Image default
בימה ומחול מעניין תרבות ובידור

המחזה האידי “קלאץ מעשיות” – ומי מתגעגע לעיירה היהודית?

קלאץ-מעשיות-1

מאת ציפי שחרור

גילוי נאות, זו הפעם הראשונה בחיי שהלכתי לראות הצגה העולה בשפת היידיש, מזל שיש כתוביות בעברית. אבל, כפי שאומרים דוברי השפה, ביידיש זה נשמע טוב יותר או מצחיק יותר, ולמרות זאת שלא הבנתי אף מילה אני מודה שנהנתי מההומור, חידודי הלשון, ומהדרך בה הצליחה המחזאית להביא לצופה את פרץ הקומיקאי. ראוי להוסיף לכך את משחקם הנהדר של השחקנים, שאת חלקם אני מכירה היטב מהתיאטרון הרפרטוארי והמסחרי: יעקב בודו וישראל טרייסטמן, שמקצועיותם נכרת היטב .

“קלאץ’ מעשיות” היא הצגה עשוייה רקמת סיפורים קצרים על אנשים קטנים החיים בעיירות שכוחות אל ומאבקם היומיומי לשרוד. מאבק המחלץ מהם מאווים רוחניים, חיבוטי נפש, ביניהם גם מוסריים.

הדמויות המועלות על הבמה הן גלותיות מאוד ומעוררות רחמים ועם זאת גם אמפתיה למאבקם הקשה. ברקע קיים ההומור שבכאב, שהרי מה כבר יש להפסיד, כי כל כך רע… כדרכו של י. ל. פרץ בכתיבתו ההומוריסטית אך האוהדת ונטולת הסרקזם.

ובכל זאת על אף המקצועיות הרבה של צוות השחקנים, קננה בי תחושה שאני צופה בהצגת מתנ”ס, מדוע ? איני יודעת. אולי בגלל השפה ששמעתי אותה בעיקר בילדותי – ברחובות, במכולת. האם משום שהגלותיות הזאת החזירה אותי לישראל של שנות החמישים והשישים? (הרי מעולם לא בקרתי בעיירה יהודית).

תחושה קטנה זאת ליוותה אותי גם כשיצאתי מההצגה ואף כמה שעות מאוחר יותר, ואז הצלחתי לבסוף להסביר לעצמי את סיבתה: נראה שהיתה זו עבודת הבימוי והתפאורה שהיתה צמודה מדי למקור. זאת, כאילו לא חלפו מאז מאה שנה ויותר… והרי מה שכותב י. ל. פרץ יישאר כאן, במחוזותינו, עד עצם היום הזה: עוני, רעב, שאיפות ומהוויים רגשיים, יצרים, מעמד האישה וכו’. יתכן ולו היתה כאן קריצה אל האקטואליה העכשווית, היא הייתה מפיגה את הריחוק והצמצום הזה.

ובכל זאת דמעתי וצחקתי והייתי עם הדמויות של פרץ, שכולנו התוודענו אליו עוד מהמקראות הראשונות של ילדותנו. עתה על הבמה הן עטו שטריימל וטלית, שביס ושמלת כלה… הרי איך אפשר ספורי מעשיות מהעיירה היהודית ללא חתונה?!

שחקנים:יעקב בודו, ישראל טרייסטמן, רונית אשרי, אירמה סטפנוב, יהונתן רוזן, יובל רפופורט, אנדריי קשקר ועוד.

אולי תאהב\י גם:

לינה בדקה ה-90 בערבה ובדרך לאילת- הזמנת צימרים ברגע האחרון

איטו אבירם

להקת המחול מארי שווינאר פתחה את הסתיו ב”פולחן האביב”

איטו אבירם

הסרט “פרנץ” – על החיים, המוות, האהבה ומה שביניהם בצל מלחמת העולם

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן