איך נראים החיים דרך עיניה של בחורה שאינה יכולה לראות? הנה הזדמנות להישיר מבט אל החיים דרך עיניה של מי שאינה רואה. כי קריאת סיפורה של סופי, צעירה נאה, רגישה ועיוורת, מאפרת לך, הקורא, להציץ דרך חרך צר אל הדרך שבה סופי רואה את העולם.
ביד בוטחת לוקחת הסופרת את הקורא אל מאחורי המסך השחור, היכן שהחושך שולט כל השנה, ומראה לו את האור. כי, אכן, חייה של סופי הישראלית, שיש לה חברים, השכלה וחיים של ממש, אינם חיים של תלות ועליבות, אלא חיים מלאי תוכן, אך גם עתירי מאבק והישגים.
במהלך הקריאה גוברת ההזדהות עם הגיבורה, בעיקר בגלל שהרחמים על מי שגורלו התאכזר אליו מתאדים, ואת מקומם תופסת הסקרנות למראה הטריקים והדרכים המשוכללות שבהם בונה לעצמה גיבורת הסיפור את חיי היום-יום. היא איננה קורבן, ואף כי לעיתים היא זקוקה לעזרה, היא לרוב מצליחה להשיג את כל מטרותיה בכוחות עצמה. מה קורה כשאל המשוואה המאוזנת שבה חיה סופי מצטרף גבר נשוי, שכן, שרואה מעבר לעיניה העיוורות של סופי גם צעירה יפה ומושכת? בכך עוסקת העלילה.
וזוהי העלילה: השנה היא 2001. לסופי מלאו שלושים לא מזמן. היא מתגוררת בדירה קטנה בחולון יחד עם סבתה המסורה גניה, שאוהבת אותה אהבת נפש וגם קצת מוציאה אותה מדעתה. הימים של סופי דומים זה לזה – בבוקר היא נוסעת בשני אוטובוסים לחברת הביטוח, שם היא עובדת כמרכזנית, ואחר הצהריים היא מבלה בבית – בדרך כלל מקשיבה לרדיו או כותבת סיפורים שהיא מקלידה במכונת הברייל שלה.
עולמה של סופי מתערער כאשר היא פוגשת את שלומי, בנם של השכנים החדשים. שלומי בן ארבעים, נשוי ואב לשניים. כבר שנים שהוא עובד עם אביו בעסק ההובלות המשפחתי, אבל חולם על חיים אחרים. הוא אינו יכול להיישיר מבט אל פניה של השכנה הצעירה. זה מכאיב מדי. אנשים פצועים, נכים, בטח עיוורת כמוה, מזכירים לו מיד את מה שהוא מתאמץ לשכוח.
ככה זה, יבינו שניהם – לפעמים האהבה היא תמרור אזהרה. לפעמים היא שדה מוקשים, ונדרש אומץ כדי להסתכן ולהסכים להרגיש שוב.
זהו סיפור מכמיר לב ועז מבע, המתפקע מאהבת אדם ומחמלה אנושית, שעוסק ברכוּת בנושאים לא פשוטים, בהם התגברות על מצבים קשים וצפויים מראש וחיפוש אחר מה שאובד ונחבא אל השוליים, במקום שבו עלינו להתאמץ כדי לראות. בין הנופים המוכרים לכולנו, בעומס היתר של המציאות המאפילה על רגעים יקרים, מתמודדת הסופרת שגית אמת באומץ עם שאלות של זהות והתבגרות, שעלינו לתת את הדעת עליהן על מנת לזכות במותרות הראייה. הסיפור שבבסיס ימים לראות מתחיל ברגע שבו אנו מוזמנים להתקרב אל ממשות אחרת ולתת לה להציף אותנו.
ובעיקר זהו סיפור של ניצחון על פחדים, אבל כזה שמתחולל רק כשמוסרות מחיצות ושניים יכולים באמת להתקרב.
שגית אמת, ילידת 1969, היא סופרת המתגוררת בהוד השרון. כלת פרס זאב ופרס לאה גולדברג. נשואה לרני שיראי ואם ליונתן, יובל ומיקה. ימים לראות הוא ספרה הראשון למבוגרים.
הוצאה: ידיעות ספרים.
מספר עמודים:304
יצא לאור: ינואר 2017.