איטו אבירם

צימר יוקרתי בגליל המערבי: "פנחס וגסטון" במושב לימן – הבריחה לגן עדן…

בקתה פרטית בסגנון עיצוב קלאסי ואיכותי, רוחב לב בפינוקים וגם בריכה מחוממת ובצידה ג'אקוזי מתחת לשמי כוכבים, מרחק הליכה מחוף הים. שווה גם למי שאין לחסוך ולהשקיע 1900 ₪ באמצע השבוע ולהתרגש.

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

הנסיעה נגד כיוון התנועה בבוקר יום חול חמים עודדה אותנו מאד, שכן מקץ שעתיים פחות רבע, מצאנו את עצמנו, באופן רשמי, אחרי 129 ק"מ של דרך, בתוך גן עדן. השער הגבוה שנפתח במיוחד עבורנו, הגנים הפורחים, השבילים המופזים, רוח הים, שנוכחותו כל כך בולטת מעבר לכביש ואז – דלת הצימר הכפרית, העונג שבכניסה אל חדר מטופח, שיש בו קלאסה והיוקרה איננה דוקרת בעין, המטבח המצויד והלאה, אל דלת היציאה אל הגן הפרטי.

ושם, מעבר לוילון הכבד, מחכה וקורצת בריכת השחייה, מתפנקת ומפתה, ומעבר לה גדר חיה גבוהה וכמו בלתי עבירה, מגוננת ושומרת סוד. אז פשטנו מעלינו הכל, אבל ממש הכל, וקפצנו למים.

 

כבר היינו בלא מעט צימרים ובתי מלון שכולם התיימרו, פחות או יותר, להיות "יוקרתיים" . ניסו, אבל בדרך כלל כשלו בדרך. ובאמת – מהי בעצם "יוקרה"? איך היא באה לידי ביטוי? הפעם התחושה היתה חזקה ונוכחת באי-פשרנותה. אין כאן עבודה בעיניים. לא מנסים למרוח אותך.

דווקא הריהוט בתוך הצימר ובבריכה, מכשיר הטלוויזיה, המטבח, אפילו שני זוגות האופניים הצמודים ליד השער – כל אלה לא שִדרו כלל חדשנות ולא ניסו לרמוז שמישהו ייבא אותם מחו"ל ממש לאחרונה. להיפך, המיטה, כיסא הנוח, הג'קוזי, מערכת הישיבה וכיסא הנוח שליד הבריכה המחוממת, כל אלה אינם כלל המילה האחרונה בתחום המלונאות, אלא הרבה יותר סוג של קלאסה שנוכחותה כאן, בתוך הצימר, מעידה על בחירה איכותית ונכונה אי-אז, כשהמקום נבנה. כזו שגאה שלא להיכנע לאופנה זמנית וחולפת.

דומה שמי שתכנן את אחוזת הצימרים הזאת לא רצה להגזים בנובורישיות אופיינית, והעדיף את טעמו האישי, החותר לייחוד אייכותי. הבריכה הפרטית, שכמוה יש בכל אחת מהווילות, אינה הכי גדולה בארץ. המיטה הזוגית גדולה, אבל אינה משטח נחיתה למסוקים. גם המזרון נוח, וזהו. לא יותר. יש פאר, והוא שקט. וא-פרופו שקט, התחושה היתה, לפחות לנו, שאנחנו לבדנו, מובדלים מהעולם, מוקפים בקירות ירוקים של צמחייה סבוכה ומוגנים מחדירה לפרטיותנו.

באתר הבית כתוב: אחוזת "פנחס וגסטון" היא שביל הבריחה של הרבה אנשים שיודעים להעריך פינוק אמיתי. בכניסה למתחם הצימרים כיכר קטנה עם באר במרכזה, המוקפת בגן מדהים ובו אינסוף צמחי תבלין, שיחים ירוקים ופרחים. סביב הכיכר  מסודרים ארבעה בתי אבן מיוחדים שמחכים רק לכם". הגן שקיבל את פנינו היה מטופח, אך לא מדהים, וטוב שכך. הגנים הבהאיים בחיפה ובעכו מדהימים. כאן, יש לגן גם משמעות מעשית, כי הוא לא נועד להיראות בלבד, ומותר לעשות בו שימוש.

 

אחרי שהתמקמנו, שחינו להנאתנו, לגמנו קצת יין והכנו קפוצ'ינו במכונת הקפה, טעמנו עוגיות, נגסנו בפירות העונה, והצצנו אל תוך המיני בר שהציע משקאות וחטיפים חופשיים. גמרנו להשביע את סקרנותנו והנחנו לעייפות להשתלט עלינו. נמנום הצהריים הסתיים ברכיבה עם האופניים לאורך השבילים, שמהם הגחנו החוצה, אל דרך בתוך מושב לימן שלקחה אותנו בקופצניות אופיינית אל מטעי האבוקדו והשדות הפתוחים, החוסים כמתגוננים בצילו של רכס ראש הנקרה המסתורי.

פנחס, הבעלים, מחזיק מלון בוטיק באותו השם במרחק כמה קילומטרים, במושב שבי ציון דרומית לנהרייה. היינו שם, נהנינו וכתבנו את התרשמותנו. הפעם, דומה שנהנינו אפילו יותר, כי הפרטיות והתחושה שאנחנו בודדים בכיף שלנו בעולם כולו נעמה לנו.

צהריים מאוחרים מאד אכלנו במסעדת "אדולינה" שבקיבוץ כברי. למעט עובדת היותנו לבדנו במסעדה, אולי בגלל שהיה כבר חמש בערב, נהנינו מהתפריט העשיר. גם במסעדת אדולינה התאימה לנו העובדה שהמסעדה הזאת, שהיתה אי-אז הכי חדשנית והכי מבוקשת בגליל המערבי, נותרה קצת מאחור מבחינה אופנתית, אבל ממשיכה בנאמנות להגיש את התפריט שהתאים לחיך שלנו, כשהוא עשוי על הצד הטוב ביותר.

היה נוסטלי במידה, וקצת מכמיר לב, לבלות את הערב בשיטוט על מדרכותיה של שדרת הגעתון בנהרייה. הסוסים הרתומים לכרכרות הם אותם סוסים של פעם, התיירים אינם מגיעים באמצע השבוע, ובעלי בתי הקפה והמסעדות עומדים בפתח, כמחכים לקציני הצבא הבריטי שיגיעו כבר להתארח. מגוחכים אף יותר הם הגדרות, עמודי הברזל והתמרורים הצבועים כולם בלבן, במצוותו של הרס"ר המקומי ששמו, כמדומני, ג'קי.

בסוף חזרנו למיטה הזוגית, ואחרי שהתחרבשנו קצת בהוראות ההפעלה של ה"סטרימר", האמור להזרים סרטים אל מכשיר הפלזמה הגדול, כאוות נפשנו, ויתרנו והחלטנו לשוב אל הבריכה שקרצה בחוץ באורות הרקע הצבעוניים. קפצנו בעירומנו אל מים המחוממים.

ואז נזכרנו שבקצה המרפסת, המכוסה פרקט ומקיפה באלגנטיות את הבריכה, מסתתר לו ג'קוזי. מיהרנו לחשוף אותו והכנסנו פנימה רגל מהוססת, ואחריה את כל הגוף. הכוכבים קרצו מעל, רוח ים קלילה הרעידה את עור זרועותינו וליטפה את שיערנו הרטוב. היה כל כך טוב, שלא היינו צריכים לחלום שאנחנו במקום אחר. היינו כבר בתוך החלום.

פנחס וגסטון טלפון: 04-952-6000 וגם:  04-3760023

כתובת: הגפן 13, לימן, 228200

 מחירים:
לילה באמצע השבוע, ימים א'-ד' 1,900 ₪
לילה בסוף שבוע 2,200 ₪ (מינימום 2 לילות)
לילה יולי אוגוסט וחגים 2,200 ₪  כל ימות השבוע

המחירים כוללים: בריכה פרטית מחוממת וג'קוזי ספא, ארוחת בוקר מפנקת, מיני בר משקאות חופשי, פירות העונה, פירות יבשים ועוגיות, מכונת אספרסו ומקציף חלב. 2 זוגות אופניים לשימוש חופשי. חשוב לציין: המקום אינו מיועד למשפחות עם ילדים, אלא במועדים מיוחדים. ישנה אפשרות לשכור את הצימר ליום ספא ללא לינה, בימים א-ד במחיר 1400 ₪ הכולל:  צימר, ארוחת בוקר ועיסוי זוגי.
**

 צימרים, בקתות אירוח כפרי ומלונות בגליל המערבי שמהם התרשמנו

איפה נהנינו לאכול בגליל המערבי.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *