“הרמת מסך”, פרויקט הדגל של משרד התרבות להצמחת אמנים בתחום המחול לרבות יוצרים עצמאיים ומנהלים אמנותיים, יוצא לדרך זו השנה ה-27 – והפעם ברחבי הארץ: בת”א וירושלים, בדימונה ובכפר המחול בקיבוץ געתון – מקום מושבה של להקת המחול הקיבוצית.
במה ייחודית זו נוסדה על ידי המחלקה למחול במשרד התרבות, המקצה משאבים ייעודיים במטרה לאפשר ליוצרים עצמאיים שאינם עובדים בלהקה ממוסדת להציג עבודות בכורה כשהם משוחררים מההיבטים הלוגיסטיים והכלכליים הכרוכים בהפקת מופע – כמו תפעול, שיווק, פרסום ויחסי ציבור, וליהנות מ- 70% מהכנסות מכירת הכרטיסים. במהלך שנות קיומה צמחו מתוך במת “הרמת מסך” היוצרים הבולטים והחשובים במחול הישראלי שהשפיעו באופן משמעותי על המעמד והמוניטין המיוחדים של המחול הישראלי ברחבי העולם.
בשנה זו ממשיכים לנהל אמנותית את אירועי הרמת מסך שני היוצרים המוערכים איציק ג’ולי- בימאי, כוריאוגרף, מחזאי ודרמטורג, מנהלו האמנותי של פסטיבל ישראל, והכוריאוגרף, הרקדן והיוצר הלל קוגן. ניהול הפרויקט מופקד בידיה של קרן כרמל, מנהלת המחלקה למחול במשרד התרבות, בהתייעצות עם המדור למחול. ניהול הבמה וההפקה מופקדים בידי פסטיבל ישראל בראשותו של איל שר. מפיקה: מירי מנירב.
תשע עבודות בבכורה בארבעה מסכיםיעלו בשנה זו. כל אחד משני המנהלים האמנותיים בחר את היוצרים שיופיעו ב”הרמת מסך”: היוצרים שבחר איציק ג’ולי הם סחר דאמוני, שירה אביתר, תמי ליבוביץ , אסף אהרונסון ומיכל סממה.
היוצרים שנבחרו על ידי הלל קוגן הם סתיו מרין ומרב דגן (יוצרות במשותף), אנדראה מרטיני, עדי בוטרוס ונדר רוסנו.
על חזונו ובחירותיו האמנותיות בהרמת מסך אומר איציק ג’ולי: “גם בשנה זו אנחנו ממשיכים לבדוק ב’הרמת מסך’ את גבולות המדיום, לחפש שפות במה מבוססת גוף המרחיבות את החשיבה על מחול ומעניקות מבט על תוכן עכשווי שמתרחש בזירת המחול הישראלי. השנה אנחנו נמצאים בין הרצון לביטוי פיזי-טוטאלי ולבין יצירות המחפשות את עולמן דרך דימוי כמעט סטטי”.
על בחירותיו אומר הלל קוגן: “השנה בחרתי בארבעה יוצרים שחוויית הצפייה ביצירותיהם הקודמות השאירה בי רושם עז. אלה יוצרים שנמצאים בשלבים שונים במסלולם ככוריאוגרפים, סקרנים ומסקרנים, נחושים וורסטיליים, שלצד עבודתם הכוריאוגרפית הייחודית הם גם פרפורמרים מעולים בעצמם. ליוצרים אלה בעיני נוכחות בימתית וירטואוזית, ביצועית וגופנית יוצאת דופן, ואני מוצא אצלם כישרון מיוחד: ביצירותיהם ובגופם מתגלמת אחדות הרמונית עוצמתית בין האמן היוצר לאמן המבצע. הם גם היוצר וגם החומר ביד היוצר”.
