אהבנו את התזמורת הסימפונית חיפה בקונצרט יום העצמאות

אפילו שמלת סינדרלה המוגזמת, שאיתה היתה צריכה להיטלטל על הבמה, כשהיא אוחזת בה ומרימה אותה בשתי ידיה, לא הצליחו לקלקל לה, לפסנתרנית דוראל גולן, וגם לא לקהל החייפאי הנאמן, שביטא את הערכתו אל נגינתה במחיאות כפיים חוזרות ונשנות. הפסנתרנית, מצידה, התיישבה שוב ליד הפסנתר וניגנה כהדרן פרפראה קטנה, אלתור מקורי ויוצא דופן, של יצירה קלסית מוכרת, שהותירה, כך נראה היה לי, את הקהל קצת המום.

התזמורת הסימפונית חיפה קיימה את הקונצרט לציון יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל במוצאי יום העצמאות, באודיטוריום חיפה, אולי מבצרם הארכיטקטוני השמרני האחרון של אולמות הקונצרטים הגדולים בארץ. עם שירותים של פעם, אקוסטיקה של פעם וקהל של פעם.

היתה אווירה חגיגית באולם, והתזמורת הסימפונית התפרסה כל כך יפה על הבמה, עד שלרגעים היה נדמה שזוהי בכלל הפילהרמונית של חיפה. גדודים של קונטרבסים, גייסות של כינורות, נגנים מוכשרים בכל פינה: מתופפת צעירה ומפתיעה, ובצידה כמובן גם מתופף ומצילתן כמו שצריך, דמויות של נגנים צעירים ומפתיעים בכשרונם (חצוצרן, קלרטיטיסט, חלילנית צד ועוד) ובצידם נגנים ותיקים שהזדקנו יפה, ביחד עם האולם, התזמורת, והמנצח, וזוהי מחמאה. כי מוסיקה קלסית היא מוסיקה של פעם, ואם היא מזדקנת יפה – היא תשרוד לעד, כי תמיד יהיו לה מעריצים חדשים.

המנצח בקונצרט היא גם היועץ המוסיקאלי והמנצח הראשי של התזמורת, יואל לוי. דומה שהוא הצליח לסחוט מנגניו אפילו קצת יותר ממה שהם התכוונו לתת. ראשית, הם ניגנו ללא שגיאות שאנו, הקהל, היינו יכולים לשמוע. אבל היתה שם התלהבות, הן של המנצח והן של הנגנים, מרוסנת ונשלטת, כיאות לגוף-על שכזה, שבו עשרות כלי נגינה משתלבים זה בזה ויוצרים הרמוניות שנושאות אותנו, היושבים באולם, הרחק הרחק, אל נופים אחרים ואל זיכרונות אחרים. אבל ההתלהבות הזו, כאמור, לא נעלמה מאוזניהם של הצופים.

הקונצרט התחיל במחרוזת שירים של סשה ארגוב, ה”מתי כספי” של העשורים הראשונים של המדינה. המלודיות המשובחות זכו לעיבוד מסור של מנחם ויזברג, וקיבלו כנפיים משל עצמם. אחר כך הגיעה הסולנית דוראל גולן, שחברה לתזמורת בשתי יצירות:  הפתיחה ל-Strike up the band ו”רפסודיה בכחול” מאת גרשווין. אחרי ההפסקה הגיע שיאו של הקונצרט, ביצירה המרגשת של דבוז’אק – הסימפוניה מס’ 9 – “מן העולם החדש”.

יואל לוי – מנצח

דוראל גולן – פסנתר

בקונצרט:

מנחם ויזנברג – מחרוזת שירי ארגוב

גרשווין –  Strike up the band

גרשווין – רפסודיה בכחול

דבוז’ק – סימפוניה מס’ 9 – “מן העולם החדש”