Image default
מעניין

איך ביליתי את שישי בצהרים ב”שדה 21″ של אנסמבל בת שבע

שדה 21. צילום – גדי דגון

התרשמה וכתבה: שירה טמיר*

יום שישי בצהרים היא שעה קצת מוזרה, מבחינתי, ללכת לראות הופעת מחול. אבל זה בדיוק מה שעשיתי הפעם: שמתי פעמיי להופעת המחול “שדה 21” בביצוע  אנסמבל בת שבע. אני מודה שבאתי משוחדת. אני לא בקיאה בכל רזי המחול, אבל גדולתה של אומנות טובה שהיא מדלגת על השכל, חודרת ישר ללב, נוגעת ומרגשת. ובכך אוהד נהרין הוא בעיני אחד היוצרים המיוחדים והמוכשרים שקיימים כאן, ולמעשה לא רק כאן. בת שבע – להקת המחול שאותה הוא מוביל עשרות שנים – והופעות המחול שלה, הן תופעה ייחודית ומרשימה אשר זכתה להכרה בינלאומית.

מופע המחול “שדה 21” מבית היוצר הייחודי הזה אינו חריג ואף הוא מצדיק את ההכרה הבינלאומית שקיבלו נהרין ובת שבע. “השדה” לקח אותי למסע שידעתי את תחילתו, אך לא את סופו, ובמהלכו הרגשתי את כל קשת הרגשות הקיימים – אימה, התרוממות רוח, פחד וגם שלווה. בסופו של המופע נותרתי פעורת פה.

רקדני האנסמבל מפגינים יכולת אבסולוטית בגופם ובשפת המחול הייחודית של נהרין – שפת הגאגא (לפי שלא ראה עדיין – מומלץ בחום הסרט של תומר היימן – מיסטר גאגא, שנעשה על נהרין ושופך אור על דמותו המרתקת ועל שפת הגאגא שיצר).

כל תנועה שמבוצעת על הבמה, כל הבעה וצליל הינם רבי תוכן ומשמעות. מהי המשמעות? קשה לדעת. פעמים רבות נהרין אינו אוהב למסור פרשנות זו. זהו חלק מהמסתורין ומהקסם של המופע. אף המוסיקה המלווה את המופע (מקסים וואראט) תורמת רבות לתחושות ולעוררות שמייצר המופע אצל הצופה. לאורך המופע נשמעת לפרקים מוסיקה צורמנית, מונוטונית, עוכרת שלווה והבזקים של רעש מחריש אוזניים. מנגד, לפרקים מתנגדת לה נגינת כלי מיתר ואז באופן טבעי מתעוררת תחושת הקלה ושחרור.

הקטעים המועלים על הבמה (לא 21 קטעים כשם המופע אלא פחות. חלק מהקטעים מחוברים) מעלים דימויים של אלימות, כוחנות, אדישות, מלחמה, כאוס, יחיד מול חברה ועוד.

כאמור, הפרשנות אינה ידועה ואין כל סיבה (או יכולת) להבין עד הסוף את התבשיל שנקדח במוחו של נהרין ושל היוצרים הנוספים. מטבע הדברים, לכל אדם נוצרות אסוציאציות שונות והמטרה היא לעורר אותם. המופע אינו עושה לצופה חיים קלים ולעיתים נוצרות תחושות קשות ומטרידות. אך כפי שציינתי בתחילה – זוהי אומנות במיטבה. אומנות שמצליחה לעורר אותך, לערער אותך ולגרום לך להתרגש ולהרגיש, להיכנס למסע של נהרין ובת שבע ולהתעורר כבתוך חלום. כן, גם בשישי בצהריים.

 

בעשירי באוקטובר יוצאת להקת מחול בת-שבע על שני הרכביה – הבוגר והצעיר, לסיור הופעות מונומנטלי בפריז וברחבי צרפת. התיאטרון הלאומי שאיו, שכולל את רפרטואר נהרין מ-2013 בסדרת המחול היוקרתית שלו, והציג בשנים האחרונות את “דקהדאנס”, “וירוס של אוהד נהרין” ו”עבודה אחרונה” בפני עשרות אלפי צופים, עמל בשנתיים האחרונות על הפקת התכנית המיוחדת המתמקדת ביצירתו של נהרין.

עשרים ושלוש הופעות מתוכננות בתיאטרון עם ארבע מיצירותיו של נהרין: רקדני הלהקה יופיעו עם “ונצואלה” ו”ממותות” והאנסמבל הצעיר עם “שדה21” ו”דקה’לה“. בנוסף, מתוכנן יום של זרקור  על יצירתו של נהרין, תחת הכותרת “הכלגאגא“, שיכלול שיעורי גאגא פתוחים לקהל הרחב, שיחה עם אוהד נהרין, ופתיחת האולם לקהל הרחב לצפיה בחזרה פתוחה. כול הכרטיסים למופעי הלהקה נמכרו זה מכבר, וסה”כ יצפו בבת-שבע כ – 16,000 צופים.

לצד המופעים בשאיו מוצגת החודש יצירתו של נהרין “דקהדאנס” בבית האופרה גארנייה, בביצוע  בלט האופרה של פריז, תחת ניהולה של אורלי דופונט.

בנובמבר – דצמבר תצא הלהקה לסיור נוסף, הפעם עם “עבודה אחרונה” ברחבי צרפת, בין היתר בליון, אקס-אן-פרובנס, ולנס, ברסט, בלניאקופו.  גם למופעים אלה נמכרו כ-16,500 כרטיסים מראש. בה בעת יסייר אנסמבל בת-שבע עם “דקהדאנס” בערים קרטיי, קאאן (Caen), ברסטווליזי.

ההופעות הלהקה מתקיימות במסגרת עונת התרבות צרפת-ישראל.

  • שירה טמיר היא עורכת דין ומגשרת.

 

 

 

אולי תאהב\י גם:

“אנה” בתיאטרון הקאמרי – אנה פרנק שלא הכרנו

איטו אבירם

תיאטרון מחול אבשלום פולק מציג: קראמפ – המלך הוא עירום!

איטו אבירם

“חחח.דוט.קום” יצירת המחול של רונית זיו: מרתקת וסוחפת

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן