Image default
לילדים לנוער תרבות ובידור

“אפקט הפרפר” הצגה אקטואלית לילדים ולנוער

אפקט הפרפר

הצע ההצגות לנוער, שלא במסגרת “סל תרבות” או “אמנות לעם”, אינו גדול מדי, וזאת בלשון המעטה. בני נוער אינם מרבים ללכת להצגות, אלא אם אלו מגיעות אליהם, אל אולם הספורט בבית הספר, והמיקום הזה מהווה צרה משל עצמה.

תיאטרון אורנה פורת הוא אחד היחידים שממשיך ומציע הצגות מסחריות, בעיקר בסופי שבוע, לילדים הגדולים יותר ולבני נוער. מסתבר שיש קהל מעוניין. לפחות כך חשנו אנו, כשהגענו – חבורה של ילדים בני 12-13 ואבא אחד, אל אולם אסיא במוזיאון ת”א, בשעת צהרים מוקדמת של יום השבת. האולם היה מלא עד אפס מקום.

ההצגה לא התעלתה על עצמה, אמנם, אך ניתן לומר שהקהל הצעיר יצא מסופק וקיבל בידור הוגן וקצת חומר למחשבה. במשך כשעה ועשר דקות הוא היה עד לעלילה שיש בה את כל המרכיבים הנכונים כדי ליצור סיפור שיעניין אותו: חבורה של תלמידים וביניהם הבריון הכיתתי והגרופי שלו, החנון העצמאי בדעותיו, הבת הנאה, השקולה יותר והמורה יוצא הדופן, המשליט משמעת אך נחשד ע”י הבריון הכיתתי בחשדות כבדים.

“אפקט הפרפר” מזוהה עם הסברה המדעית שאפילו נפנוף כנפיו של פרפר בצידו האחד של העולם יכול לייצר תהליך שרשרתי שבסיומו הוא יגרום לסופת טייפון בצידו האחר של הכדור. הנוסחא מתאימה גם, כך מסתבר, למעשה טוב שלא על מנת לקבל פרס. קח סיכון, עזור למישהו ללא בקשת תמורה, והמעשה הטוב יתגלגל לו, ובבוא היום יחזור אליך בהפתעה, ויעשה גם לך טוב… (האמת היא שעצם עשיית מעשה טוב, כבר עושה לי עצמי ממש טוב).

עלילת ההצגה מתארת את כיתת המדעים שבה לומדים יהלי וחבריו. לכיתה מגיע מורה מחליף בעל אישיות ייחודית ומסקרנת. המורה מסביר על “אפקט הפרפר” ומבקש שכל אחד יביא דוגמאות משלו לתופעה. יהלי, שגר עם אמו בדוחק וקשיים כלכליים, חוזר עם רעיון שבמרכזו עשיית מעשה טוב קטן אחד יכול להתגלגל בהמשך הדרך לגל עצום של עשיית טוב והפיכת העולם שבו אנו חיים למקום טוב יותר. נדב, חברו לכיתה, צוחק על הרעיון ומבטל אותו, ובנוסף גם מחליט שהמורה הוא בכלל סוג של מרגל שעוסק בהוראה רק ככיסוי.

יהלי עושה מעשה טוב ראשון ומנסה להאמין בכוחו ליצור שרשרת של מעשים טובים, אך נראה שהכל הולך נגדו: אף אחד לא משתף פעולה עם הרעיון, חבריו יוצאים במסע להכפשת שמו של המורה, המצב בבית מתדרדר, והכל נראה אבוד. אבל בינתיים מישהו, איפשהו, מתישהו, בכל זאת המשיך את השרשרת…

אז איך הגיבו שותפי הצעירים לצפייה בהצגתם של יפעת זנדני-צפריר ורועי שגב, שגם ביים אותה? ובכן, הילדים שישבו לצידי לא השתעממו לרגע, אך גם לא נסחפו בהתרגשות גדולה, שאפיינה אותם בהצגות נוער אחרות של תיאטרון “אורנה פורת”. כשיצאנו מההצגה הם ציינו את העובדה שהשחקנים מעט הפריזו במשחקם. “כמו בסרט ערבי”, הדגיש אחד מהם.

ילד אחר ציין שקצת נמאס כבר מהסטריאוטיפ החוזר על עצמו בהצגות מעין אלו: “תמיד ישנו המקובל, ישנו הבריון, וישנו הגרופי, שהבריון שולט בו כמו בכלבלב. הגרופי חוזר על דברי הבריון והופך את עצמו לטמבל מושלם. די. הסצנה הזאת מוכרת מדי…”

בהצגה נעשה שילוב מעניין של וידאו, המוקרן ומשתף שחקנים נוספים, וכך מתקבל הרושם שבהצגה יש הרבה יותר משתתפים מחמשת השחקנים המקוריים.

לסיכום, ההצגה בהחלט מצדיקה יציאה משפחתית אל אולם התיאטרון, ומומלצת במיוחד לילדים בכיתות היסודי הגבוהות, ובחטיבת הביניים.

יוצרים: יפעת זנדני-צפריר ורועי שגב בימוי: רועי שגב

משתתפים: יורם יוספסברג, יואב דונט, בן אדם, עדי גילת, כרמל קנדל, ניר שטראוס/מתן גורן

תפאורה: שני טור תלבושות: רוני וילוז’ני מוסיקה: בן זיידמן תאורה: יעקב סליב צילום ווידאו: אופק בריסקר. אביזרים: נרקיס אלבה ע. במאי: עופר שחורי

הצגות נוספות:

12.03.16 11:00, אסיא,מוזיאון ת”א לאמנות 14.05.16 11:30, אסיא,מוזיאון ת”א לאמנות

אל הצגות נוער וילדים נוספות של תיאטרון אורנה פורת

אולי תאהב\י גם:

המחזמר צ’אפלין בתיאטרון חיפה – ארוך ומבדר

איטו אבירם

“אבק” – מופע מחול תיאטרון של להקת פינטו את פולק

איטו אבירם

הסרט “כוח הטיטאנים” – הביקורת ממליצה, המבקרת שלנו וילדיה… קצת פחות.

איטו אבירם

תגובה אחת

יעל נרי ינואר 3, 2016 at 2:46 pm

אחת ההצגות הטובות בהן צפיתי עם ילדי . הח’ברה שלי יצאו מגדרם ! ( גילאי 9 ו 11 וחצי )
ההצגה עשויה היטב ולא רק שריתקה את כולנו, היא נתנה לצעירים שלי הרבה חומר למחשבה . הם המשיכו לעסוק בשאלה של מקומם של מעשים טובים בחברה שלנו וברעיון המקסים של ההצגה, בה היחיד יכול לשנות ולהשפיע על הכלל . מסר חזק וחשוב .
צחקנו, היינו במתח, התרגשנו והתמלאנו תקווה ואהבה . ממליצה בכל פה !

השב

להגיב על יעל נרי בטל תגובה

דילוג לתוכן