“מיזם ‘הרמת מסך’ מבטא את חזוני בדבר מחויבות המשרד ליצור תנאים ומרחב מאפשר ליצירה ישראלית מקורית עבור יוצרות ויוצרים עצמאיים”, אומרת שרת התרבות והספורט מירי רגב. “אני מודה בחום לכל העוסקות והעוסקים במלאכה חשובה זו. המיזם הצמיח בשנות קיומו אמניות ואמני מחול בולטים, אשר העלו במהלכו את עבודות הבכורה שלהם. אני רואה במיזם קרש קפיצה נהדר ליוצרות וליוצרים, כמו גם ליצירה ישראלית חדשנית ורעננה. שמתי לעצמי ליעד להמשיך לפתח ולטפח יוזמות תרבות חדשניות כמתן במה לאמניות ולאמנים ואמשיך ביתר שאת לעשות זאת. מפת התרבות הישראלית תלך ותתעצם לא רק בהגדלת התקציב עליו עמלתי, אלא גם ובעיקר ביצירת ביקושים והיצע חדשים לתרבות ולאמנות ובהרחבת מסגרות היצירה. בעולם התרבות והאמנות גם השמיים אינם הגבול”.
ואלה העבודות שתועלינה במסגרת המסכים :
מסך 1
מיכל סממה – “אנדרטה לתרנגולת”, יצירה וביצוע: מיכל סממה, מוסיקה ובימוי סאונד: עמית גילוץ
׳אנדרטה לתרנגולת׳ מתחילה במתח שבין גוף החיה הנע ומתכלה ובין האנדרטה- הגוף הנצחי והנייח. סממה מבקשת להפוך את היוצרות ולהסתכל על האנדרטאיות של הגוף ועל הגופניות של האנדרטה, על הגוף כאובייקט פיסולי ועל האובייקט הפיסולי כגוף חי ונושם. “המילה ׳יד׳ בעברית היא שם נרדף לאנדרטה, במקרא היא מופיעה גם כמקום ׳מחוץ למחנה׳ אליו הולכים לעשות צרכים. בין המשמעויות האלה של קדושה ולכלוך, טומאה וטוהרה, נפתח המרחב של העבודה: “אני בוחנת את האפשרות לנסח על הבמה, ההופכת בעצמה לאובייקט, מופעים של וירטואוזיות ועילגות, בוטות ועידון, התענגות וסלידה. מהו הדבר שסביבו אנחנו מתאחדים בפרפורמנס? האם עבודת פרפורמנס יכולה לשמש כאתר הנצחה?
מיכל סממה פועלת בשנים האחרונות גם בניו יורק ובשיקגו ולאחרונה הופיעה, בין השאר, בהרמת מסך 2014, אינטימדאנס 2015, תיאטר דה לה ויל בפריז, ג’דסוןצ’רצ’ ו- Chocolate Factory Theaterבניו יורק ובגלריות Aspect Ratioו- Sector 2337בשיקגו. סממה היא בעלתתואר שני באמנות מביה”ס של המכון לאמנות של שיקגו. בוגרת המסלול למחול ותנועה בסמינר הקיבוצים והמרכז להכשרת שחקנים ויוצרים מנוע חיפוש.
תמי לבוביץ”THE CALLING” מופיעים: אור אבישי, אור אשכנזי, מאיה וינברג, משה שכטר אבשלום, תמי לבוביץ .
מופע מיוזקל היוצא להרפתקה בתוך נוף ערפל, שגבולותיו אינם ידועים. המניעים אותו הם חבורה של חמישה מופיעים, בני דורות שונים, הרוקדים את אשר עתיד להתרחש. ביחד הם מעלים מופע שהתשוקה שלו היא להישרף וכל הזמן להמשיך ללכת. כמו בעבודות קודמות שלה עוסקת תמי בדמויות ודימויים איקונים, בשימוש ופירוק מחדש שלהם לכדי מיתולוגיה שקורית בזמן של ה”עכשיו”, הזמן של המופע.
תמי לבוביץ, נולדה ב1983. משנת 2010 יוצרת עבודות לבמה ככוריאוגרפית עצמאית. עבודותיה חוקרות את הגוף החי באזורים שבין מחול, פרפורמנס ואמנות חזותית. בין הפסטיבלים והאירועים בהם הציגה: הרמת מסך, אוהבים אמנות עושים אמנות, צוללן, מחול חדש בזירה הבינתחומית, אינטימאדאנס, ריקודי חדר,מחול שלם, אופרציה 2#, L1dancefest (בודפשט).
