Image default
בימה ומחול מה חדש תרבות ובידור

“עבודה אחרונה” של בת שבע – המופע שאיננו אחרון בכלל, חוזר בינואר-פברואר

עבודה אחרונה - צלם - גדי דגון
עבודה אחרונה – צלם – גדי דגון

המסך עולה. אישה צעירה בשמלה כחולה ונעלי ספורט רצה בפרופיל בקצה הבמה. היא אינה מתקדמת, אך רצה, יחסית, מהר.

הרקדנים עולים. בגדיהם לבנים, והם עוד יחליפו אותם, על הבמה, לגלימות שחורות, ואחר כך ישובו ויפשטו אותן על הבמה. רקדנים אחדים פותחים בקטעי סולו המעוררים זיכרונות חמקניים על קטעי סולו דומים בהופעות קודמות. הרי אלה אותם הבחורים והבחורות המצוינים, עם אותו הכושר הבלתי אפשרי, אותן המניירות ואותה הזיעה המתחילה לכסות אותם אחרי שהשילו כמה אלפי קלוריות לנגד עינינו.

האישה הצעירה ממשיכה לרוץ בקצב אחיד בקצה הבמה, מבטה מופנה קדימה והיא אינה מטה אותו שמאלה, כדי לפגוש בעיני הקהל.

 

בדף המצורף למופע מוסבר כי הרקדנים חוקרים את תנועת הגוף כביטוי ההומאני והמסעיר ביותר של אמנויות הבמה, ומעבדים את המנעד הגדול של התחושות והרגשות לאירוע בימתי. המוסיקה מונוטונית, תעשייתית, גונחת בדיסהרמוניה מעוררת עייפות. תנועת הרקדנים לאה עד איטית מאד. התאורה עמומה, הקהל מתחיל לנקר. הקהל מנהל מאבק במעקב אחרי המתרחש על הבמה, ואחרי העפעפיים הרבים הרוצים כל כך להיעצם.

האישה הצעירה ממשיכה לרוץ בקצב אחיד בקצה הבמה, מבטה מופנה קדימה והיא אינה מטה אותו שמאלה, כדי לפגוש בעיני הקהל.

בחצי השני שלו המופע מתחיל להתעורר. רקדן אחר רקדן הם פוצחים בסולו קצרצר וממשיכים בו באובססיביות, כל עת שהבאים אחריהם מבצעים גם הם סולואים קצרצרים וממשיכים בהם באותה מסירות מוכנית וחסרת מנוח, עד ששבע-עשרה רקדנים מבצעים שבע עשרה סיקוונסים של תנועות מחול קצרצרות. התמונה חסרת המנוח מתעתעת בקהל. כל המנקרים התעוררו סופית.

האישה הצעירה ממשיכה לרוץ בקצב אחיד בקצה הבמה, מבטה מופנה קדימה והיא אינה מטה אותו שמאלה, כדי לפגוש בעיני הקהל.

המופע מגיע לשיאו. הוא סוחף, מפתיע וגם המוסיקה חומלת על האוזן ועושה לה טוב. דומה שקצב נשימתם של הצופים מתגבר ככל שקצב המופע עולה. הקרשצ’נדו עומד להגיע וכמו בסיפור דרמטי טוב – הכל יגיע אל סופו באיבחת מחול סופית אחת.

המחול מסתיים בתמונה בלתי נשכחת: הרקדן הגבוה בחבורה שולף סרט טייפ דביק ומתחיל לחבר את השחקנים הקפואים זה לזה, ולהדביק אותם בסרטי דבק הנכרכים סביב גופותיהם. בכך, הוא יוצר קשרים חדשים בין הדמויות, שהופכות באחת לנוירונים בתוך המוח, הנמתחים למערכת עצבית אחת.

הסוף מגיע. מחיאות כפיים נלהבות. עקשניות. תובעניות. האישה הרצה “מושלכת” החוצה על ידי הרקדנים, ונעלמת מן הבמה. היא תופיע אחרי שמחיאות הכפיים יתגברו עוד ועוד. גופה הרטוב ינצנץ מול הזרקורים, ואהדת הקהל תישא אותה גבוה יותר מכל חברי הלהקה גם יחד…

מדובר בהפקה של להקת מחול בת-שבע בשיתוף פסטיבל מונפלייה 2015 והמרכז האירופאי לאמנויות, דרזדן.המופע מתקיים בתמיכת קרן בת-שבע להפקות חדשות, וקרן דליה ואלי הורביץ בע”מ.

בחזרה פתוחה שנערכה לעיתונאים לפני הבכורה, נשאל נהרין על מה היצירה. אבל בדרכו הנהרינית המסתורית, הוא לא נתן מענה. ‘אני מזמין אתכם לעולם שלי’. כמו חלום בשעת שינה, ל’עבודה אחרונה’ יש שלבים שצריך לעבור. הכניסה העדינה אליו, ההתמסרות המוחלטת אך המעורפלת, ולבסוף, הסיומת שנקטעת במהרה ודורשת עוד כמה דקות לפני שמתעוררים והולכים”.

אלה רקדני להקת מחול בת-שבע, מעונת 2014/15 המשתתפים:

עיצוב תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)עריכת ועיצוב פסקול: מקסים וואראט  מוסיקה מקורית: גרישהליכטנברגרעיצוב במה: זוהר שואףעיצוב תלבושות: ארי נקמורה

אסיסטנטים לאוהד נהרין ומקסים וואראט: אריאל כהן, גיא שומרוני

מוסיקה:

Few Mysteries Solved in a Year of Contact- Sagat// Club Life – Hysterics // Crusty Juice – MPIA3// ‎Volume VIP- Monkey // Tantrum – Luminox

מאמן ריצה: מרק אור

עיצוב תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)

עריכת ועיצוב פסקול: מקסים וואראט

מוסיקה מקורית: גרישה ליכטנברגר

עיצוב במה: זוהר שואף

עיצוב תלבושות: ארי נקמורה

אסיסטנטים לאוהד נהרין ומקסים וואראט: אריאל כהן, גיא שומרוני

מאמן ריצה: מרק אור

הפקה של להקת מחול בת-שבע בשיתוף פסטיבל מונפלייה 2015 והמרכז האירופאי לאמנויות, דרזדן

בתמיכת קרן בת-שבע להפקות חדשות, וקרן דליה ואלי הורביץ בע”מ (חל”צ)

65 דקות ללא הפסקה

17-15, 31-29 בינואר
10-8, 24-22 בפברואר
אולם סוזן דלל, ת”א

כרטיסים באתר הלהקה www.batsheva.co.il  או בטלפון: 03-5171471

למידע נוסף על המופע באתר להקת מחול בת-שבע: http://batsheva.co.il/he/repertory?open=last_work

 

אולי תאהב\י גם:

בקרוב: פסטיבל קומדיות צרפתיות בסינמטקים ברחבי הארץ

איטו אבירם

המסעדות “טאיה” ו”קופינאס” בשרון מציעות – אוכל ושעשועים

איטו אבירם

אהבה בתנועה – פעילות לכל המשפחה במוזיאון יעקב אגם ברשל”צ

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן