ספר ילדים חדש על הגאון אלברט איינשטיין

קרא, נהנה וסיכם: אדר אבירם.

אם הילד שלכם הוא חולמני, מעט איטי, אולי חנון שמתבודד וכמעט ואין לו חברים – זה הספר שבשבילו, וזה גם הגאון האולטימטיבי בשביל לקרוא עליו ולהתעודד. אלברט איינשטיין היה, כנראה, מאד דומה לילדכם: שיער פרוע, חולמני, דמיון מפותח ששובה אותו ומאפשר לו לדמיין את עצמו עושה דברים שבשבילם לא ממש צריך להיות מקובל, ולא ממש צריך חברים.

הספר, בסדרת “ממציאים ומגלים” של כינרת זמורה ביתן, הוא החדש בסדרה. יצאו לפניו: גלילאו גלילי, האחים ריט, תומס אדיסון, צ’רלס דרוין ומארי קירי. תמי שם טוב, שכתבה אותו וגם את הספר על מארי קירי, יצרה בליל מסקרן של תולדות חיים, רכילות וסקירת הישגים מדעיים של האיש והאגדה. היא מתרכזת בילדותו ובנעוריו, אך שומרת מקום רב גם לאלברט הבוגר, המצליח, הבינלאומי והמתלבט.

הספר יעניין גם בני נוער, שאמנם יסלדו מהניקוד ומהאיורים, אבל יעשו מאמץ, יתעלמו מהם, ולגמרי ייהנו מקריאתו. הנה מה שכתב על הספר אדר אבירם, תלמיד כיתה ח’:

הספר אלברט איינשטיין לילדים מספר על ילדתו המיוחדת של איינשטיין, על הסקרנות שלו, על כך שהמורים זלזלו בו בבית הספר בגלל שידע יותר מהם, על כך שהרגיש שהבית ספר התנהג כמו מחנה צבאי לילדים, על מעברו ממדינה למדינה. בספר מתארים את מחשבותיו על המדע, על היקום. מתארים את הקשיים, את הדרך שלו להצלחה, ואת ההצלחה שאותה חווה לבסוף.

בספר מתוארים דברים שרובכם, תתפלאו, אינכם יודעים. לדוגמא: הידעתם שבמהלך היותו באוניברסיטה המצב הכלכלי של איינשטיין היה נוראי?

אני מאוד התרשמתי ונהניתי מהספר. הספר מעניק מידע רב על חייו של איינשטיין, ועל השפעתו על המדע והעולם. הוא צבעוני, כיפי, וקל לקריאה, מעניין ומסקרן. בקיצור אין ילד שלא ישמח לקבל אותו ולקרוא אותו.

אלברט מת בגיל 76. הוא ביקש שלא תהיה לו מצבה ולא הסכים שיהפכו את ביתו למוזיאון. הוא לא רצה שאנשים יעריצו אותו, שהרי לא חיפש כבוד, אלא שלום. כך מסתיים הספר. יש מה ללמוד ממנו, לא?!