את השלווה האמיתית תפסנו, זוגתי ואני, בשעת בין ערביים. התיישבנו במרפסת האירוח של המסעדה ובית הקפה ‘פינה בראש‘, וחשבנו ששום דבר לא יכול להיות טוב יותר מזה. גבוהים מעל הנוף המשובץ שדות, בריכות והרים, של אצבע הגליל, חשנו את הרוח הקלילה לוטפת ומדגדגת, מרמזת שעדיף חולצה עם שרוול ארוך. לידינו, בשולחנות העגולים האחרים, ישבו נופשים שרק חלקם מישראל, וחלקם האחר ממדינות אחרות בעולם, כאלה שעוד לא מחרימות אותנו. המלצריות ליהטטו בין השולחנות וציפורים אחרונות ריחפו בחופזה בשמיים, ממהרות לסיים את ענייניהן בטרם ירד יום.
האמינו לנו – אין כמו צימר שצמודה לו מסעדה, או מסעדה שצמוד לה צימר ואתם, האורחים מוזמנם ליהנות משני העולמות. ב’פינה בראש‘ בקצה רחוב החלוצים המיועד לשימור, בתוך מבנה אבן עבה קירות ורחב קשתות מהמאה ה- 19 הצליחה אישה אחת, נילי פרידמן שמה, לייצר מקום שכזה. פינה, שהיא פנינה.
בשנים האחרונות נהפכה ראש פינה למושבת התיירות מספר אחת של אצבע הגליל. צמודה להר כנען, נהנית מיתרון הגובה, טובלת באינסוף ברושים, אורנים, עצי נוי וחורשות שלמות, היה זה רק טבעי שיצוצו בה עשרות צימרים, מלונות בוטיק ובתי אירוח. אנחנו, לעומת זאת, הקפדנו בדרך כלל לעקוף את המושבה, ואת חופשותינו מיקמנו בעיקר בבתי המלון המתחדשים של קיבוצי אצבע הגליל, שרובם מעניקים תמורה נהדרת לכסף.
הפעם נעצרנו כאן, בבית האבן העתיק והדו-קומתי. למעלה, בקומה השנייה, ממשיכה לגור משפחת פרידמן המקורית, כבר שישה דורות. בקומת הקרקע נבנו שבעה צימרים שלכל אחד אופי שונה. אנחנו קיבלנו את “חדר הצמחים”. חלל גדול יחסית, קמור קירות, שבפינה אחת שלו מצטנע ג’קוזי בעל מידות, ולצידו מראה גדולה. המיטה הזוגית תופסת מקום במרכז החלל, ובהמשך, בגובה שלוש מדרגות, נמצאים המקלחת וחדר השירותים.
הקירות הגסים והבנייה הכפרית נוסכים תחושה של אותנטיות באורח, וציוריה הגדולים, המיוחדים כל כך, של נילי (שהיא גם ציירת, ולא רק יזמת) מעצבים את החדר ומעניקים לו, בנוכחותם, נופך אקלקטי יוקרתי. שפע של רהיטי עץ מאסיביים, שולחנות וכיסאות, משתלבים בדרך מעניינת אף עם מסך הטלוויזיה הגדול מספיק, אך כזה שלא מכביד בנוכחותו, וניצב מתחת לחלון הדקורטיבי ממש מול המיטה. כיור הרחצה, למשל, מסתתר בתוך “בר” שולחני, ולצידו שלושה כסאות גבוהים, ויש בחדר שפע של מקום לאחסון, ווים ומתלים למגבות ולבגדים ושילוב מעניין שבין יוקרה ופונקציונליות.
עם כל היופי והכיף – את האפשרות להכין בעצמכם את ארוחותיכם תצטרכו לשמור לחופשה אחרת. כאן אין מיקרו או כירה לשימוש בתוך החדר, וגם לא כלי בישול ואפילו לא סכו”ם. אתם מוזמנים, כמובן, לאכול במסעדה הצמודה. עם זאת, ערכת התה והקפה מחכה לכם מעל המקרר הקטן, שבתוכו גילינו גם חלב טרי. המלצתנו – ותרו, כמונו, על הכנה עצמית של אוכל ושתייה, ונצלו עד תום את העובדה שמעבר לקיר מחכה לכם צוות שיכין עבורכם קפה או תה איכותיים יותר, שלא לדבר על ארוחות של ממש, והכל מול הנוף הבלתי נגמר.
לאורך כל שהותנו בחדרנו אהבנו את מה שראינו, אף כי חסר לנו מאד העדרם של המרפסת הפרטית והנוף, שאותם “שמרה” משפחת פרידמן לעצמה, בקומה השנייה. חיפתה על כך העובדה שכל הנוף שבעולם נמצא במרחק חמישה צעדים מהחדר שלנו, במרפסת הענקית של בית הקפה/מסעדה. ושם, אכן, בילינו לא מעט, בין אם על כוס קפה של אחר-צהרים, ובין אם לארוחת הערב החגיגית ולארוחת הבוקר הגלילית המפתיעה, שהיו שתיהן חוויה בפני עצמה. (על המסעדה – בכתבה נפרדת). את המסעדה, אגב, מנהלת השפית שירי פרידמן, בתה של נילי.
שבעת הצימרים שבחצר שונים מאד זה מזה, מבחינת הגודל, אופי החלל הפנימי שלהם והמבנה. עם זאת, לכולם אין מרפסות פרטיות וכולם אינם צופים אל הנוף, אלא מסודרים מסביב לחצר פנימית מצועצעת, ובה פינות ישיבה קטנות.
כשירדה החשכה חצינו את הרחוב אל הגן הציבורי הסמוך, גן הברון. שוטטנו לנו בתוך חורשת העצים ובין הטראסות מגודלות השיחים, שביניהן מסתלסלים שבילים. בחורשה אחת גילינו חבורה של תרמילאים, תיירים, שהתארגנה ללינת לילה. על ספסל אחר ישבה חבורת צעירות דוברות ערבית ששילבו שיחה ערה ויניקה קבוצתית מנרגילה שאותה הביאו אתן.
רחוב החלוצים, שבו נמצא מתחם “פינה בראש” הוא לא רק רחוב הצימרים של ראש פינה, אלא גם רחוב הגלריות, חנויות הבגדים והשוקולד ועסקי חמד אחרים שמנקדים אותו לכל אורכו. מדרום לרחוב, המטפס על ההר, שוכן הוואדי “גיא אוני” ובו זורם נחל ראש פינה. זהו טיול נוסף, המתאים לעונות קרירות יותר. אגב, בהחלט ניתן להמשיך ולטפס על ההר עד לצפונה של העיר צפת.
בשנים האחרונות צצו באזור אינסוף יקבים בכל צורה וגודל. את הביטוי המעשי לכך גילינו בבר היין המפתיע שתופס כמה קירות במסעדה. אם שיטוט בין יקבים וטעימת יינות זה “כוס התה” שלכם, קורין, מנהלת המתחם, תשמח לקשר ביניכם ובין מורה דרך שייקח אתכם למסע בין חביות עץ, מרתפים חשוכים והמון המון אלכוהול. מדובר במדריך מקצועי המתמחה ביינות בוטיק ישראלים וטיולי יין בגליל והגולן.
היה מאד נעים לחזור ולגלות בכל פעם שפתחנו את הדלת, כמה נעים לנו העיצוב ונאה לנו החלל של הצימר. את הספרים שהבאנו לקחנו אל המרפסת של המסעדה, ופעם אחת אף הרחקנו אל “מצפה נמרוד”, מרפסת בהמשך הרחוב, שהוקמה לזכרו של בן המקום, שם ישנן כמה פינות ישיבה הצופות אל הנוף ונהנות מצל עצי נוי.
לפיכך, לפחות בתקופות החמות, שבהן אין טוב מבריכת שחיה צמודה, הצימרים פחות מומלצים למשפחות עם ילדים. אלה מוזמנים לנסות את שני המתחמים לאירוח משפחתי, שגם הם שייכים למשפחת פרידמן ונמצאים בראש פינה: מתחם ‘וילה ראש פינה‘ ומתחם ‘ואדי ראש פינה‘. (מכיוון שטרם ביקרנו בהם בעצמנו, איננו ממליצים עליהם עדיין).
פינה בראש רח’ החלוצים 8 ראש פינה העתיקה 12000 ת.ד. 1392 טלפונים: 072-3947595 פקס: 04-6801178
קראו איך התרשמנו מ”שירי ביסטו”, מסעדת השף ובית הקפה של “פינה בראש”
