עיבוד בימתי למחזה שכתב יואב רימון, ושיצא קודם כספר, בבימוי סמיון אלקסנדרובסקי ובכיכוב יהונתן וילוז’ני, והסופר והמחזאי יואב רינון עם תלבושות בעיצובו של אלירן נרגסי ועיצוב וידאו של האמן רן סלוין
זה מתחיל במשולש רומנטי בין שלושה גברים בתוך העולם האקדמי: יואב, בן 55, ראש החוג לספרות באוניברסיטה בירושלים,
איתי, בן 39, מרצה לספרות באוניברסיטה בירושלים, ועילם, בן 27, דוקטורנט בחוג לספרות באוניברסיטה בירושלים. הרקע לסיפור הוא רומן שניהל יואב עם איתי, שהחל כשאיתי היה סטודנט שלו, והסתיים ביוזמת יואב כמה שנים לאחר מכן.
המחזה עוסק בסיפור נקמתו של איתי ביואב: בראשית המחזה איתי שולח את בן זוגו הנוכחי עילם, לקחת חלק בסמינר “ארוס ומלנכוליה” שמלמד יואב, במטרה לגרום ליואב להתאהב בעילם ובעקבות זאת לצאת מדעתו ולמות – וזה אכן מה שקורה.
ההצגה היא הפקת תיאטרון חדשה המביאה לראשונה אל הבמה את המחזה מעורר ההדים של יואב רינון, “ארוס ומלנכוליה” (פורסם ב-2020 כספר בהוצאת תשע נשמות) – בבימויו של סמיון אלקסנדרובסקי, בהשתתפות המחזאי עצמו לצד השחקן המבטיח יהונתן וילוז’ני, עם תלבושות בעיצובו של אלירן נרגסי ועיצוב וידאו של האמן רן סלוין.
המחזה מתאר דמותו הראשית של יואב מהדהדת את דמותו של המחזאי, יואב רינון, אשר משמש כראש החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, שבו לימד וימשיך ללמד קורס בשם “ארוס ומלנכוליה”. עם זאת, מדובר ביצירה אמנותית בדיונית, שאינה מתיימרת לשקף אירועים אמיתיים או להוות אוטוביוגרפיה (על אף שרינון הוא הומוסקסואל כמו בן דמותו במחזה, במציאות יש לו משפחה וילדים, והוא מעולם לא ניהל, כמובן, רומן עם תלמיד).
הדמיון וההבדלים ביחס למציאות נועדו לעודד אצל הצופים חשיבה רדיקלית על סוגיות העולות מהמחזה, העוסקות בזהות ושבירת גבולות בתיאטרון, בספרות ובחיים. בין היתר, המחזה מראה כיצד הספרות לא רק מתארת את המציאות אלא מעצבת אותה – נקמתו של איתי ודרכו להביא על יואב טירוף ומוות מתבססת על הטקסטים הנלמדים בסמינר אשר מייצרים את המציאות של יואב ועילם, ונשענת על כוחה של הספרות לשכפל את עצמה במציאות.
הפקה זו מסכמת מעל עשור וחצי של עשייה אמנותית: מכתיבתו של המחזה, שארכה 10 שנים, דרך פרסומו כספר, מציאת הבימאי והשחקן הראשי (תהליך שדרש הסתייעות במלהקת מקצועית), ולבסוף עיבוד המחזה לבמה והפקתו בפועל.
המחזה כתוב כטרגדיה קלאסית, על פי המודלים של יוון העתיקה, שייקספיר, והקלאסיציזם הצרפתי מהמאה ה-17, ומבויים בדומה לתיאטרון הצרפתי הקלאסי מאותה תקופה – כשרוב הזמן שני השחקנים עומדים מול הקהל ללא תזוזה. הדגש מושם על הטקסט, שמבטא מתח קיצוני בין הגבוה והנמוך, בין שפה גבוהה ולשון שירה הכוללת חריזה ומשקל, לבין עיסוק בחומרים ‘נמוכים’, שפה ‘מלוכלכת’ ומילים גסות. לצד הבימוי הרדיקלי, מושם דגש על אמצעים אמנותיים מלווים, כמו תלבושות ייחודיות שעוצבו בידי מעצב האופנה אלירן נרגסי, והקרנות וידאו שעוצבו בידי האמן רן סלוין. זאת ועוד, שני השחקנים בהצגה מצולמים בלייב לכל אורכה, והצילום מוקרן על מסך מאחוריהם.
משתתפי ההצגה: יואב רינון ויהונתן וילוז’ני (מלהקת: גלית אשכול)
במאי: סמיון אלקסנדרובסקי
תלבושות: אלירן נרגסי
עיצוב וידאו: רן סלוין
ארוס ומלנכוליה | בית ציוני אמריקה, דניאל פריש 1, ת”א
הצגת בכורה ב-13/6, בשעה 20:00
כרטיסים: yoavrinon.co.il/eros