האם אנחנו כאן, בבתי הספר שבישראל הדמוקרטית, הולכים ומתקרבים, צעד-צעד, כמעט בלא להרגיש, אל מציאות שבה מורים חשים שהיכולת שלהם להשפיע ולחנך את תלמידיהם ברוח נאורה ודמוקרטית הולכת ונגוזה?
זוהי התחושה המלווה כצל את קריאת סיפורו של מורה בבית ספר גרמני, שתלמידיו, ערב מלחמת העולם השנייה, אינם רוצים לגדול ולהיות אנשים שיש להם מחשבה עצמאית היכולה להבדיל בין טוב לרע. הם רוצים להיות מכונות, ברגים, גלגלים, בוכנות, רצועות — אבל יותר משהיו רוצים להיות מכונות, הם היו מעדיפים לשמש תחמושת: פצצות, מטעני רסס, רימונים. כל כך היו שמחים להתפוצץ למוות באיזה שדה קרב! כשיהיו גדולים הם חולמים להיות שֵם על אנדרטת מלחמה!
הסופר, אדן פון הורבאט, כתב את נעורים ללא אל בשנת 1937 מגלותו שבאוסטריה לאחר שספריו ומחזותיו נאסרו לפרסום ולהצגה בגרמניה הנאצית. גם היום, עשרות שנים אחרי כתיבת הספר, קריאתו עדיין מרתקת ורלוונטית, בעיקר בגלל סגנונו הפשוט, הכתוב כמעין יומן אישי של מורה, בגוף ראשון.
תלמידיו, שטופי הפרופגנדה הנאצית, שכבר מכלה כל חלקה טובה בנפשותיהם, הם גיבורי הספר, שבמרכזו פרשת רצח על רקע סכסוך בין שני תלמידים. גיבור הספר, המורה של השניים, ניצב על פרשת דרכים: האם לחשוף פרט מכריע שידוע רק לו ועשוי לשנות את הכרעת הדין וכך לסכן את משׂרתו ואותו עצמו? או לשתוק ולעמוד מנגד כאשר אחד מתלמידיו עומד לעשות את שארית חייו מאחורי סורג ובריח? מה שנדמה ראשית כמשפט רצח מתגלה כמשפטו של כל אדם, לא הרוצח הוא הניצב על דוכן הנאשמים אלא המצפון – מצפונו של האדם הרגיל, העומד מן הצד, הדואג לעורו, העוצם עין.
הדילמה הזאת מתגלה אגב קריאת סיפורו האישי של המורה, המתאר מציאות חיים שבו עדיין ניתן כבוד רב למורה, אך למרות מעמדו הנישא, יש תלמידים עזי מצח שמתגרים בו בכוונה ועושים כל ניסיון לפגוע במעמדו, בין השאר כחלק מבניית מעמדם האישי בין הבנים בכיתה.
הסופר לוקח אותנו אל שיגרת בית ספר גרמני, שבו לומדים בנים בלבד, היוצאים בין השאר למחנה בחיק הטבע ועושים את צעדי ההתבגרות הראשונים שלהם בעולם שלא מעניק להם הדרכה וחינוך מיני כלשהו, אלא שוטף להם את המוח.
אדן פון הורבאט, מהסופרים הקלאסיים המודרניים בשפה הגרמנית,. ספרו נקרא גם היום בנשימה אחת, נעתקת, ומציב לנגד עינינו ראי שבו על כל אדם ואדם לבחון את עצמו בכל תקופה.
גורלו של הסופר, שספרו זה נאסר לקריאה בגרמניה הנאצית, היה ביש – הוא נהרג בגיל 37 מפגיעה של ענף על ראשו כאשר טייל ברחוב פריזאי. ספרו יצא לאור בעשרות מהדורות, והיום נחשב לספר לימוד חובה בגרמניה וגם זכה לעיבודים קולנועיים.
יצא לאור בהוצאת “עם עובד” ספרייה לעם.