Image default
מעניין סרטים

הסרט “אהבה יוונית” – יותר מתאים: טרגדיה יוונית

כתב: אייל שמי

מהדורות החדשות ואתרי החדשות אורזים לנו את כל הטרגדיות האנושיות המתחוללות סביבנו במזרח התיכון, בקליפים של 10 שניות, ומציגים: שיטפונות, אסונות, בריחה של פליטים, יתומים וכו’…

הסרט “אהבה יוונית” מוריד את המצלמה אל פני השטח ומציג בפנינו שני “אסונות מהלכים” שפוגשים אחד את השני כדי לרקוד ריקוד אהבה.

הראשון הוא פליט סורי שנתקע ביוון, אשר מתקיים בקושי ממכירת צעצועים. הוא מציל בחורה יוונית מתקיפה של אחיו הפליטים הסוריים שנתקעו, ממש כמוהו, ביוון בדרך מהמלחמות הבלתי נגמרות בארצם אל עבר החופש באירופה.

בין הבחור לבחורה מתפתח רומן, שדרכו ניתן לחוות שתי טרגדיות. הראשונה – הטרגדיה של העם הסורי שאיבד את צלם האנוש שלו, והשנייה – את זו של העם היווני שנקלע למשבר כלכלי שמזעזע את הרקמה האנושית ואת הביטחון העצמי של האזרחים. המצב הכלכלי לוקח את המסגרות המשפחתיות החברתיות למבחן בלתי אפשרי שמעמיד את כל מה שנראה עד כה הגיוני בסימן שאלה.

לי, הצופה הישראלי, כל זה כלל לא זר. בארצנו הקטנטונת עברנו כמה משברים דומים, משבר כלכלי, מלחמה אובדן וכו’ ואולי בגלל זה יש לי רגשי הזדהות עם רגעים מסוימים בסרט, ומצד שני, איני מופתע ממה שקורה מולי על המסך.

אבל אז קורה משהו שלא עושה לי, הצופה, טוב. זה קורה כשבשלב מסוים מסיט הבמאי היווני את המצלמה ומכניס עוד אלמנט אחד, הסוגר חשבון עם האירופאים העשירים והיהירים שיושבים מהצד ומשחקים קשוחים מול היוונים המבולבלים והלא יעילים. ואם אפשר גם לסגור חשבון אז למה לא לשלב בסרט דמות נוספת, והפעם של גרמני מנותק הקונה לאהובתו היווניה “מארז” של עגבניות שרי בסופר, ובטוח שזה יכול לפתור את כל הבעיות שלה…

זה היה הרגע שבו הסיפור, שכל כך רציתי להתחבר אליו, עזב אותי והשאיר אותי לבד באולם… כל כך רציתי לראות יותר עומק, אבל במקום זה בא הקיטש. יאללה: או שהולכים על הרגש או עם ההיגיון. אבל הבמאי העדיף לרגש עוד ועוד, ועוד קצת, ולקראת סוף הסרט שילב סצנה סופית ו”מפתיעה” שהיתה אמורה להסביר לנו, הצופים משהו שכבר היה די ברור לכל אורך הסרט.

כאן נהפכה “אהבה יוונית” לטרגדיה יוונית. עדיין סרט חביב, אך בעיני גם פספוס לא קטן.

אולי תאהב\י גם:

הסרט “העודף בשבילך” שזכה בפרס טרייבקה – אהבנו!

איטו אבירם

7 הצעות לטיולי יום עם ילדים (גם קטנים) בחנוכה: מסלולי הליכה וטיפוס ברחבי הארץ

איטו אבירם

ספר לפני השינה לפעוטות: “רק עוד כמה דגדוגים… ולישון”

איטו אבירם

הגב לפוסט