תיאטרון אורנה פורת מבטיח “שיעור שלא תשכחו” בהצגה קצבית שחייבת להילמד בבתי הספר
אני דווקא לא התפעלתי מ”הנחשול”. זה לא שהשחקנים היו גרועים, הם דווקא עשו את העבודה היטב, אולם התובנות שלי מההצגה, כהורה וכמבוגר, היו סקפטיות הרבה יותר מאלו של הצופים הצעירים אותם ליוויתי. אלה היו המומים ונרגשים מחוויה שעברה עליהם באולם המוזיאון בתל אביב.
העלילה מוכרת, וממוחזרת זה שנים רבות: מורה בתיכון מלמד את תלמידיו על עליית הנאציזם, שהוא, ללא ספק, פרק חשוב בהיסטוריה, ובוחר לעשות זאת בדרך מקורית. הוא מעביר את תלמידיו ניסוי חברתי, בו הם לומדים על בשרם כיצד קבוצה עלולה לוותר על חירותה ולהפוך לחברה המובלת בצורה עיוורת אחרי מנהיג המדכא כל ניסיון של חשיבה עצמאית. כיצד דיכוי, שלטון יחיד ופאשיזם אינם רק מושגים הנלמדים בשיעור היסטוריה, כי אם תופעות העלולות לקרות בכל חברה, בכל כיתה.
הניסוי החברתי אכן מצליח, אפילו מעבר לכל הציפיות. חבורת התלמידים בכיתה, שהיא רועשת ועליזה עם הרבה הורמונים, ונטייה לשובבות קיצונית, מקבלת על עצמה את כללי הניסוי החברתי ונלכדת בקורים שמניח בפניהם המורה המתוחכם. ההשוואה המתקבלת כל כך למנהיגות קיצונית וטובענית, לכתות המונהגות ע”י דמות כריזמטית, לדיקטטורה וכמובן – לאדולף היטלר ולמשטרו, אינם מובנים מאליהם לצופים הצעירים. אלה, למרבה ההפתעה, נשבים ברגע הסיום של ההצגה, כשההשוואה המתבקשת הזו של שני חלקי המשוואה מופיעה במלואה על הבמה.
וזהו גם מקור אכזבתי. הן מההצגה והן מהצופים. האם ייתכן שחבורה רועשת ושובבה תוותר על סממני ההיכר שלה ותרכין ראש בכזו קלות בפני המורה החנון? לא בישראל! ואם כך יקרה – האם זה אפשרי שבסיום ה”תרגיל”, מקץ חודש ימים בערך, הם יסכימו לסיים את הניסוי רק בגלל שהוא דומה למשטר הנאצי? הרי עבור התלמידים, בהצגה, הניב הניסוי תוצאות נהדרות שרק אחת מהן היא ההצלחה המטאורית של נבחרת הכדורסל של הכיתה…
צר לי. לא קונה את הקלות שבה מתנהלים הדברים על הבמה, ויתרה מזאת – אני מאוכזב קשות מהצופים הצעירים, שטחו עיניהם מראות כיצד מתנהלים הדברים סביבם. כיצד השלטון בבני עם אחר, היוהרה והגאווה בגילויי אלימות, בורות וכיעור, הגזענות, ההחרמות והלכלוכים ב”פייסבוק” – כל אלה קורים בשל אותן סיבות בדיוק. ואין מדובר בניסוי חברתי…
ובכל זאת, זו עדיין הצגה שחובה על כל כיתה בכל בית ספר לצפות בה, ולערוך בעקבותיה דיון נוקב, פתוח וקולני, עם צעקות והשתלחויות, עם התרגשות ועם מסקנות.
הנחשול – תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער
משך ההצגה: כשעה
גילאים: 17-12
יוצרים: מחזה: צביה הוברמן במאי: רועי שגב תפאורה ותלבושות: שני טור תאורה: אינה מלקין ומישה צ’רנייבסקי מוסיקה: רן בגנו צילום וידאו: ארז גלונסקה, אסנת מיכאלי וורה קורמן
משתתפים: אייל שכטר, נועה גורן/מיכל נאור, נועה גודל/סיון ברונשטיין, אייל קנטוב/דני איסרליש, גיא אדלר/טל דנינו, נדב ניר/רענן פז, איתן צלניק/אורי אוריין, ליאור שמש
שחקני וידאו: אליענה שכטר, דודו בן זאב, דניאל סבג, יניב חן, ליאת גורן, מיכאל כורש.
אולמות ותאריכים: 03.05.14 11:00, אסיא,מוזיאון ת”א לאמנות