מאת: צוות התרשמות
אין ספק שמי שמגיע לצפות במופע המחול “אבק” עובר חוויה ויזואלית ונפשית עזה.
זאת, אלא אם כן הוא מתעייף ועוצם את עיניו במהלך המופע, כפי שעשו כמה צופים שישבו מצדדי השונים. אולי בגלל המוסיקה המונוטונית והמינימליסטית, שמתאפיינת בעיקר באקורדיון במקצב הוואלס האיטי, שחוברים לו קטעים ארוכים של שקט או צלילים הזויים, חסרי פשר. הבמה מתוארת ככיתת לימוד עם ספסלים ודלת כניסה.
ה”תלמידים” מעבירים את חייהם בתוך הכיתה, מתחת ומעל לשולחנות, במנעד גבוה של תנועות מחול, שחלקן וירטואוזיות. שתי דמויות בולטות במיוחד: דמות “מלאך המוות”, או האיש העוטה שחורים, שפניו צבועים כפני שלד והוא מאד מפחיד בחלקים הראשונים של המופע. פחד זה מתחלף בכמעט רחמים על הגמלוניות וחוסר התכליתיות במעשיה של הדמות הזאת, שלקראת הסוף מתקשה להפריד את עצמה מים של דפי נייר (קטעי מסמכים? עיתונים?) שבהם היא עטפה את עצמה.
הדמות השניה – אולי המורה? היא דמות מקרטעת, ספק-נופלת, הרוקדת את עצמה לדעת, נופלת ומפילה, מאיימת ומעוררת רחמים כאחת. יכולת הריקוד המופגנת על ידי הרקדן היא גבוהה במיוחד. צופה שלא נחשף לטקסט המסביר את טיבה של יצירת המחול הזאת, בהחלט עשוי לצאת בסופה בתחושה שהוא היה עד ליצירה המנסה לתאר את עולמם של התלמידים המתבגרים בתוך כיתה, תוך שהם נאלצים להיאבק הן בפחדים אישיים ונפשיים והן בקשיים אובייקטיבים יותר, הנובעים ממערכת הלימוד, המורים, והזוועות שמציע בפניהם העולם המודרני, בתהליך התבגרותם.
ואולם, הכוונה של יוצרי המופע הן קצת שונות, לפחות כפי שהן מנוסחות בקומוניקט הרשמי של המופע: “לעיני הצופים נשזרים סיפורים הנבנים בתוך עולם קסום וכאוטי, מתפרקים ועוברים טרנספורמציה. אבק הוא חומר מפורר עד דק ואינו ניתן להגדרה. הוא לובש ופושט צורה, מתערבל, מתעופף, צונח ושוב מתערבל, כפי שכולנו הולכים לאיבוד, מתפרקים, ושוב מתחברים ונפרדים. עולמות נבראים כמו חלום ומתרסקים כאבק. פתגם קוריאני אומר “אסוף אבק כדי ליצור הר”… המשמעות היא שעבודה קשה מניבה תוצאות. אך במוקדם או במאוחר יגיע משב רוח חזק, או סופת צונאמי והר האבק יתעופף והכל יתחיל מחדש. מהסוף…”
לסיכום: מופע קשה ותובעני לביצוע, הן מצד הרקדנים והן מצד הקהל. אולם כששני הצדדים נדרשים להשקיע אנרגיה – התוצאה היא תמיד לטובה.
“אבק” כוריאוגרפיה, עיצוב תלבושות, תפאורה ופסקול: ענבל פינטו, אבשלום פולק עיצוב תאורה: יואן טיבולי איור ואנימציה: שמרית אלקנתי, רוני פחימה עוזרת כוריאוגרפיה וניהול חזרות: דינה זיו עיצוב ויצור אביזרי במה: רועי וספי ינאי, שלומי איגר עוזרת עיצוב תלבושות: רוזלינד נוקטור עוזרת פיתוח כוריאוגרפיה: אלה רוטשילד משתתפים: אבידן בן גיאת, נגה הרמלין,תמר הניג, תום וקסלר, קורדליה לנגה, מיומו מינקווה, מיראי מוריאמה, אנדראה מרטיני, סתיו סטרוז, צבי פישזון, גיל שחר