תאריכים:
5.11.2016 מוצ”ש , 20:00 – אולם זכרי, כפר המחול הבינלאומי, קיבוץ געתון.
10.11.2016 יום חמישי, 20:00 – בית מזיא לתאטרון, ירושלים
9.11.2016 יום רביעי, 21:00 – מרכז סוזן דלל, תל אביב
18.11.2016 יום שישי, 22:00 – מרכז סוזן דלל, תל אביב
מסך 2
עדי בוטרוס, “תמיד זה כאן”מופיעים: עדי בוטרוס, אבשלום לטוכה
בעבודה זו מבקש בוטרוס למקם את הגוף במרכז העבודה ולבטא את בחירותיו הטבעיות לתנועה במרחב.
עדי נולד ב-1989 בבאר שבע. רקדן ויוצר עצמאי, חי ועובד בתל אביב. בנערותו עסק באתלטיקה קלה ובברייקדאנס. החל את הכשרתו כרקדן בסדנא למחול בגעתון, ולאחר מכן למד ב׳מסלול להכשרת רקדנים׳ בתל אביב. הציג את עבודותיו בפסטיבלים שונים בישראל, ואף זכה בפרס הראשון במסגרת ‘גוונים במחול'(2013) על עבודתו ׳מה שבאמת מרגיז אותי׳.
אנדראהקוסטנזומרטיני “SCARABEO, angles and the void”
רקדנים: אבידן בן גיאת, אנדראהקוסטנזו מרטיני.
העבודה היא דואט לשני רקדנים – חקר במסע שבו קודים של תנועה פיזיים וקיצוניים שוזרים יחד.
העבודה עונה על הרצון של הטיפול בגוף ההופעה כאובייקט (של המבט של הקהל \ כחומר טהור) בדו קרב.
אנדראהCostanzoמרטיני נולד וגדל באיטליה שם קיבל את ההכשרה הראשונה שלו בבלט עכשווי.
בשנת 2006 הצטרף אנדריאה לאנסמבל בת-שבע ושנתיים לאחר מכן עבר ללהקת המחול בת שבע. במהלך השנים ביצע את הרפרטואר של אוהד נהרין ושרון אייל והחל פעילותו כמורה גאגא כוריאוגרף דרך תכנית “ליצור רקדן” של הלהקה. בשלב מאוחר יותר הצטרף לבלט קולברג בשטוקהולם שם היה שנתיים וביצע עבודות של: בנואהLachambre, אלכסנדר אקמן, קריסטל פייט, Jeftaואן דינטרוטילמןO’Donnel. בשנת 2012 חזר לישראל והצטרף ללהקת המחול ענבל פינטו דאנס והחל ליצור יצירות משלו. בשנת 2013 הוענק לו פרס לריקוד וכוריאוגרפיה בתחרות הסולו הבינלאומית של שטוטגרט על עבודת הסולו שלו “מה שקרה בטורינו”. מאז הוצגה היצירה במקומות רבים. הוא מציג את עבודותיו כבר משנת 2013 ו -2015 ומייצג את ישראל בפסטיבלים שונים ברחבי העולם וכן בישראל (צרפת, שוויץ, גרמניה, שוודיה, איטליה, ליטא, ספרד, פולין, ועוד)
תאריכים:
3.11.2016 יום חמישי , 20:00 – תיאטרון דימונה.
9.11.2016 יום רביעי, 20:00 – בית מזיא לתאטרון, ירושלים
10.11.2016 יום חמישי, 21:00 – מרכז סוזן דלל, תל אביב
19.11.2016 מוצ”ש, 21:00 – מרכז סוזן דלל, תל אביב
מסך 3
“תתקרבי” כוריאוגרפיה וביצוע- סתיו מרין, מירב דגן . מופיעות: סתיו מרין, מירב דגן ואלונה דניאל
עבודה משותפת ראשונה של סתיו מרין ומירב דגן, חברות ילדות שנפגשו לראשונה בילדותן בסטודיו לריקוד. ביצירה הן מנסות מפות את התנאים להתהוות הקורבן ולהתהוות המקרבן בהקשר של אשה, ומביאות אותם למרחב של הבמה , לחוקים של הבמה , לקומפוזיציה של המופע הפרונטלי.
מרב דגן (31) ,פרפורמרית, רקדנית ושחקנית־ יוצרת עצמאית. זכתה בפרס השחקנית בפסטיבל עכו 2015 על תפקידה ב”מרתון” ובמקום הראשון בתחרות “גוונים במחול” עם יצירתה “אני רואה אותם מתקרבים. יצרה את העבודה ‘בובעלך’ לפסטיבל אינטימדאנס 2006 וזכתה במקום השני בתחרות הכוריאוגרפיה ע”ש גרטרוד קראוס עם הסולו ‘מיאו’. ב-2012 העלתה סולו בפסטיבל “מחול אחר” בסוזן דלל.
סתיו מרין היא רקדנית, שחקנית ויוצרת. בוגרת בית הספר המקצועי לקרקס ותאטרון פיזי Circomediaבבריסטול-אנגליה, בית הספר הגבוה למחול “געתון” ובית הספר לאמנויות “הבוסתן”. בחמש השנים האחרונות שתפה פעולה עם מגוון כוריאוגרפים ויוצרים ביניהם מאיה לוי, דפי אלטבב, דנה רוטנברג, ענת כץ, מיכל הרמן ואילנית תדמור.
‘Behind the mountain’ מאת נדר רוסנו. רוקדים ויוצרים: סתיו סטרוז, רוני ברנשטטר, צוקי רינגרט
יצירה העוסקת בתחושה שמשהו בסביבה המוכרת נהיה זר ואחר. הזרות שבמוכר מהווה מקור לחרדה ופחד. שני ניגודים אלה שזורים זה בזה עד שלעיתים קשה לדעת האם אנחנו חיים בעבר או בהווה: “המקום נותר כמו שהיה ואנחנו נעים בתוכו מחפשים מקום להניח את הגוף, מגדירים מחדש את המרחבים האישיים והחברתיים בהם אנחנו פועלים ומציבים מראה על הסביבה שבה גדלנו”.
נדר רוסנו, כוריאוגרף, רקדן ומורה למחול זוכה פרס שרת התרבות והספורט לכוריאוגרף צעיר לשנת 2015. בוגר הסדנא להכשרת רקדנים בקיבוץ בגעתון. עבודותיו עלו בישראל (‘הרמת מסך’, ‘חשיפה בינלאומית, ‘פסטיבל מחול שלם’, ‘אינטימדאנס’, ‘מחולוהט’, ‘זירת מחול’ ועוד), והוצגו בספרד, ארצות הברית, ליטא, קוריאה, צ’כיה, רומניה, פורטוגל, קפריסין, יוון, שוויץ, גרמניה, פולין, הולנד, בולגריה וסרביה. רוסנו זכה בפרסים, תחרויות ומלגות בינלאומיות והוזמן ליצור ללהקות באירופה ובארצות הברית.
תאריכים:
8.11.2016 יום שלישי , 20:00 – אולם זכרי, כפר המחול הבינלאומי, קיבוץ געתון.
14.11.2016 יום שני, 20:00 – בית מזיא לתאטרון, ירושלים.
11.11.2016 יום שישי, 22:00 – מרכז סוזן דלל, תל אביב
17.11.2016 יום חמישי, 21:00 – מרכז סוזן דלל תל-אביב
מסך 4
“זורחות ” שירה אביתר , מופיעות: שירה אביתר וענת עמרני
עבודה העוסקת בחיפוש אחר שורשי הגוף והזהות ובפרט זו המזרחית. עבודתה ‘בדק בית’ (2014) זכתה להצלחה והוזמנה לפסטיבלים בארץ ובאירופה. אביתר עסקה בנושא גם בעבודותיה הקודמות: ‘צהלולי גוף גרסת הדואט’ עלתה בפסטיבל ‘מחול שלם’ בשיתוף עם סהר עזימי (2015), ולאחר מכן עלתה העבודה בגרסת סולו בפסטיבל ‘ארנבץ מרץ’ ובפסטיבל ‘צוללן’. עבודה זו נקראה על ידי הפסטיבל במונח שטרם היה קיים- “מחול מזרחי עכשווי” .
שירה אביתר (1986) רקדנית וכוריאוגרפית עצמאית התחילה את לימודיה בתחום התאטרון ובגיל מאוחר יותר עברה לתחום המחול. למדה משחק בניו יורק ב’לי סטרסברג’, סיימה תואר ראשון בהצטיינות בתאטרון מחול ממכללת ‘סמינר הקיבוצים’. סרטה ‘כשרה’ בשיתוף פעולה עם קרן שפילשר ודניאל קינד הוצג בפסטיבל ‘אפוס’ במוזיאון תל אביב
\\ برجين\ פרג’ן- יצירה וביצוע: סחר דאמוני,
באמצעות היצירה ” Pirg’in” בוחנת סחר את מערכות היחסים בינה לבין הגברים בחייה , מתבוננת במעצורים שמונעים ממנה לממש אותה, תוך התייחסות לסוכני התרבות שליוו אותה במהלך שנות חייה ותהייה בהשפעתם עליה. ביצירה זו רוקדת סחר את המוסכמות החברתיות, את הגבולות שחלים עליה כאישה ורקדנית בחברה שמרנית ומערערת על הגבולות הללו, תוך שימוש נועז בגופה הרוקד על צלילים מוסיקלים לקוחים מעולמו הטיפוסי של הגבר בחברתה.
“מה שמגיע ” אסף אהרונסון -.משתתפים: אסף אהרונסון , יואב אדמוני, זהר ויימן קלמן, בר אלטרס
עבודת סולו המארחת מספר משתתפים ובה הגוף היחיד, מתפצל לחמישה גופים שפועלים לסירוגין. מקור ההשראה המרכזי לעבודה הוא הספר “ארוס המריר והמתוק” מאת אן קארסון והרעיון שמתגלגל מתוך התזה שלה לפיה אובייקט אשר קיים בין גופים נמשכים אחד לשני הוא יחידה עצמאית ונפרדת.
אסף אהרונסון יליד 1987, בשנה האחרונה סייר עם עבודות שלו ושל כוריאוגרפים אחרים שונים. בעבודתו הוא מדגיש את החשיבות של בילוי זמן ביחד כאתר למציאת חומרים בימתיים. הוא בוגר סדנת הריקוד של ורטיגו, וסיים לימודי תואר ראשון במחול וכוריאוגרפיה ב-2015 בבית ספר HZT . כמו כן למד לוליינות אוייר אצל המורה קרן אלנקווה.
תאריכים:
8.11.2016 יום שלישי , 20:00 – תיאטרון דימונה.
13.11.2016 יום ראשון, 20:00 – בית מזיא לתאטרון, ירושלים
12.11.2016 מוצ”ש, 21:00 – מרכז סוזן דלל , תל-אביב
16.11.2016 רביעי , 21:00 – מרכז סוזן דלל, תל-אביב
כנס “הרמת מסך” 2016
להקת מחול בת שבע מארחת את כנס הרמת מסך 2016
אולם ורדה, 11.11.2016, יום שישי, 11:00-14:00
מכירת כרטיסים ופרטי התקשרות :
מחיר כרטיס 50 ₪.
מרכז סוזן דלל, תל אביב : טלפון: 03-5105656, www.suzannedellal.org.il
תיאטרון דימונה : טלפון 08-6551782 , www.dimonatheater.com
בית מזיא לתיאטרון: טלפון 02-6230002 . מענה בימים א’-ה’ בין השעות 17:00-22:00 ,bmz.org.il
אולם זכרי, כפר המחול הבינלאומי, קיבוץ געתון: טלפון 04-9859737 , www.kcdc.co.il