איטו אבירם

“כאן במה” – תסכיתים ממבחר הצגות תיאטרון תמונע

מיזם ייחודי בצל הקורונה של שת”פ בין תיאטרון תמונע לרדיו כאן תרבות

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

מתוך ההצגה מזיניק.

בתקופה זו בה התיאטרון נאלץ לסגור שעריו, נוצר שת”פ בין תיאטרון תמונע ורדיו כאן תרבות כדי להמשיך ולספק תכנים. בימים אלו התיאטרון והרדיו הפיקו יחד תסכיתים ממבחר הצגות של תמונע.

“כאן במה” של תיאטרון תמונע ורדיו כאן תרבות מפגיש מחדש את התיאטרון והרדיו ובודק את הקשר בתקופה הזו נוכח הימים שעוברים עלינו עכשיו.

התסכיתים הראשונים שיעלו מבוססים על ההצגה “קין” מאת נאוה צוקרמן ומשחק של אייל שכטר (2.4.20), “מז’יניק” של נטע וינר וסתיו מרין (6.4.20) ו“היעלמותו של מ'” של דניאל כהן לוי (חלק א’ 30.3.20 וחלק ב’ 31.3.20) ועוד בהמשך.

היעלמותו המסתורית של מ’  – סיפור בלשי-אורבני – 

עקבותיו של מ’ אבדו לפני 30 שנה, שנים אחר כך אני נשלחת על ידי אמי לפענח את תעלומת היעלמותו המסתורית. מסע שהתחיל בגלגול הקודם, ובמהלכו אלמד מה הדבר הראשון שמצילים משריפה, עד מתי מחכים למאהב שהלך, ואיך כל זה קשור לחתול של שרדינגר?

דרך מסע שמובל מכמיהה להיות בלשית יוצרת הוויה תיאטרלית חידתית וסוריאליסטית ומעלה באוב מציאות ישראלית נשכחת.

קין – אירוע תיאטרוני לשחקן וקהל.

בצלם אלוהים ברא אותנו, ואכלנו מן הפרי וגילינו את השקרים וגורשנו מגן עדן ומאז אנחנו מחפשים. הטעויות של אלוהים, הטעויות שלנו. דיון בספר בראשית ובסיפור הרצח הראשון באנושות, הופך למסע חשוף של המרצה אל עברו, ואל אות הקין שנצרב בבשרו. קריאה חדשה ועכשווית בסיפור התנ”כי, שהיא הזמנה למחשבה, להסתכלות מחודשת על משמעות הבחירות האישיות של כל אחד מאתנו.

הסיפור העתיק על קין והבל מסתבר כרלבנטי, חי ובועט אצל כולנו. זוהי הצגה על החוויה הפרטית, האישית בתוך החוויה הישראלית, החברות, המלחמות, הגעגוע לתמימות שאבדה וההתבגרות הלא נורמלית שנכפית עלינו במציאות של מלחמות. קידוש מושג החברות והאחדות בכל מחיר, על חשבון האינדוידואל, הרצונות והחלומות האישיים.

מז’יניק- חגיגת קרב משפחתית: קול גוף ומילה בברית ומאבק לחיים ולמוות

ביצירתם של נטע וינר וסתיו מרין השניים מצרפים את השחקן בני אלדר ויחד חוקרים את עול הזיכרון הבין-דורי דרך ה”אחאות”, הקשר בין אחים ואחיות, לאורך ההיסטוריה, החברה והפוליטיקה. היצירה נעה בין ספוקן וורד ושימוש באמנויות לחימה לשפת תנועה שמפתחים השניים מאז “חיתוך.דיבור”. 

“בילדותנו אנו מבלים יותר זמן עם אחינו ואחיותינו מאשר עם הורינו. הקשר איתם נמשך פסק זמן ארוך יותר. חיינו כאחים ואחיות מתנהלים לאורך הציר של שיתוף פעולה ותחרות. אנו לומדים על נאמנות ומאבק מאחינו ואחיותינו יותר מאשר כל אדם אחר […] יותר ממחנכים ויותר מחברים, מאהבים וחיות מחמד, אחים מעצבים אותנו להיות מי שאנחנו.” (הנרי אברמוביץ’, אחים ואחיות-פסיכולוגיה, מיתוס, מציאות)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *