איטו אבירם

קלסיקה ספרדית בתיאטרון תמונע: הלוואי שהייתָ אשה

יצירה בימתית לחמש שחקניות בעקבות שני טקסטים מאת פדריקו גרסיה לורקה: “חתונת דמים” והקינה על לוחם-השוורים איגנסיו סאנצ’ס מחיאס.

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

לאור קביעתה של סימון דה-בובאר כי נשיוּת איננה ‘איכות’ טבעית אלא זהות נרכשת (“את לא נולדת אשה, את נעשית אשה”), וכי אשה אינה נולדת עם תכונות ‘נשיות’ אלא הופכת לכזאת כתוצאה מהפנמה של קטגוריות מחשבה והתנהגות המנציחות את עליונות הגבר, ההצגה בוחנת את התהליך של ‘היעשוּת אשה’ בתרבות גברית של אובדן ושכול.
על הפרק, כמה מדימויי הנשיוּת שלורקה מנסח במחזותיו: נשים החיות בחברה המדכאת את זכותן ואפילו את יכולתן לחוות תשוקה; נשים שכבר מגיל צעיר רואות את עצמן כאמהות פוטנציאליות של לוחמי שוורים; נשים שנידונות למוות רגשי בעודן בחיים (בעוד הגברים מתים מוות ממשי, ‘הירואי’); נשים שמכשירות זו את זו לחיי אלמנוּת; נשים שמפיקות ערך עצמי מיכולתן לשאת כמו צלב את הסבל הפרטי שלהן.
היצירה מבוצעת על-ידי חמש שחקניות בנות אותה קבוצת גיל, שבמהלך השנים דרכיהן הצטלבו לא פעם – בעת ובעונה אחת חברות ויריבות, אחיות למקצוע ואחיות לגורל. העולם הבימתי מאוכלס על-ידי נשים בלבד, אבל חושף את עצמו כ’עולם של גברים’, דרך האופן שבו הוא מהדהד את המבט הגברי, את הערכים הפטריארכליים ואת תבניות הייצוג המסורתיות, המבקשות להראות את הנשים כנשיות, יפות וארוטיות, או לחלופין כאמהיות, צייתניות ואחראיות.
**
מאת: פדריקו גרסיה לורקה // תרגום: טל ניצן // עיבוד ובימוי: עירא אבנרי // עיצוב במה ותלבושות: דינה קונסון // עיצוב תאורה: יואב בראל // ייעוץ תנועתי: אדוה ירמיהו // הלחנת והדרכת עבודת קול ושירה: מירב בן-דוד // ייעוץ ספרותי: בלהה בלום // עוזרת במאי ומנהלת הצגה: טל גרוץ // ייצור תפאורה: ירון סליק // בהשתתפות: אפרת ארנון, שירי גולן, מיכל ויינברג, ענת פדרשניידר, נעמי פרומוביץ’
יום א’ 15.12.19 בשעה 19:30 – תיאטרון תמונע
יום ב’ 16.12.19 בשעה 19:30 – תיאטרון תמונע

תיאטרון תמונע
רח’ שונצינו 8 , ת”א www.tmu-na.org.il 03-5611211

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *