בצילומים מרתקים ומעוררי השראה. בימוי מרקו כרמל.