איטו אבירם

כללי המשחק/ רעות קידר *

“אני מרגישה שאני רק הורסת אנשים מסביבי, מקלקלת אותם. אני כמו פצצה וכל מי שסביבי נפגע. אני באמת לא מנסה, אבל איכשהו אני הורסת הכול…”

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

“לפעמים אני מרגישה כאילו החיים הם משחק ואני לא יודעת מהם החוקים.

כולם משחקים לפי הכללים, יש להם אסטרטגיות, ורק אני מנסה להבין מה מותר ומה אסור.

לפעמים אני עוברת על החוקים ומשלמת על זה. לפעמים אנשים משתמשים באסטרטגיות שלהם עליי ואני נפגעת, ולפעמים אני הפוגעת.

אני לא יודעת מה כל אחד רוצה, אני מניחה שזה לנצח במשחק. אבל אני, אני רק רוצה לשרוד אותו, לא להיפסל או להפסיד.

זה נשמע קל, אולי לכם זה באמת קל, אבל לי לא.

אני עושה הרבה טעויות, מחלקן אני לומדת, אבל מהרבה אחרות לא.

כשאני חושבת על זה, אני מניחה שלנצח במשחק החיים אומר משהו אחר לכל אדם. לאחד זה יכול להיות עשיר, לשני זה למצוא אהבה, לשלישי זה להיות מפורסם או להיות מאושר.

להרבה זה להשפיע על העולם, להשאיר חותם. אני לא רוצה לשנות את העולם, אני לא מעוניינת להיות מפורסמת או להמציא משהו, אבל אני כן רוצה להשאיר חותם. לא על העולם או החברה כולה, אבל על האנשים שאני בקשר איתם. אני רוצה שתהיה לי השפעה טובה עליהם, שהם ילמדו משהו בזכותי, שהם יהפכו לאנשים יותר טובים.

אבל כרגע זה לא מרגיש שזה מה שאני עושה, להפך. אני מרגישה שאני רק הורסת אנשים מסביבי, מקלקלת אותם. אני כמו פצצה וכל מי שסביבי נפגע. אני באמת לא מנסה, אבל איכשהו אני הורסת הכול.

עוד לא הבנתי את המשחק, עוד לא הבנתי למה אני משחקת, בשביל מה. עוד לא הבנתי איך אחרים משחקים, אבל אני מניחה שיש לי הרבה זמן ללמוד”.

 

היא סיימה לקרוא את הקטע שכתבה והסתכלה עליי.  זו הייתה הפעם הראשונה שהעזה להקריא לי משהו שכתבה. תמיד הייתי רואה אותה עם המחברת שלה, מסתובבת איתה בתיקה ומוציאה אותה במהלך היום בשביל לכתוב. היא גם הייתה משתפת אותי בנושא שעליו כתבה. אבל מעולם לא קראה לי.

זה מרגיש כאילו אני מציץ לתוך הנשמה שלה. ניסיתי להסתכל עליה ולהבהיר לה איך אני מרגיש. יש פעמים שמילים הן מיותרות. זה הרגיש לי כמו אחת מהפעמים האלה.

רציתי להגיד לה שהחיים הם הרבה יותר ממשחק, שהחיים לא מגיעים עם הוראות או חוקים, שכל אחד עושה מה שנראה לו לנכון. רציתי להגיד לה שזה לא קל לאף אחד. החיים קשים, כולנו עושים טעויות, גם אני לא לומד מכולן.

אני רק רוצה לעשות דברים שעושים לי טוב, להיות מאושר. לאהוב עושה לי טוב, היא עושה לי טוב.

רציתי להגיד שהיא משאירה חותם, שכשהיא נכנסת לחדר אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלה, שלא שוכחים את השם שלה. שאנשים תמיד שואלים לגביה כשהיא לא נמצאת. רציתי להגיד לה שהיא ממש טועה. אנשים אוהבים אותה. היא לא פוגעת באנשים יותר משאחרים פוגעים. רציתי להגיד לה כמה אני אוהב אותה, איך היא שינתה אותי, איך אני לא אשכח אותה לעולם.

היא לא פצצה, היא פרח, עדין ורגיש. רציתי להגיד לה שבעולם הזה אתה לא מקבל אפשרות לבחור אם להיפגע, אבל יש לך יכולת מסוימת לבחור מי יפגע בך. אני אוהב את הבחירות שלי. רציתי לשאול אותה אם היא אוהבת את שלה.

רציתי להגיד לה את כל זה, להבהיר לה כמה רגש ועומק יש בכתיבה שלה. לתאר לה שזה מרגיש כאילו הלב שלה מדמם על הדף. רציתי להחמיא לה, לעודד אותה, לנחם אותה.

במקום להגיד לה את כל זה הסתכלתי לה עמוק בעיניים וחיבקתי אותה חזק.

  • רעות משתתפת בסדנת כתיבה של איטו אבירם בקתדרה פרדס-חנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *