כשאנחנו חיים “במדינת לכאורה”, שבה למרות כל חשיפה וחקירה, הפגנה ו”בערה” נמשכת השררה. מה נותר למנערים רגליהם מן השלולית מלבד לספר על המחדלים, ואיך? – בשירה.
ולאלו המחפשים נחמה מול תופעות כמו איה נאפה, טיסת השוקולד, בחירות חוזרות בעלות של מיליארדים ועוד. מול השלולית, שהולכת והופכת לביצה, הם מוזמנים למצוא מעט חיוך ועונג בקברט “במדינת לכאורה”.
הקברט שיצרו אנשי “חבורת שלולית” מפגיש אותנו פנים-אל-פנים עם כמה מהמוסדות והאישים החשובים בחברתנו, מגן הילדים עד לבית המשפט, מן המורה ועד למיניסטר.
עם האזרח הקטן, העסקנים שמנהלים ורומסים אותו, עם אבדן התמימות, התפרצות האלימות וכולי. באופן סאטירי ונוקב, אך גם מעודן. כשהדגש הוא על המילה הכתובה והחרוז ועל ההרמוניות הקוליות.
ואיך הכל התחיל?
המרצה לאמנות אפרת שטרן פרסמה טקסטים סאטיריים בספר ושמו “אישה ושמה בושה”. הספר התפשט מתחת לרדאר ואחד השירים אף תורגם ליידיש, ולאנגלית. הוא הגיע לידיו של המוזיקאי רפי זליג שרתם שנים עשר מוסיקאים להלחין שירים מתוך הספר, תוך מתן תשומת לב רבה לתוכן. המלחינים שאבו השראות ממקורות רבים: מועדון התיאטרון, ז’ורז’ ברסאנס, הקומפניון דה לה שנסון, ניקוי ראש ונוספים.
אתי רזניק ביימה את השירים עם תנועה מינימלית. חלק מהקטעים מוגשים על ידי השחקן דורון צפריר שמאז ומתמיד התעניין באדם הקטן הנשבר מול גלגלי הבירוקרטיה, כזכור לנו עוד מימי “סערה בכוס תה” בזהו זה.
והקהל מוזמן למצוא נחמה בקברט בין הפגנות לבחירות.
במדינת לכאורה/ חבורת שלולית
טקסטים: אפרת שטרן צלם: דוד קפלן, ניתן לקבל תמונות כבדות יותר
לחנים: מוני אמריליו, רפי קדישזון, אבי בנימין, אדי זיסמן, עפרה ונקרט, רמי הראל, קובי לוריא, אפרת שטרן, רון גנג, יעל גרמן, אמיתי לוין, רפי זליג
שירה: עפרה ונקרט , ורדה זליג, חירם אמיר ורפי זליג
משחק: דורון צפריר , קלידים, גיטרה, קולות: אמיתי לוין
בימוי: אתי רזניק, ניהול כללי ומוסיקלי: רפי זליג
תיאטרון תמונע תל-אביב יום ראשון 8.12.2019 בשעה 21:00 כרטיסים 75-85 שקלים לכרטיסים
החאן ירושלים יום חמישי 19.12.2019 בשעה 20:30 כרטיסים 85 שקלים לכרטיסים
מועדון הביט, חיפה, יום חמישי 2.1.2020 בשעה 20:30 כרטיסים 80-95 שקלים לכרטיסים
לפרטים נוספים: 052-3350928 .