אנו, המתגוררים בישובי השרון, התרגלנו לעגלות קפה. הקורונה עשתה זאת בהצלחה, וזהו אולי אחד ההרגלים היותר-טובים שהמגיפה הצליחה לחולל.
אלא שאני, ובטח יש רבים כמוני, איננו מסתפקים בעגלות קפה וזקוקים גם לבית קפה. כזה, אמיתי. לא פיצוציה שמוכרת קפה וסנדוויצ’ים ארוזים, לא דור-אלון, אפילו מושקע, היכן שאדי הדלק מתערבבים בניחוח הקפה, אלא בית קפה אותנטי. עם שולחנות וכסאות, מלצריות ידודיתיות, תפריט שיש בו יותר מ”אסאי” וסנדוויצ’ים ארוזים, מטבח שהוא יותר מקרש עבודה והעיקר: בקיץ מיזוג ובחורף חימום.
אל קפה לדוור בישוב קדימה התרגלתי להגיע עוד כשהתגוררתי בסביבה. אחר כך נדדתי צפונה מעט, אבל כביש 562, זה שכל העולם נוסע עליו מהצפון לדרום, הפך את בית הקפה הממוקם באזור התעשיה של קדימה לאטרקטיבי, אפילו יותר, והוא נעשה מתאים במיוחד כדי לקחת אתנחתא מהפקקים הבלתי אפשריים. דקה אחת מהפקקים – ואתה בתוך עולם של קפה ואוכל טעים, שירות מחייך ומוקפד, עיצוב מעניין ותפריט מגוון.
בבוקר אני מקפיד לקחת קפוצ’ינו גדול וסנדוויצ’ון-לחמניה עם חביתה. זו מגיעה על מצע טחינה או גבינת שמנת, והיא תמיד לוהטת, עם עשבי תיבול, מעוטרת בעגבניה וחסה, ובקיצור – ארוחת בוקר בקטנה, שגם מחירה סביר לגמרי (פחות מ- 40 ₪).
הפעם הגענו בערב. אם בבוקר אתה מגיע לקפה לנדוור, הפעם שמנו פעמנו ללנדוור “המסעדה”. עדיין – בלי ציפיות לפגוש מסעדת שף, אבל עם ציפיות שהאווירה תהיה מתאימה והמנות טעימות. בפאתי המזרח טיפס בכבדות על הרי יהודה, ירח מלא, עגול ותמים, כזה של אוהבים, אולי בגלל שהיה זה בט”ו באב. בחוץ היה מהביל, בפנים קריר ונעים. המסעדה לא היתה מלאה, אבל בהחלט גם לא ריקה. מצב אידאלי לארוחת ערב בסגנון איטלקי.
היה קצת קשה לבחור סלט לפתיחה, מבין הסלטים שמציע התפריט. סלט סלקים וארטישוק עם גבינת דודוני, וסלט חלומי וגבינת פסטו התחרו בסלט הקיסרי ולא יכלו לו. הסלט שהגיע היה מתובל כהלכה ומענג לחיך. זוגתי ציינה כי עלי החסה חתוכים קצר מדי לטעמה, ועדיף לחתוך רצועות ארוכות יותר. אמרה, ועזרה לי לחסל את המנה. לקחנו גם מנת בוריק: שני יחידות מאפה נימוח מבצק פילאס ממולא בג’יבנה ותרד, ולצידו שלולית קטנה של יוגורט בעשבי תיבול עם שמן זית. קפצנו עם הבוריק אל השלולית, והרגשנו כמו ילדים שהרשו להם להתענג על משהו אסור.
מבחר המנות האיטלקיות בתפריט המסעדה התאים לנו, ואהבנו גם את העובדה שהיה מגוון טבעוני מקביל, מכיוון שיש לנו לא מעט צמחונים וטבעונים במשפחה, שאמנם לא הגיעו הפעם, אבל אנחנו תמיד חושבים עליהם. מסתבר שבתפריט החדש של המסעדה יש דגש למנות ים תיכוניות מוכרות, המקבלות טוויסט חדשני ומרענן. מדובר על אוכל שאיננו מסובך, ועשוי מחומרי גלם טריים.
אני הלכתי על אניילוטי קרם פולנטה. זו היתה מנה צהבהבה בהירה בזכות הרוטב הסמיך, שיכולתי לחוש בלשוני את עלי הבזיליקום והמרווה, ואת הט’אץ’ של היין הלבן שהיו בין מרכיביו. חשבתי שלא אצליח לגמור את המנה, והתכוונתי לקחת הביתה, אבל איכשהו לא הצלחתי להתאפק ולא הותרתי מאומה בצלחת.
זוגתי התקשתה להחליט בין מנות הפסטה ולבסוף לקחה אליו-אוליו ארטישוק, עם פטרוזיליה וצ’ילי. כל זה בא בתוספת עגבניות שרי צלויות על בסיס שמן זית, ללקק את האצבעות.
אני חייב לציין כי שילובי הירקות והרטבים במנות הפסטה, כמו ארטישוק וכרישה למשל יצרו טעמים טובים במיוחד, וגם הניראות של המנות, שהגיעו אל שולחנות אחרים, היתה ססגונית ומפתה למראה.
כמעט וויתרנו על הקינוח וטוב שלא. מכיוון שהיינו ושבעים, החלטנו שבמקום לשוב ולהתנהל בכבדות עד למכונית, עדיף ללכת עד הסוף, ולפנק את עצמנו בקינוח מושחת, המתאים לערב קייצי לוהט, ממנו נטעם רק כזית.
הגיע ופל בלגי חם שהיה מתקתק וקריספי, ועליו קרם פטיסייר, קצפת טרייה ושני גושי גלידה :שוקולד ווניל, ועליהם מטופטף רוטב קרמל מלוח. חפרנו בכפיות הארוכות בתוך הר המתוק הזה, מבטיחים לעצמנו במבטים מתנצלים שמדובר רק בעוד כפית גדושה אחת, אבל הפיתוי היה גדול מדי.
אגב, מגוון הקינוחים שמצאנו בתפריט נראה מבטיח דווקא למי שרוצים קפה עם משהו מתוק. בין אם זה קראנץ שוקולד, פאי תפוחי עץ, מקפא קרם בורולה, עוגת גבינה בסקית או רוגלך “עבודת יד”. ויש עוד…
קפה לנדוור: רח’ המעלית 2, קדימה. 09-8857075
א’- ה’: 07:30-22:00
ו’: 07:30-16:00
ש’: 09:00-23:00
**