Image default
שווה קריאה תרבות ובידור

“להיות טיפה להיות מים” תערוכה חדשה במעלות תרשיחא

התערוכה “להיות טיפה, להיות מים “של האמן  והפסל היפני נובויה ימגוצ’י היא תערוכה המביאה לקדמת הבמה את מחזוריות החיים והבריאה דרך פיסול בטיפת מים. אוצרת התערוכה אשתו – שיר מלר ימגו’צי גם היא אוצרת ואמנית ישראלית פעילה. הזוג חי בכפר האמנים עין הוד משך 30 שנה ומקיים סדנאות חוייה יפניות על תרבות יפן  לצד טקסי תה מסורתיים , בביתם בכפר האמנים עין הוד.

נובויה ימגוצ’י, פסל יפני המתגורר בכפר האמנים עין הוד, מתמסר לאורך שנות יצירה רבות אל האש והתמורות שהיא מחוללת במתכת, אלא שהפעם הוא יוצר באמצעותה דימוי של מים.

הוא מחשל את המתכת ומניע אותה מבפנים עד שהיא נמתחת ומתעגלת כדי לתת צורה למה שמעבר לצורה- מעגלי החיים השלובים זה בזה, זרימה מתמדת של מים בלעדיהם אין לנו קיום. היצירות בתערוכה זו עוסקות במחזוריות החיים ובתהליכי התהוות הסמויים מן העין.

“עובר” – יצירת פיסול מתוך התערוכה.

אחרי 30 שנות חייו בישראל מביע נובויה בתערוכה ייחודית את מחזוריות החיים דרך דימויים של מים שמהם נובעים החיים עצמם ומעניק משמעות חדשה לטיפת המים ממנה נוצרת הבריאה כולה.

מדובר באמן ייחודי בנוף הישראלי המביא את ניחוחות יפן בעבודותיו לצד יצירה ובנייה של כלי נגינה מוזיקליים  מברזל אשר בונה בעצמו במפעל ייחודי בקיבוץ עין כרמל .

הפסל המרכזי בתערוכה, הנושא את שמה “להיות טיפה, להיות מים”, בולט בנוכחותו הסוריאליסטית במרחב. גופו הלבן של גבר שקוע במעגל אפר עד מתניו. ראשו מוטה לאחור, ופיו הפתוח לרווחה נכון לקלוט את טיפת המים היחידה. ידיו הפרושות מעלה, נישאות כמו בתפילה לגשם ומתוך כפות ידיו עולים שני ענפים המבקשים להתמלא חיים ולהצמיח עלים חדשים, משל היה הטבע חלק מגופו. האם לא כך הדבר?

בסדרה החדשה “להיות מים” בוחר ימגוצ’י במשטחי פלדת אל-חלד/נירוסטה. ששקיפותם הממורקת מזכירה פני מים שקטים והופכים אותה לאל-חומר, כמו בעבודות קודמות, גם כאן הוא בוחר להתייחס לחומר הקיים מבלי להוסיף או לגרוע ממנו, מתוך הכרה בשלמותו. מתחת לפני השטח המתכתיים רוחשים חיים; רסיסי טיפות הנובעות ועולות, לובשות ופושטות צורה בכל אחת מן היצירות, תוך כדי תהליכי זרימה והשתנות עד שהן הופכות לגופים כמו אנושיים, לתא שמתחלק לשניים או ליצור עוברי שמבקש להיוולד.

באירוע השקת התערוכה ניגן נובויה על כלי ה”פנטם” כלי נגינה מתכתי שבונה בעצמו המייצר מצלול מוסיקלי ייחודי של מוזיקה מדיטטיבית ומרגיעה. את הכלי מייצר במפעל שלו בקיבוץ עין כרמל והוא אחד מיני כמה אמנים בודדים בעולם הבונים כלי נגינה ייחודי מסוג זה.

התערוכה פתוחה לקהל הרחב עד ה- 15.1.2022

צילומים: דימה וולרשטיין.

אולי תאהב\י גם:

פסטיבל המשוררים במטולה – ציפי שחרור הופיעה, התרשמה וכתבה

איטו אבירם

סתיו של חופשות בחו”ל

איטו אבירם

התרשמות מ”שיגעון המוסיקה” ב”הקאמרי” – קליל, לא חף מחובבנות, אך כייפי.

איטו אבירם

הגב לפוסט