Image default
בימה ומחול מעניין תרבות ובידור

ג’רון “בליינד בויי פקסטון, ניגן בלוז מחשמל בזאפה תל אביב

Jerron_Muperphoto

מאת ציפי שחרור

“כדי לנגן וואלס דרושים אקורד, הרמוניה וצניעות”, אומר ג’רון “בליינד בויי” פקסטון, כשהוא יושב על הבמה של זאפה, לוגם וויסקי  ועובר בווירטואוזיות מרשימה מכלי לכלי בהופעה אינטימית בלוזיזתית מחשמלת.

ג’רון מתחיל לנגן ולשיר ליד הפסנתר, אחר כך קם ומתמקם  בחזית הבמה ומנגן בגיטרה, עובר אל הבנג’ו, אחר כך עובר אל הכינור ומשם את המפוחית וחוזר חלילה, לסיום הוא שב אל הפסנתר בקטעי בלוז קלסיים ידועים ולא פוסח גם על ניגונים יהודיים צבועים בלוז.

ג’רון על הבמה, בקולו החם האינטימי ונגינתו בכלים כה רבים, הוא סוליסט ידוע, מעלה באוב את כל ענקי הבלוז בהופעה של “one bend”. וכולם כמעט איתו היו אותם רגעים על הבמה, שכמו רוחות רפאים עולים שרים ומנגנים איתו ולי הייתה תחושה חזקה  שגם  מיילס דייוויס, דיוק אלינקטון  ולואי אמסרונוג  יחד איתו על הבמה.

ג’רון בהופעתו מספר בנדיבות על ילדותו, על משפחתו הענפה שצמחה בשכונות הכותנה במיסיסיפי.  משפחה המונה כיום כ-200 נינים. משפחה שחורה- יהודית. ואכן שורשיו ניכרים גם במוזיקה היהודית שניגן, צבוע בצבעי בלוז עתיק. כבר בגיל חמש נחשב לילד פלא כשמצא כינור והחל לנגן בו. בתור נער צעיר כבר ניגן עם נגני קאנטרי בלוז והדהים את קהל שומעיו. הזקנים של המיסיסיפי מאמינים שהוא התברך בנשמה עתיקה. עד היום התמחה במגוון כלים וסגנונות: בנג’ו ובלוגרס, מפוחית ובלוז, גיטרה וגוספל, פסנתר וג’ז, אקורדיון וקייג’ון. כאשר איבד את מרבית מאור עיניו בבגרותו, החל לנגן לפרנסתו במסיבות בית ובמועדונים, וכיום מופיע בפסטיבלים שונים ברחבי ארצות הברית ובעולם בהם שר מנגן בלוז .

פקסטון מופיע ללא הפסקה בארצות הברית, ולאחרונה אף נטל חלק במחווה היוקרתית ללדבלי בקרנגי הול בניו-יורק. הוא מרבה להעביר כיתות אמן, ואף משמש מנהלו המוזיקלי של פסטיבל הבלוז הנחשב“Port Townsend Acoustic Blues Festival & Workshop”. פקסטון יצא לסיבובי הופעות באירופה ובאוסטרליה, וכשרונו, מסירותו למוזיקה, והכריזמה האינסופית שלו הופכים את הופעותיו לחוויה מוזיקלית.

ואתמול בזאפה הוא הרטיט אותנו בלוז .

 

אולי תאהב\י גם:

“אפקט הפרפר” הצגה אקטואלית לילדים ולנוער

איטו אבירם

“מסע לפולין” – כוכבי הטלוויזיה הצעירים ביקרו שם ויצא מזה סרט

איטו אבירם

הספר “לתפארת מדינת ישראל” – בין בית שאן וקיבוץ גשר

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן