Image default
בימה ומחול תרבות ובידור

מופע המחול “ניכוס” של הלל קוגן – עולם קסום, מבלבל ומסעיר חושים

 

יפעת פרי ובתה בתהי חזו בבלט של קוגן, עם אנסמבל בת שבע, בסוזן דלל, שלא היה אלא נשף מסיכות שבו גבולות התקינות הפוליטית נחצו בשם חופש התנועה וחירות האמן. 

כמו ששיערתי וכמו שהתברר לי אחרי שהחלה ההופעה: “ניכוס” הוא מופע יוצא דופן כזה, מסוג המופעים שמכניסים את הקהל ל- 70 דקות של טירוף חושים, של השתאות, של צחוק ושל הלם.

הגעתי עם בתי, בת ה 12 ואני יודעת בוודאות, שהיא לא תשכח את המופע המופלא הזה גם בעוד שנים רבות. גם אני לא אשכח אותו, אף כי בפחות שנים מבתי. לאורך כל המופע עינינו היו לכודות למתרחש על הבמה. ואמנם, יש במופע ניגודים שהעין יכולה להכיל, אבל העין הזאת נשמרת כל הזמן על הגבול שמגדיר כל אחד ואחד מאתנו בצורה שונה ולכן גם הגבול משתנה מאחד לשני.

על הבמה יצרה להקת בת שבע בניצוחו של הלל קוגן, הרמוניה מדהימה כזאת שמכילה בתוכה גם כאוס, המשבש כל העת את הגבול המגדרי. וכך, כשגברים רוקדים בנשיות ונשים רוקדות בצורה גברית נוצר דיאלוג עם הקהל דרך שפות ויזואליות שונות. וכמו הרקדנים, גם הקהל נע בין הזדהות ואהדה מחד, ובלבול מאידך, ביחסו אל דמויות הרקדנים. כל זאת, כשאותה הדמות בדיוק משדרת שפיות וטירוף ולך, באולם, קשה להחליט מי היא, מה היא ומה יחסך אליה. הוסיפו לכל זאת את הסקסיות והחושניות שקרנו מהרקדנים, מבלי שאלה טרחו לדבר, או להתערטל, והרי לכם תחילתה של התמונה שבה חזו הצופים.

היה זה תענוג צרוף שנמשך 70 דקות מושלמות, במהלכן גם הכוריאוגרף הלל קוגן עלה לבמה והציג קטע מהמם משלו, כשהוא גורם לקהל, בתוך כמה דקות של מופע כריזמטי, להתאהב בו עד כלות.

מבחינתי: חובה ללכת, לחוות ולהיבלע בתוך עולם קסום של מופע, המוצג על ידי להקה עם הרבה נשמה ומקצועיות ללא פשרה .

 

הכוריאוגרף והפרפורמר עטור פרסים הלל קוגן חוזר לאנסמבל בת־שבע שבו רקד בשנים 1995-96, והפעם כיוצר. יצירותיו “אוהבים ערבים” (2013) ו-THISISPAIN (2022) זכו להצלחה מסחררת בארץ ובעולם והפכו אותו לאחד מהיוצרים הייחודיים שפועלים כיום בשדה המחול הישראלי.

ביצירותיו מבקר קוגן כ”תייר” זר, מוקסם, בעולמות אמנותיים שונים, וחושף כיצד האמנות בכלל, והגוף הרוקד בפרט, משמשים אתרים של הבניות פוליטיות ותרבותיות.

רקדני אנסמבל בת-שבע עונה 2024-2023:  אמיל ברוקמן, ויקטור דובל, אניקה וורפלנק, ירדן ז׳אנה, גילי יניב אמודאי, קיילי מילר, מרמוז מלכיאור, מאיה מרום, סיליא מרעי, בו מת׳יוס, סופיה פיקלובה, הולדן קול, קליס רובינסון, ליאן רייזר, עדי שוורץ. תלמידים: זוהי בייליס-נגר, נגה סנה, שירה קסטנבוים.

דרמטורגיה: שרון צוקרמן ויזר / עיצוב תאורה וחלל: נדב ברנע / ארט: לטיסיה בולו / עיצוב תלבושות: אולין טרידמן / מסכות: מתן מאירסון ורז סינטובה / תודות לנירית נלסון וליעל אשד

 

אולי תאהב\י גם:

דולי הפנינים – האופרה כתכנית ריאליטי…

איטו אבירם

אוולין יפרח על “אנטו – ANTU” הפקת המחול של אבשלום פולק

איטו אבירם

“להיות טיפה להיות מים” תערוכה חדשה במעלות תרשיחא

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן