התרשם וכתב: איטו אבירם
לפעמים זה מה שבדיוק צריך. מלון הררי בסביבה פסטורלית, אבל על ציר מרכזי וממש לא רחוק. רצוי שהחדרים יהיו נקיים ומפנקים וכמובן, איך אפשר בלי ארוחת בוקר ישראלית טעימה. ומה שצריך זה מה שקרה, כשהגענו למלון לוגוס בישוב יד השמונה, שמחדריו נשקפים הרי יהודה, ומחדר האוכל נשקף כל גוש דן, על ארובותיו, מגדליו, וביום יפה – גם הים התיכון. כבונוס מיוחד, קיבלנו גם בריכת שחיה מחוממת. לא ממש במלון, אבל כמטחווי קשת, בישוב נווה אילן הסמוך.
מלון לוגוס היה בעבר מלון כפרי יד-השמונה, כן, זה עם החדרים מצופי בולי העץ הפינים, שהם אוריגינליים מפינלנד הרחוקה. בעצם, את כל המלון הזה הקימו תושביו הפינים של הישוב יד השמונה לפני כמה עשרות שנים, ומאז הוא כאן, קרוב, שונה ומיוחד במינו. מלון שלא מתיימר כמו האחרים, ונותן טיפה יותר מהם.
היינו שבט שלם של בני משפחה קרובים. חלקם הגיעו במיוחד מחו”ל, עם ילדים ועם כוונה לחגוג כינוס משפחתי קטן במסגרת חג החנוכה, אותו ניצלנו לחופשה משותפת. האמת היא שעשינו את זה כמעט ברגע האחרון, ולא האמנו שיש מלון מומלץ, קרוב, עם נוף ומוניטין, שיש בו מקום.
אבל לא רק שהיה מקום, אלא שהנהלת המלון שיתפה פעולה, הפגינה רצון טוב ואכפתיות, (מה שהתברר לי, מאוחר יותר, שמאד מאפיין אותה). פיזרנו את עצמנו בחדר זוגי אחד ובשלושה חדרים משפחתיים.
החדר הזוגי, אחד מ- 15 שכמותו, נמצא באגף החדש, ומכונה “סופיריור”. אהבנו את העיצוב המודרני, את המיטה הנוחה, את חדר האמבטיה הבוהק ואת המקלחת עצמה, לא רק רחבת ידיים, עתירת מים ומפנקת, אלא גם מופרדת בחכמה בקיר שקוף שמפריד בהצלחה בין חלקי האמבטיה. גולת הכותרת, כמו תמיד, הוא הנוף הנשקף מהחלון הענק, שהוא גם הדלת המפרידה בין החדר ובין המרפסת הקטנה, שבה ניתן לשבת, וליהנות מהרכס והעמק הקרובים ומבתיה הרחוקים של אבו-גוש, שאליה עוד נגיע בהמשך החופשה.
האחרים קיבלו שלושה מתוך 35 חדרי “קלאסיק”, הבנויים מעץ אורן מלא בסגנון פיני. קצת צרים, קצת בטעם של פעם, אבל בהחלט עם סטייל קלאסי והעיקר – נקיים ומתוחזקים. אחרי שהתמקמנו בחדרים ונפגשנו בלובי, הופתעתי לשמוע מילדיי ונשותיהם כמה הם מרוצים מהחדרים ובכלל, כמה שנחמד להם כאן. ומכיוון שאני מכיר אותם, ויודע כמה בכמה מלונות מפוארים בארץ ובחו”ל הם התאכסנו בימי חייהם, החזקתי אצבעות שהרושם הזה לא יימחה עד סוף החופשה המשפחתית הזאת.
אחרי שנסענו לאכול צהריים במסעדת “כרמא” בעין כרם, (20 דקות נסיעה, לא התרשמנו במיוחד מהמסעדה) חזרנו והתכנסנו בחדר גדול, או אולם קטן, שהיה בו להפתעתנו גם פסנתר. את האולם הקטן קיבלנו מההנהלה, ובמקום הזה בילינו את הזמן המשותף, בירכנו זה את זה, חילקנו מתנות ואחר כך ארגנו משחקי חברה לילדים.
חוץ ממסלולי טיול בהרים המקיפים את המלון – אלה מיועדים בעיקר בעצים צעירים, ולכן מאפשרים תצפית למרחק, קפצנו גם לאבו גוש, (5 דקות) שהצליחה להפתיע אתנו עם מגוון גדול של מסעדות (לא רק ערביות, אלא גם איטלקיות, אסיאתיות ועוד), בתי קפה, פיצריות והמון אופי. איך אפשר בלי התה הערבי, בקונדיטוריית אבו דאוד המקורי, (יש קונדיטוריות רבות במקום, וכולן שוות) עם מגוון עוגות ערביות אוריגינל וצלילי המואזין מהמסגד הסמוך, שאפילו הם, איכשהו הצליחו להשתלב באווירה האותנטית שהקיפה אותנו. אין ספק שעובדת היותה של אבו-גוש קרובה כל כך ליד השמונה, מייתרת לחלוטין כל סיבה לחפש מזון ומשקה רחוק יותר.
בבוקר שלאחר מכן נפגשנו בחדר האוכל, מחויכים ושבעי רצון. זהו, לעניות דעתי, אחד מחדרי האוכל המקוריים והמיוחדים יותר בישראל. רחב ושטוח, קירותיו ותקרתו עשויים קורות עץ. הוא ממוקם גבוע על הגבעה שעליו ממוקם המלון כולו, ובצמוד לו יש תצפית מרתקת אל השפלה ומישור החוף. הרחק ניבטים “גורדי השחקים” של מודיעין, שפיצים של בניינים בגוש דן ומעבר להם, הים הכחול. אנו קיבלנו שולחן משפחתי צר וארוך והיה כל כך טעים, מגוון ונעים, שנתקענו שם הרבה אחרי מועד סיום הגשת ארוחת הבוקר (10:00).
את ההסעדה במלון לוגוס יד השמונה מנהל “מטבח לואיזה” אשר משתייך לתנועת ה ‘Slow Food’ בישראל. התפריטים יצירתיים ואקסקלוסיביים, עם דגש על חומרי גלם איכותיים, עונתיים ומקומיים, המוגשים על ידי צוות שרואים עליו שהוא גאה במעשה ידיו, אכפת לו, והוא בעיקר רוצה להשביע את רצונכם.
למטבח לואיזה תעודת כשרות של הרבנות הראשית בישראל, ואם אתם ברי מזל, ונקלעתם למלון ביחד עם קבוצת תיירים או כשיש אירוע במקום, יש מצב שתוכלו לקבל גם ארוחת ערב שתהיה, להערכתי, שווה יותר ממה שרוב המסעדות בסביבה מציעות.
אחרי הארוחה, מה טוב משיטוט בגינת המלון, יציאה אל מסלולי הליכה מגוונים בהרים המקיפים את המלון או ביקור בגן התנכי, המשתרע בצמוד למלון ומהווה חלק ממנו. זהו שטח טבעי נרחב המשלב מגוון שחזורים ארכאולוגיים אותנטיים מתקופות המקרא, בית שני, המשנה והתלמוד.
תמצאו את עצמכם משוטטים בינות מטעי זיתים, גפנים, שדה חיטה, שבילי עיזים, טרסות מעובדות בצמחי מרפא ותבלין הטובלים בצמחיה ארץ ישראלית. אפשר להסתייע בסיורים מודרכים שנערכים במקום ובהם ניתן ללמוד על אורחות חיים ותרבות של אבותינו.
סיורים מודרכים בגן התנכי | 60 דקות | לקבוצות עד 10 איש ₪280 + ₪28 לכל אדם נוסף. סיורים קבוצות בהדרכה עצמית בגן התנכי | ₪18 לאדם. חשוב לציין כי הגן אינו פתוח – מה חבל – בשבתות ובחגים. יום א–ה | 8:00 – 17:00, יום ו | 8:00 – 15:00
ואיך אפשר בלי להשביע את רצונו של כל ילד ישראלי באשר הוא, ואת שאיפתו העזה, גם בשיאו של החורף, לטבול בבריכה?! שמנו פעמינו, אם כך, אל הבריכה המקורה והמחוממת בנווה אילן, שהכניסה אליה לאורחי המלון היא ללא תשלום. איננו אוהדים גדולים של אדי כלור ותקרות גבוהות, ואנו, ההורים, מצאנו עצמנו די אבודים על הספסלים והכיסאות החצי רטובים שהוצעו לנו. בהיעדר מזנון נגיש, נותרו מכונות החטיפים, ואנו העזנו לפנטז על מרפסת שמש, בית קפה או לפחות עגלת קפה שוקקת חיים…
לפחות הילדים נהנו, כפי שהם יודעים תמיד ליהנות, למרות ששהייתם בבריכה הוגבלה לתחום קטן, כזה שאינו מפריע לשחיינים המתמידים, שנראו, אם לשפוט לפי צבע עורם וגוון שיערם, פינים מושלמים במוצאם.
מלון לוגוס, יד השמונה, ישראל, 9089500 טלפון 025942000 פקס : 025343959
אל כתבת “התרשמות”: “חופשה בירושלים: לינה, מסעדות, בילויים ואטרקציות לכל המשפחה”.
