שורה תחתונה: מלון בוטיק מפנק, מוקף גנים, צמוד לים, איכותי ואנין. פחות מתבלט ויותר מתאים למי שלא בראש שלהם לעשות רושם, אלא לקבל את הטוב ביותר שיכולה להציע חופשה בישראל.
חיפשנו את “אחוזת”… בגוגל, ולפני שהספקנו להשלים את המילה “משכית” נפלו עלינו ערב-רב של אחוזות למיניהן. רובן ככולן, צימרים בתוך נחלות במושבים, ואף סתם בקתות להשכרה בחצרות אחוריות של בתים חד קומתיים בשכונות מגורים ברחבי הפריפריה.
כמה ימים מאוחר יותר, בסופה של נסיעה די מתישה צפונה (לא. מנהרות הכרמל עדיין לא מקצרות את הדרך לגליל המערבי. לצערנו עדיין עדיף לנסוע דרך כביש 6 ומשם, בצומת יגור, צפונה, דרך פקקים בלתי צפויים בכל שעות היום עד לנהריה, ואף צפונה ממנה.) מצאנו את עצמנו מאיטים בכניסה למושב לימן, פונים ימינה ולבסוף נעמדים בפתחו של שער ברזל כבד וישן למראה, שנפתח לאיטו והניח למכוניתנו לגלוש פנימה.
וכך, כשאנו משאירים מאחורינו את פקקי התנועה וכבר קולטים במבטנו את חוף הים של אכזיב הקרוב כל כך, מצאנו את עצמנו בתוך חורשת זיתים, ומגרש חנייה קטן לצידה. מעבר, בתוך פארק מגונן בקפדנות גילינו מבנה אדמדם. שביל מרוצף הוליך אותנו דרך הגן אל לובי שקירו הצפוני הפתוח כולו נשקף אל בריכת שחיה תכולה.
היו שם כמה מיטות שיזוף, עצים מעטירים צמחו מתוך המדשאה הירוקה וביניהם הציצה שפעה של ירק, שיחים וציוץ ציפורים. ברגע זה ידענו, אל נכון, כי הגענו אל המנוחה ואל הנחלה ובעצם, מי צריך יותר?! אילנית, מנהלת “מלון הבוטיק” שהוא אחוזת צימרים אמיתית, מהמשובחות בישראל ואחת הבודדות בארץ הראויה לשם “אחוזה”, מיהרה להציע לנו שתייה קרה. פירות חיכו על השולחן בלובי, כאילו רק בשבילנו.
תחושת השקט, הפנאי, הידיעה כי הנה הגיעה עת החופש התחזקה בבת אחת. לגמנו כוס יין אדום ולחצנו את ידו של הבעלים – אבי משכית. אבי עם אשתו הנאה ושתי בנותיו הקטנות מתגוררים בקצה האחוזה, מספיק רחוק כדי שהעצים והמדשאות, האורוות, הספא, הבריכה והמתקנים האחרים יפרידו ביניהם ובין וילות האירוח. 
אילנית הוליכה אותנו דרך שבילים מתפתלים, בינות עצים פורחים, בצמוד למבטיהם המסוקרנים של כמה סוסים גזעיים שעמדו בתוך אורווה ודרך ירק מנהרות סבוכות אל אחת מארבע הוילות שיש באחוזה. שני זוגות אופניים המתינו ליד הכניסה שנצא לרכב אתם.
לא התאפקתי, ולמרות שהיה חם בחוץ, טיפסתי על אחד משני הזוגות וערכתי לו נסיעת מבחן בין השבילים. אם אתם רציניים יותר, תוכלו להרחיק מעבר לאחוזה ולבתי המושב, אל שבילים שבין מטעי בננות ושדות מוריקים או מצהיבים, בהתאם לעונות השנה. האזור שטוח, והרכיבה קלה ומענגת.
בתוך הסוויטה גבוהת התקרה הסתדרו בצורה מעוצבת ונאה הג’קוזי השקוע, המיטה הזוגית, ספות הישיבה והמטבחון עם הדק המוגבה. בחירתנו במוסיקה קלאסית היתה מתבקשת, וזו נשפכה דרך מערכת השמע, וצליליה זלגו החוצה, אל הגינה המדושאת, שהיא רק שלנו. בעד הדלת הכפולה, ודרך הוילון המתבדר ברוח ראינו את הפרגולה המוצלת עם שולחן העץ והכיסאות התואמים, השיחים והפרחים העוטפים הכל וחומת הירק שהעניקה לנו את הפרטיות המתבקשת.
בילינו באחוזת משכית יממה אחת. הרבה פחות ממה שבאמת רצינו. התרשמותנו היא שמדובר באחוזה קלאסית, המשדרת הידור ויוקרה מאופקים. לא מתלהמת, לא מתרברבת, לא מנסה לפתות, כמי שמכירה בערך עצמה.
מי שמגיע לכאן מבין לאן הגיע. קולט את המרחבים, את השקט ואת הפינוק שבא עם השהייה. הוא בוודאי יגיע גם אל הביתן ובו בריכת ספא עגולה וחמה, הוא יתייצב ליד הבריכה שמתמזגת עם הדשא ויודעת שלא יוכל לעמוד בפיתוי לקפוץ לתוכה, וכנראה גם לאכול לצידה ארוחת שף שתוגש במקום, או לצפות בסרט במסך רחב, כמו שעשתה חבורת גברים בערב שבו בקרנו במקום. או להגיע שוב ליום פינוק, עם החבר’ה מהעבודה.
נוכחותו של הבעלים, אבי, מורגשת בכל, אף כי גם הוא וגם צוות העובדים הגדול כמעט ואינם נראים בשטח. כשצריך – הוא השף. כשצריך, הוא המדריך לאטרקציות באזור. אבי יגשים לכם כל חלום שיהיה לכם, אולם סביר להניח שכל חלומותיכם כבר מתגשמים מאליהם, מהרגע שהגעתם לאחוזה.
ובכל זאת, הערה אחת קטנה: בתוך הוילה המעוצבת והמפנקת לא הצלחנו למצוא ארון לבגדים. אמנם היו שני מדפים, אבל היו גם רק שני קולבים. האם ייתכן שפשוט לא הצלחנו לגלות את הארון בין המטבח, הג’אקוזי, מערכת השמע, פינת הישיבה, האח המבוערת ושאר הפינוקים?!
אחוזת משכית מושב לימן. משרד: 072-3947798 קבלה והזמנות: 0577-292929