מאת: ציפי שחרור
הסרט נפלאות החושים מתחיל בסיפורה של לואיז, אלמנה נאה ממחוז פרובנס הקסום, הנאבקת לשמר את מטעי עצי הפרי שהייתה בבעלות משפחת בעלה מספר דורות. היא מגדלת לבדה את שני ילדיה, ועושה זאת בהצלחה יחסית. כל זאת במחוז כפרי מרהיב, שכאילו צולם על מנת שתיירים יבחרו בו כיעד הבא לטייל בו.
לואיז אופה עוגות האופייניות למחוז ומוכרת אותן לפרנסתה בדוכני הירידים והשווקים, חיים פשוטים עצובים ומינוריים עד לרגע בו נכנס לחיי המשפחה פייר, בחור צעיר הלוקה בתסמונת אספרגר, מה שהולך ומתבהר במהלך העלילת הסרט.
פייר מתאהב בלואיז, ומזל שכך, שכן לולא כן היה הסרט נותר מינורי ומשמים, כי דמותו הצבעונית האחרת ומכמירת הלב מקפיצה את הסרט, והסרט איננו רק נופים, צילומי תקריב של עצים ופרחים ופסקול ואלמנה עצובה.
ואז גם מתגלת עלילת המשנה בסרט – סיפורו של פייר המתגורר אצל מוכר ספרים שהוא גם אשף מחשבים שהסתבך בפעילות האקרית, אושפז ונמלט, ועתה נערך אחריו מעקב כדי לאשפזו שנית.
פייר, דמות מעניינת ויוצאת דופן שקל להתאהב בה מרגע שהוא עולה למסך. אולם יש חולשה וסרט, וזוהי נחישותו של הבמאי והתסריטאי להעביר מסר באופן בולט ודידקטי, כמעט בכל מחיר. והמסר, מה צפוי: מוגבלויות רגשיות אינן חייבות למנוע מהאדם הלוקה בהן מלהועיל לאנשים סביבו ולהשתלב בחברה.
ולכן נותר הסרט נאיבי, איטי משהו ומידת החולמנות והמופנמות שבו, לדעתי, ניתנת במינון מופרז ובמידה הפוגמת ברצף העניינים, כלומר, בעלילה.
לכן היו רגעים שחשתי משועממת, עם זאת יצאתי בתחושה שזהו סרט חמוד, קסום, אופטימי וחשוב, בעיקר בשל הנושא, ובגלל שהשחקנים מפליאים במשחקם וכובשים את לב הקהל. בהחלט שווה צפייה.
נפלאות החושים- סרט קטן של הבמאי, אבל סרט גדול של השחקנים.
נפלאות החושים
בימוי : אריק בונאר
שחקנים : ורז’יני אפירה, בנג’ימן לאוור, היאם עבאס
צרפת 2016
סינמטק תל אביב וסינמטקים ובתי קולנוע ברחבי הארץ.